כשבוע ימים לאחר עריפת ראשו של העיתונאי היהודי- אמריקאי בעל האזרחות הישראלית, סטיבן סוטלוף, נערך ערב לזכרו בבית הכנסת "יאנג ישראל" בבוורלי הילס. סוטלוף, 31, נחטף על ידי ארגון הטרור דאעש ISIS ונרצח באכזריות בראשית ספטמבר. אמו, שירלי סוטלוף ממיאמי, עוד ניסתה לדבר על ליבם של חוטפיו לשחררו, אבל היה ברור גם לה כי גורלו יהיה כשל העיתונאי האמריקאי ג'יימס פולי, שראשו נערף שבועיים קודם.

הערב לזיכרו של סוטלוף משך מעט אנשים לבית הכנסת החדש בבוורלי הילס. מקהלת הגברים של בית הכנסת והחזן נתי ברעם ריגשו את הקהל בשירת "כל נדרי". גם ראש עיריית בוורלי הילס, לילי בוס, נכחה באירוע ונשאה מילים לזיכרו. "אי אפשר שלא לחשוב על הרוע והאכזריות שאנו עדים להם מדי יום ולא לחשוב עד כמה העולם לא התקדם בעצם מאז השואה. אנו עדים לאכזריות הכי קשה אצל אנשים, אבל אנו עדים באותו הזמן גם לטוב שבהם. יכולנו לראות את זה בדיוק לפני 13 שנה ב-11 בספטמבר. טרוריסטים הביאו למותם של אלפים, אבל באותו היום גם היינו עדים לגילויי אומץ לב בלתי רגילים של כבאי האש וכל אותם שנחלצו לעזרה. לא הכרתי את סטיבן סוטלוף, אבל אני כל כך גאה בו. הוא פעל למען אלה שלא היה להם קול, בדיוק כמו כל אותם יהודים שנרצחו בזמן השואה ואף אחד לא שמע את צעקתם".

(צילום: EPA)

אביו של סטיבן, ארתור סוטלוף, שעד היום נמנע מלדבר, דיבר דרך סקייפ עם נציגת בית הכנסת ששאלה אותו מספר שאלות. לאחר אחת מהן הוא לקח הפסקה ארוכה ואז אמר: "אינני יכול לדבר, אני עדיין באבל, זה רק כמה ימים מאז שזה קרה וזה מאוד קשה בשבילי, זה מוקדם מדי". השאלה שהותירה את האב השכול המום, היתה: "אנו שומעים דיווחים מוזרים ברשתות החברתיות ובתקשורת לפיהן סטיבן התאסלם. האם אתה מוכן להגיב על כך?".

ארתור סוטלוף, שהכאב הנורא עדיין ניכר על פניו ועיניו הכבויות, נאנח אנחה עמוקה והצליח רק לומר: "הדת היתה חשובה מאוד לסטיבן, אני חושב שהם ניסו לכפות על אנשים להתאסלם, אבל סטיבן שמר בסוד את דתו. הם אמרו לנו שהוא התפלל כל לילה...".

כשארתור סוטלוף אמר "הם", הוא התכוון ככל הנראה למכתבים שהועברו אל ההורים דרך שבויים אחרים. מהם הם למדו שסטיבן צם ביום כיפור והתפלל מדי יום כשפניו לעבר ירושלים. ביום כיפור, למשל, הוא טען שאינו מרגיש בטוב ולכן אינו מעוניין לאכול. על יהדותו, למדו שוביו ככל הנראה רק לאחר הירצחו.

הדיווחים על התאסלמותו של סוטלוף, זה המקום להדגיש, אינו מדוייקים. סוטלוף הירבה להסתובב במדינות ערביות והיה מודע לסכנה לחייו. זאת הסיבה שהוא סיפר לידידו העיתונאי אורן קסלר (ששימש בעבר ככתב לענייני ערבים בג'רוזלם פוסט) כי הוא המציא סיפור לפיו שמו היהודי, הוא למעשה צ'צני וצחק כשאמר שמקסימום אם יעשו לו בעיות, הוא יתאסלם. כשסוטלוף נכנס לסוריה, הוא כתב לקסלר שהוא עושה גיחה לסוריה למספר ימים ושהוא אינו יודע עדיין היכן יפרסם את הכתבה על ביקורו שם, כי "אף אחד לא לוקח פרילאנסרים".

בינתיים , על המסך הענק שהוצג על הבמה, ארתור סוטלוף התנצל שאינו יכול להמשיך ולדבר והעביר את רשות הדיבור לברק, חבר ילדות הקרוב ביותר של בנו. ברק הפך לדובר של המשפחה לאחר חטיפתו של בנם. "הכרתי את סטיבן עשרות שנים. בילינו הרבה ביחד, נסענו לכל מיני מקומות בעולם. סטיבן מאוד אהב לספר סיפורים, כך הוא הגיע לאנשים. הוא נסע עם תגלית לישראל והתאהב בארץ. הוא אהב לדווח ממקומות שאף אחד לא רצה לנסוע אליהם בעולם, אבל הוא רצה לשמש כקול לכל אלה שלא היה להם. הייתי איתו בבוקר שהוא עזב את ארה"ב ונסע, דיברתי או יומיים לפני שנחטף. עד הסוף, לא האמנו שזה יקרה. הייתי בטוח שיהיה לסיפור הזה סוף הוליוודי כמו בסרטים, אך לצערי, זה לא קרה".