עד סוף העולם פרק 3: למה אנשים מתגרשים?
סדרת הריאליטי "עד סוף העולם" מצמידה בין זוגות גרושים למען מטרה משותפת – קרן עבור ילדיהם. עבורנו זו הזדמנות נדירה ללמוד על הסיבות הנפוצות ביותר לגירושין, ולהבין מה לא כדאי לעשות בקשר ועל מה שווה לעבוד
תופתעו אולי לשמוע, אבל אם צופים בוויכוח בין בני זוג, ניתן לנבא האם היחסים שלהם יסתיימו בגירושין. כבר בשנות ה-90, פרופ' גוטמן, אחד מחוקרי הזוגיות הידועים בעולם, יכול היה לחזות גירושין על סמך 15 דקות צפייה בוויכוח בין בני זוג.
עוד בנושא:
4 סימנים שהנישואים שלכם עומדים להסתיים
לא יכולה בלעדיך: על תלות ועצמאות בקשר
שאלת השאלות: למה הוא נפרד ממני?
מאז הידע הפסיכולוגי התפתח והעמיק, והיום ניתן לזהות את דפוס הזוגיות לא רק על סמך צפייה בוויכוח בין בני-זוג אלא גם בדרכים נוספות, חלקן אפילו לא כוללות את שני בני-הזוג. התוכנית "עד סוף העולם" מזמנת לנו את רוב השיטות גם יחד, ויכולה לשקף לנו מה לא כדאי לעשות ועל מה כדאי לעבוד ולשנות.
סיבה 1 לגירושין: היעדר מודעות עצמית
בפרק ההיכרות עם עשרת הגרושים נפגשנו עם היעדר מודעות עצמית. יסמין ואלי מספקים לנו דוגמה אחת מיני רבות. מה שהוא מכנה "קרצייה ואובססיבית" היא מכנה "זוגית ומשפחתית". שניהם מתכוונים לאותו המצב, בו היא רוצה בקרבתו יותר ממה שהוא יכול לשאת. מצב זה מכונה גם "חיבוק דוב", מאחר שזהו מצב בו הוא מדגיש את הדוב והיא מדגישה את החיבוק.
תופתעו לגלות כי לדפוס הזה שורשים עמוקים הרבה מעבר לזוגיות. מדובר על מידת ההערכה העצמית והדרכים לחזק את העצמי. מחקרים רבים מעידים על הדרכים הלקויות להשגת המטרה, כשהתקרבות עד כדי חנק היא אחת מהן. אגב, לדרך הזו מתלווים בדרך כלל "טקטיקות עזר" כמו התפרצויות קינאה, שתלטנות, היעלבויות תכופות, פרשנויות פסימיות, ניסיונות חוזרים לרַצות ונתינה גדולה.
היעלבויות תכופות מקהות את רגש האמפתיה כלפיהן. מי שחי עם טיפוס הנוטה להיעלב לעיתים תכופות או מי שמכיר זוגות כאלו יודע, שסופן של טקטיקות כאלה הוא להשיג את ההיפך מהרצוי - אנטיפתיה במקום אמפתיה וזלזול במקום הערכה. גם כאן הפתרון מתחיל במודעות של יסמין לעוצמת החרדה שלה. לו היא הייתה מודה שקשה לה להתמודד עם החרדה, יש סיכוי ששניהם היו מתגייסים למצוא פתרון לחרדה או לפחות, הוא היה מקבל את חיבוק הדוב בהבנה גדולה יותר.
חלק מהמשברים הזוגיים מתחילים מחוסר מודעות לעצמך ולהתנהלות שלך. קשה לנו להודות בחיסרון שלנו או בטעות שעשינו, והרבה יותר קל להפיל את הבעיה על בן/בת הזוג. לנטייה שלנו לשמור בחירוף נפש על הערכתנו העצמית יש שורשים אבולוציוניים. הפילוסוף אלן דה-בוטון מסביר שאדם הנתפס כשונה היה מורחק מהחברה כדי למנוע מעברם של גנים פגומים לדורות הבאים. עבור החריג היה זה גזר דין מוות, כי הסיכויים לשרוד לבד היו אפסיים.
ההערכה חיובית לאדם - משמעה תרומה וקבלה לחברה, בעוד שפגיעה בהערכה עלולה להסתיים בהרחקה ומוות. הנטייה, אם כך, להצדיק את עצמינו ולשמור על שוויינו, טבועה בנו. זו אחת הסיבות להיעדר מודעות עצמית. יסמין מתעקשת שאלי שקרן ושהוא הכניס אותה בכוונה להיריון (ואיפה היא הייתה בזמן הזה?) כמו גם שהיא זאת שביטלה את החתונה.
מבחינתי כחוקרת וכצופה, לא חשוב מי הוא זה שביטל את החתונה. חשוב הדפוס הנוצר מהיעדר ביקורת עצמית. במקרה של יסמין, היא עידנה את ה"קרצייה" ל"משפחתית" ושילמה בגירושין. ומה יקרה בזוגיות פרק ב'? הרי גם שם היעדר ביקורת עצמית תוביל להטחת האשמות נגד בן/בת-הזוג. גם שם הדפוס הזה ייצור בעיות ומשברים זוגיים. עצוב, כי אפשר היה אחרת.
סיבה 2 לגירושין: שתלטנות
בפרק השני של "עד סוף העולם" הילה וצחי מתווכחים את מי להדיח. צחי חושב טקטית ורוצה להדיח את שמרית וטל. שמרית היא החברה שהילה אוהבת מאוד. הילה נלחמת, מסבירה, בוכה ובסוף מחליטה "החלטה נוראית" לדבריה ומצביעה נגד שמרית. מכאן שצחי אולי ניצח בקרב, אבל הפסיד את המלחמה. שמרית וטל הודחו אבל הכעס של הילה כלפיו לא יעבור אלא להיפך, כעס מצטבר עלול להפוך לשנאה.
הדגש הוא על כעס מצטבר מפני שכולנו כועסים מידי פעם על דבר כזה או אחר שבן/בת הזוג היה יכול לעשות אחרת. הסכנה היא בדפוס השתלטן הרואה בכל החלטה כהחלטה גורלית שעליה הוא חייב לעמוד. אם הראייה שלו הייתה יותר גמישה, יחסי הכוחות היו יותר מאוזנים והיו כוללים התחשבות בצרכים וברצונות של שני בני הזוג. כשהראייה של האחד נוקשה, השני מוצא את עצמו מחניק את העקרונות והצרכים שלו שוב ושוב.
אם נדַמה את המצב למשהו פיזי, דומה הדבר למצב בו שניכם יושבים מול ארוחה אחת. שוב ושוב רק האחד אוכל ושובע והשני נשאר רעב. כל פעם הסיבה משתנה אבל התוצאה זהה. בתחילת היחסים אתה עוד מקבל את ההסברים ונשאר אומנם רעב אבל שלם עם ההחלטה. אך לאורך היחסים, כשהדפוס הזה חוזר על עצמו שוב ושוב, הרעב מכריע אותך ויותר מזה, אתה מתחיל לפתח כעס גדול לא רק על שאתה רעב אלא על בן-הזוג, כי הוא יכול היה להחליט אחרת. צרכים רגשיים פועלים כמו צרכים פיזיים. חוסר קבוע של התחשבות ברצונות שלי, בעקרונות שלי או ברגשות שלי, משאיר רעב רגשי שעלול לייצר שִטנה.
טל משקף התנהגות אחרת באותה הסיטואציה מפני שגם שמרית וטל עמדו בפני אותה הבעיה. טל רצה להדיח את הילה וצחי משיקולים טקטיים ושמרית לא רצתה להצביע נגד חברתה. טל הבין אותה וקיבל את הקושי שלה גם במחיר טעות טקטית במשחק. הוא לא רצה להשאיר את האישה עם לב כבד. כלומר, השאלה היא מהו הקרב ומהי המלחמה? אם המטרה הנעלה היא היחסים ביניכם (במקרה של זוגות נשואים) הרי שעדיף להפסיד בקרב ולהיענות לצרכים שלה/ו. אם כל סיטואציה הופכת להיות המטרה, הרי שהניצחון שלך יהיה במחיר היחסים ביניכם. הדדיות היא מרכיב הכרחי בזוגיות, כשבקרב השתלטנים, המשקל של ההדדיות הוא קטן. חבל, כי המחיר שלה גדול.
סיבה 3 לגירושין: היעדר הדדיות
הדדיות בין בני-זוג היא מילת המפתח של הזוגיות החדשה במאה ה-21. האחד אמור לשמש לשני כעוגן, כמקפצה, משענת, חבר וכו'. חד סטריות יכולה להיות בתכנים אבל לא בתחומים. למשל, הוא מטפל בנושא המכוניות, היא מטפלת בנושא הקניות. יש הדדיות בלקיחת אחריות אם כי התכנים שונים.
בפרק השלישי ששודר אמש (ג'), דניאל מתקשה עם היעדר ההדדיות בינו לבין זואי. הוא מרגיש שהוא העוגן והמשענת והיא נתלית עליו. היא פוחדת לבצע משימות ולכן כל האחריות להצליח בתכנית נופלת עליו. הדינאמיקה המתפתחת ביניהם מורכבת ומעניינת, מפני שהוא נשאר ללא שותפה למשימה והיא מנסה להגן על עצמה ולשמר את ההערכה שלו אליה. כשמדובר בדפוס קבוע של תלותיות – אין סיכוי שההערכה תישמר.
ועוד נקודה חשובה לימדה אותנו זואי וניתן לכנותה: "Too little, too late". זואי עלתה על החבלים, ביקשה לרדת ולוותר על המשימה ולבסוף, אספה כוחות נפש ויצאה למשימה.
אבל היא כבר הייתה כל כך מותשת מהלחץ, מהוויכוח הפנימי שהתחולל בה ומהסערה שהיא עברה, שהיא החזיקה מעמד שניות ספורות בלבד והעמידה את עצמה ואת דניאל להדחה. עכשיו השאלה היא למה לא עברת את כל התהליך המבורך הזה לפני? הרי ידעת שאת מגיעה לתוכנית משימתית ושאת סובלת מפחד גבהים. למה לדחות את ההתמודדות הפנימית עד הרגע המכריע?
אין פלא שדניאל מאוכזב למרות שזואי עלתה בסוף על החבל כי האחריות להצלחה בתוכנית חלה גם עליה, ואם צריך להתכונן – יפה שעה אחת קודם. והנה תרחיש אפשרי לוויכוח הבא ביניהם: זואי תיפגע מחוסר ההתלהבות של דניאל על שהיא הצליחה להתגבר על הפחד המצמית שאחז בה ולעלות על החבל.
דניאל יתאכזב מהעיתוי שלה להתמודדות עם הפחד. היא תתמקד בהצלחה שלה ולא תבין למה הוא אטום אליה כל כך. הוא יתמקד בתוצאה ולא יבין ממה בדיוק זואי מרוצה כל כך ועד שזואי לא תפקח את העיניים – הם ימשיכו לנהל שיח חירשים.
ד"ר אורלי בלומברג- מזרחי, Ph.D בתחום הפשרות בנישואים, חוקרת ומרצה, מתמחה בזיהוי הפוטנציאל בזוגיות. בעלת הקליניקה "בלב שלם".
