רב הנסתר על הגלוי: ללמוד על ה"ביחד"

כשהרב ד"ר איריס יניב הציעה לחברותיה מהמסע לערוך הבדלה ולקרוא יחד מתוך פרשת השבוע - זה נראה להן מוזר. הדתיות תהו מה פתאום אישה מלמדת על פרשת השבוע, והחילוניות שאלו מה פתאום תורה במסע, ועוד מחילונית? אחרי כמה שעות, כשכולן פרצו בשירה ובריקודים, דבר כבר לא היה מוזר. הרב ד"ר איריס יניב מספרת על המסע לארמניה ועל מסע חייה כרב יהודית הומינסטית.

• קוסטה ריקה מחכה לך - הירשמי למאגמה צ'אלנג' 
  

אם חשבתם לרגע שנוצר בלבול ומשום מה נכתב על ד"ר יניב שהיא רב ולא רבנית, היא מבהירה שהיא לא "רבנית", תואר שניתן לאשת הרב בזכות נישואיה ולא בזכות הכשרתה.

אז מה כן?

"שאלה טובה שטומנת בחובה מהפכה. התואר היהודי המסורתי 'רב' לא קיים בלשון נקבה כי נשים לא למדו, לא הפכו להיות גדולות בתורה ומעולם לא הוסמכו לרבנות. למעשה, לא הייתה מילה כזו בנקבה וגם לא היה צורך בה. בתנועות הדתיות הליברליות (רפורמים וקונסרבטיביים) התחילו להסמיך נשים לרבנות מתוך אמונה בשוויון ושם מכנים את הנשים שהוסמכו בתואר 'רבה'. אבל אנחנו, הרבנים החילוניים, בחרנו להישאר עם התואר "רב" גם לנשים, בין היתר, כדי לבדל אותנו מהתנועות הדתיות הליברליות".

אבל מה זה "רב חילוני"?

"'רב' זה 'גדול'. בתרבות היהודית זהו תואר למי שגדול בתורה, כלומר: בקי בארון הספרים היהודי.

 'רב חילוני' הוא אדם שהוכשר לכך ושיש לו תפקיד משמעותי בקהילה בתחום היהדות, ממש כמו רב בזרמים אחרים, אלא שזה בזרם היהודי החילוני ההומניסטי.

למעשה, היהודים החילוניים הם הזרם הגדול ביותר ביהדות, אבל הם לא יודעים את זה. התנועה ליהדות חילונית הומניסטית הגיעה לארץ מארה"ב לפני כ-15 שנה, ע"י הרב סיוון מס, שהוסמכה לרבנות בארה"ב והקימה בירושלים את מכון "תמורה" להסמכת רבנים חילוניים. הזרם החילוני מאפשר ביטויים שונים ומגוונים ליהדות - בידע, בטקסים, במנהגים, בערכים ולא בהכרח באורחות חיים של קיום מצוות ואמונה באל.

עד כה הוסמכו בארץ 27 רבנים חילוניים ובט"ו בשבט השנה יוסמכו עוד חמישה. אנחנו נותנים מענה לציבור החילוני שמבקש להיות יהודי, אבל לא רוצה להיות דתי. זו דרך להעניק עוד תכנים, ידע ומשמעות למרכיב היהודי בזהות שלנו".

מה לגבי מערכת היחסים עם הממסד הדתי? 

"הם, כמובן, לא מכירים בנו, אבל אנחנו מצטרפים לחבורה המכובדת של הרפורמים והקונסרבטיביים. מהות האורתודוכסיה היא שיש רק דרך אחת, לעומת זרמים אחרים, כולל הדתיים הליברליים, בהם הפלורליזם הוא ערך מנחה".

מי יכול להיות רב חילוני?

"ברמה ה'אקדמית' מדובר באנשים בעלי תואר שני במדעי היהדות. ברמה המהותית - מדובר באנשים חילוניים, בקיאים בארון הספרים, שעשו דרך בתחום התרבות היהודית ורואים את התרבות היהודית כמשמעותית. אפשר לומר שהמכנה המשותף לכולנו הוא הרצון להיות גורם משמעותי בקהילה ולתת מענה לשאלות של זהות יהודית חילונית.

אני הגעתי לזה אחרי תקופה ארוכה של הוראת מקרא, לימוד והוראה בבתי מדרש פלורליסטיים. אני מודה שתקופה ארוכה לא הייתי בטוחה שאני יכולה לשאת בתואר 'רב'".

ממה חששת?

"כמו הרבה אנשים גם אני הייתי שבויה בקונספציה האורתודוכסית של רב. אני לא אדם אנטי דתי ולא אנטי דתיים - ולכן, גם לא רציתי שיתפרש שאני רב כדי לא להתריס נגד אנשים דתיים. תהיתי אם אני צריכה את התואר הזה בכלל. יש לי תואר דוקטור מעולם האקדמיה - האם אני זקוקה גם לתואר הזה? האם יהיה לי מה לעשות עם זה? ידעתי שזה יעלה שאלות ולא ידעתי אם יש לי יכולת או רצון להתמודד איתן. היום אני מרגישה בנח עם התואר הזה - כי אני נמצאת במקום החיובי של העשייה".

בין מסע לטקס

לרב יש מספר תפקידים עיקריים, מסבירה ד"ר יניב. "רב הוא מורה ומחנך - תפקיד שאני באופן אישי עוסקת בו בצורה משמעותית, כחלק מנטיית לבי. רב עורך טקסי חיים ומקיים לימודים סביב לוח השנה העברי ולבסוף, רבנים הם גם מנהיגי קהילות. את זה אני באופן אישי פחות עושה, כי אני אדם א-קהילתי, במהותי אני יותר אינדיבידואליסטית".

ובכל זאת, יצאת למסע שטח, עם נשים בלבד, שזאת חוויה מאד קבוצתית

"במסע באמת מצאתי את עצמי מאוד "ביחד". אני מכירה את עצמי כאדם מאוד אינדיבידואליסט. אוהבת אנשים, עובדת עם אנשים, אבל פחות אוהבת להיות חלק מתנועות או גופים שיש בהם איזה 'כולם' אחד. הדברים שרציתי לעצמי במסע זה ללמוד להיות ביחד, להיות חלק מקבוצה. בהחלט למדתי להיות שם, עם כולם, בכיף ובהנאה גדולה".

בכוונה יצאת למסע מעורב שמשתתפות בו נשים דתיות וחילוניות?

"בהחלט. המפגש, השיתוף, הביחד, הם חלק מהאג'נדה שלי. באתי למסע עם הרצון שמלווה אותי בחיים: ליצור חיבור ושיתוף בין העולמות. מצאתי את עצמי במסע לוקחת חלק בהובלה של טקסים יהודיים, שנעשו באופן שונה ממה שרגילות בו גם החילוניות, וגם הדתיות. טקסים שהכנסתי בהם גם מסורת, גם הסבר ותיווך, וגם חידוש של תכנים ומנהגים. אני לא מכירה טקס הבדלה שבסיומו רוקדים, אבל גם את זה עשינו".

ואיך הייתה השבת במסע?

"השבת הייתה מורכבת. מצד אחד, הדתיות שומרות השבת. מצד שני, החילוניות שרוצות להיות חופשיות לנהוג באורח חיים חילוני. אך כולנו, רצינו להיות יחד וזה הדבר הכי חשוב. בסופו של דבר, בעצה אחת עם הצוות, הגענו למתכונת שהתאימה וכיבדה את כולן. מצאתי את עצמי ממש שגרירה של שני העולמות".

טקס שבת במסע(צילום: סמדר יגר)

בעקבות המסע, מספרת ד"ר יניב, היא חזרה עם הרבה אנרגיות, שמחה, חיוך, סבלנות ואמונה שיהיה בסדר ושאפשר להתגבר על הכל. "אני חושבת שבמסע גם למדתי לשחרר. סמכתי על כך שבמסע לא אצטרך לדאוג לכלום, שיש שם צוות מנוסה שדואג לכל ועבורי, כמו גם עבור הרבה נשים אחרות, זה שינוי מאד משמעותי. אמנם החיים הם לא בדיוק כמו המסע, אבל אני חושבת שלמדתי לדעת שיהיה בסדר. אני מודה שזה לא כל כך בטבע שלי ואני מרגישה את השינוי הזה, שבמובן מסוים בשבילו יצאתי למסע".

כמי שמעידה על עצמה כאינדבידואליסטית, היא מספרת, הופתעה מכמה שנהנתה מחברת נשים. "אני אמנם רואה עצמי פמיניסטית, אבל חשבתי שחברת נשים צפופה, יכולה להיות דבר קצת קשה ומעיק. מצאתי את עצמי נהנית כל כך מהחברות ומהעוצמה הנשית. זה היה מעל ומעבר לצפיות. שמחתי גם לגלות על עצמי, שעל אף שאני עוסקת בתחומים 'אינטלקטואליים', נשארתי אותה איריס, שלא שוכחת את המקום שממנו באתי.

אני בת להורים ניצולי שואה, שאינם 'משכילים' אבל הם אנשים אינטליגנטיים ומדהימים. שמחתי לגלות שאני עדיין אני, נאמנה לתפישות העולם שלי, מסוגלת להיות חברה של כל אדם ובגובה העיניים. אני באמת ובתמים אוהבת את כל הנשים שהיו איתי במסע, קיבלתי מהן הרבה תגובות אוהדות, גם בחיבוקים וגם במילים. וחזרתי מלאת אמונה באדם".

"אחת הנשים שהייתה איתי במסע, הזמינה אותי לערוך לה את טקס חנוכת הבית. מאוד התרגשתי גם מכך שהיא מבקשת להעניק תוכן ומשמעות לאירוע הזה וגם מכך שהיא פנתה אלי, סמכה עלי וראתה בי סמכות במובן של לסמוך.

"חוץ מזה, כשחזרתי מהמסע מיד הזמנתי לעצמי צניחה חופשית. אמרתי לעצמי שאם עברתי את המסע ועשיתי את האומגה - אני יכולה לעשות הכל ונראה לי שצניחה חופשית ליום הולדת חמישים זו מתנה נהדרת. גיליתי שאני מסוגלת לצאת מהגבולות של עצמי ולגדול כל הזמן".

יניב באחד מאתגרי המסע(צילום: טלי קוך האובן)

את רואה את עצמך כאישה פורצת דרך?

"אנשים אומרים לי שוב ושוב שאני מיוחדת ויוצאת דופן. אני תוהה אם זה טוב או רע. אני יכולה להגיד שזו החוויה הקיומית שלי. בהקשר של העולם היהודי - אני בעלת בית בתרבות שלי - אני לא צריכה שמישהו יזמין אותי לשם וזה אומר קודם כל ללמוד, לדעת ולהכיר את התרבות הזאת".

• הירשמי למסע מאגמה צ'אלנג' לקוסטה ריקה