עובדי כיל שוב מפגינים: "אנחנו על הקצה"

"אנחנו בבית בלי משכורת. החגים מגיעים, יש לנו ילדים. יום אחד נגיע לקצה". כך סיפר מוטי אהרוני, בן 63 מלהבים, שפוטר מעבודתו לפני חודש וחצי במפעלי ים המלח של קבוצת כיל. היום (א') הפגינו העובדים במפעל במחאה שההנהלה, לטענתם, שכרה עובדי קבלן כדי לשבור את השביתה.

עובדי ים המלח פתחו בשביתה לפני כחודש וחצי במחאה על תוכנית הפיטורים של ההנהלה. לפני כשבוע החל מו"מ מול ההנהלה, בעקבות פשרה שהושגה בין הצדדים בתיווך בית הדין הארצי לעבודה. במסגרת זו הוחלט לדחות את השביתה הכללית בדרום שעליה הכריזה ההסתדרות ועל משיכת מכתבי הפיטורים שנשלחו לעובדים - במקביל להמשך השביתה וכניסת הצדדים למו"מ.

עובדי מפעלי ים המלח בהפגנה, היום(צילום: מועצת עובדי מפעלי ים המלח)

(צילום: מועצת עובדי מפעלי ים המלח)

אחד העובדים שהגיע להפגין הוא ציון אלמקייס, בן 59, שפוטר מהעבודה יחד עם אחיו ובנו בן ה-37. "הבן שלי לא היה ברשימה. פיטרו אותו אחרי שהשתתפתי בהפגנות והייתי פעיל במאבק", מספר אלמקייס. "מנסים לנטרל את הוועד, ההגנה החוקית של העובדים. ההנהלה מעוניינת בשביתה וככה היא מפעילה לחצים על הממשלה".

לדברי אלמקייס, "העובדים הם בני ערובה של ההנהלה, אבל זו המטרה שלהם. אפשר לתת לאנשים ללכת בכבוד ולא פשוט לזרוק אותם. אנשים פה עם משכנתאות, חובות וההנהלה משחקת שחמט מול עובדים שרק רוצים פרנסה".

יו"ר ועד העובדים ארמונד לנקרי (באמצע)(צילום: מועצת עובדי מפעלי ים המלח)

העובד הוותיק סיפר גם כי אביו עבד אף הוא במפעל. "מגיל שמונה אני פה. זה כמו בית בשבילי. ההתנהלות של ההנהלה היא נוראית. המדינה התחילה להתערב, אבל היא צריכה להיות יותר דומיננטית. היא צריכה להפעיל עליהם לחץ. עכשיו נראה את הממשלה לוקחת החלטה".

הנהלת כיל שלחה מכתב לעובדים בחתימת המנכ"ל אבנר מימון וסמנכ"ל משאבי אנוש אהוד ניצן. "לצערנו הרב, הדרך הכוחנית, האלימה וההרסנית שבה בחר הוועד מובילה לדרך ללא מוצא שלא תביא לסיום קרוב של השביתה וחזרה לשגרת עבודה נורמלית", נכתב. "כולנו נמשיך לשלם את המחיר המיותר של השביתה הבלתי מוצדקת וחסרת ההישגים של הוועד. ההנהלה נחושה להפסיק את התערבות הוועדים בחברות".

לטענת אהרוני, הנהלת כיל מתעקשת על פיטורים. "מאז ייסוד מפעלי ים המלח, לא היה עניין כזה של פיטורים. עכשיו רוצים לשנות את כללי המשחק, מכופפים ידיים ומחכים לראות מי יחזיק מעמד יותר זמן".

מישל, בן 43, מתגורר בדימונה ואב לארבעה ילדים. מישל חושש שדווקא עכשיו, לפני תקופת החגים, הוא לא יוכל לספק למשפחתו את הצרכים שלה. "כל דבר שהילדים רוצים אני חושב פעמיים אם לקנות כדי שיישאר כסף לאוכל. אנחנו מיואשים. אני מרוויח 10,000 שקלים ועובד משמרות. אנחנו רוצים לחזור לעבודה ושנתניהו יתערב. 40% מתושבי הדרום בחרו בו אז חובתו לעזור לאנשים".

מכיל נמסר בתגובה: "אנו מכבדים את זכות השביתה וההפגנה של עובדיה ולא שברנו את השביתה באמצעות ייצור על-ידי עובדי קבלן. עם זאת, לא נסבול ולא נאפשר אלימות ופגיעה ברכוש החברה ומתקניה. מי שיפר הנחיות אלה, לא יעבוד יותר בחברה ותוגש נגדו תלונה במשטרה ותישקל תביעה אישית. הוועד ממציא עילות שווא ויוצר פרובוקציות כדי להצדיק את המחיר הנגבה מהעובדים והמפעל בגלל השביתה".

מפעלי ים המלח גם נמצאים על הקצה מבחינה כלכלית. במפעל צריכים לאסוף חומר גלם לבריכות האידוי. אם לא ייאסף חומר הגלם, זה עלול לפגוע במפעל וברווחיות שלו. "אם נגיע למצב הזה, אז שוברים את הכלים", אמר אחד העובדים. "לא נראה לי שהעובדים ייתנו לזה לקרות כי זה כמו לכרות את הענף שעליו אתה יושב".