שתף קטע נבחר

מיצ"ב: תלמידי רשת ש"ס עדיין עמוק בתחתית

יותר ממחצית ממוסדות "מעיין החינוך התורני" מדורגים בשני העשירונים האחרונים, למרות הפטור שקיבלו מאנגלית ומדעים. בחלק מהמדדים נרשמה ירידה בהשוואה למיצ"ב הקודם: "היכולת לפקח על הידע שם מוגבלת"

חרף העובדה שלא נבחנו באנגלית ובמדעים - התלמידים החרדים עדיין מדורגים בתחתית נתוני המיצ"ב לשנים 2013-2012 שעיבד אתר "מדלן" עבור ynet. ניתוח מדדי היעילות והצמיחה הבית-ספרית מלמד כי מוסדות רשת "מעיין החינוך התורני" של תנועת ש"ס מדשדשים בתחתית הדירוג הארצי ויותר ממחציתם ממוקמים בשני העשירונים האחרונים.

 


 

ציוניהם של 106 בתי הספר היסודיים של הרשת - מחצור הגלילית בצפון ועד אילת בדרום - נכללים בנתונים שפרסם משרד החינוך. תלמידיהם נבחנו במיצ"ב ברובם הגדול בפעם האחרונה בשנים 2012 ו-2013 (59 ו-43 בתי-ספר בהתאמה), ורק חלקם הקטן ב-2011 (4).

 

מבוכה בש"ס: מרן נגד מרן נגד מרן

 

ארכיון. ציון 100 לבית הספר "אוהל משה" לבנות  (צילום: דודי ועקנין) (צילום: דודי ועקנין)
ארכיון. ציון 100 לבית הספר "אוהל משה" לבנות (צילום: דודי ועקנין)
מניתוח התוצאות עולה כי 55 מוסדות (שהם 52%) של מעיין החינוך התורני זכו לדירוגים הנמוכים ביותר במדד מבחינת ההישגים הלימודיים, עם הציונים 10, 15 ו-20. לעומתם, חמישה בלבד (כ-5%) מופיעים בצמרת, עם ציונים 80 ו-100. עם זאת, 46 בתי-ספר (43%) דורגו במרכז – והציונים שלהם נעים בין 25 ל-75.

 

לפי הציונים בעברית ב-2013, 81% ממוסדות הרשת ממוקמים בשני העשירונים התחתונים. מדובר בירידה מהנתון הלא-מעודד ממילא ב-2011, ולפיו 66% מהם נכללו בשני העשירונים האחרונים. ההישגים בחשבון מעודדים מעט יותר: 53% מבתי הספר של הרשת דורגו במדדים הנמוכים, והנתון מהווה שיפור ביחס ל-2011 (68%).

 

בחירת ynet ומדלן להתמקד ברשת של ש"ס נובעת - בנוסף לגודלה ולחשיבותה - גם מהקושי להתמקד במוסדות המגזר החרדי בכללותו. הסיבה לכך היא שבתי ספר דתיים-לאומיים רבים פועלים תחת הפיקוח החרדי במשרד החינוך רק משום שהוא

ה"קרוב" אליהם ביותר, אך הם אינם מייצגים את החרדים.

 

"מעיין החינוך התורני" שייכת לתנועת ש"ס ומזוהה עמה, ומוסדותיה הם במעמד החצי-עצמאי "מוכר שאינו רשמי". עם זאת, לא כולם משרתים בהכרח את הציבור החרדי, וההערכה היא כי בכ-40% מהם, בעיקר ביישובי פריפריה, מגיעים התלמידים ממשפחות מסורתיות או דתיות.

 

בתי הספר של הרשת פונים בעיקר לאוכלוסיות חלשות ומעניקים משנה חשיבות ללימודי הקודש על פני מקצועות הליב"ה – תנאי פתיחה שעשויים להסביר את ההישגים הנמוכים במיצ"ב. מצד שני, התלמידים במוסדות אלה נבחנים רק בעברית ובחשבון (ולא באנגלית ובמדעים) – מה שאמור היה לאזן את הנתונים.

 

בראש רשימת בתי הספר של הרשת, עם מדד 100, נמצא בית הספר "אוהל משה" לבנות במושב זמרת ובית הספר "איילת השחר" באילת. אחריהם "אמונת ציון" בירושלים, "תלמוד תורה משנת יהודה" ו"בית מרגלית" שבביתר עילית (ציון 80). 

 (צילום: דודי ועקנין) (צילום: דודי ועקנין)
(צילום: דודי ועקנין)



את העשירייה הפותחת חותמים "נווה משה" (רשב"י) בהוד השרון ו"יוסף לקח" לבנות בירושלים (ציון 75), ובתי הספר "תורת חיים" לבנות ביישוב יד בנימין, "נאות מרגלית" בפתח תקווה ו"תלמוד תורה דברות משה" בירושלים (ציון 70).

 

לעומתם, בתחתית חולקים 27 מוסדות של מעיין החינוך התורני את המקום האחרון – עם מדד 10 בלבד. 23 בתי ספר דורגו לפניהם עם ציון 15 וחמישה נוספים עם ציון 20.

 

אמיר וינשטוק, ממייסדי מדלן, מציין ש"היכולת לפקח על רמת הידע של תלמידי המוסדות החרדים במקצועות הליב"ה מוגבלת, שכן בבחינות המיצ"ב השתתפו רק רבע מבתי הספר היסודיים במגזר ואף לא חטיבת ביניים אחת. אלה שנבחנו זכו כאמור לפטור ממדעים ואנגלית והם לא נשאלו על אווירת הלימודים במוסד".

 

מנכ"ל "מעיין החינוך התורני", יוסף בוסו, אמר בתגובה לנתונים כי ניתוח נוסף שלהם מצביע על הישגים גבוהים יותר לבנות - "בממוצע שווה לכולם". את הציונים הנמוכים בקרב הבנים הסביר בכך שרוב המוסדות המיועדים להם הם תלמודי תורה שאינם שמים דגש על מקצועות החול. הוא הודה כי "חובה עלינו להוציא תלמידי חכמים ברמה גבוהה בעברית וכדומה, ולכן החלטנו להתמקד בבנים ולעלות את הרמה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלכס קולומויסקי
ארכיון
צילום: אלכס קולומויסקי
מומלצים