למ"ס נגד המדגמים: 'עדיף לאחר ולהיות אמין'

ליל הבחירות ייזכר כיומם השחור של הסוקרים - עת ספירת תוצאות האמת בישרה על פער גדול בינן לבין המדגמים ערב קודם לכן, שצפו תיקו בין שתי המפלגות הגדולות. פרופ' דני פפרמן ופרופ' דוד שטיינברג מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסמו היום (ב') הצעה לייעול התחזיות ומצביעים על הכשלים שטומנים בחובם הסקרים הנוכחיים.

תוצאות האמת

מדגמי ערוצי הטלוויזיה ערב הבחירות

לדבריהם, "בביצוע הסקרים יש צורך להקפיד על כללים סטטיסטיים ידועים לבחירה מקרית של המשתתפים בסקר. כך דואגים שהמדגם לא יהיה מוטה, עם ייצוג לא שווה של קבוצות שונות באוכלוסייה. אם נוצרת הטיה עקב חוסר השבה, יש שיטות סטטיסטיות ידועות לתיקון האומדנים תוך שימוש במידע נוסף. למשל, אם משתתפי הסקר כללו פחות גברים מאשר חלקם באוכלוסייה, ניתן 'לנפח' את המשקל של הגברים שנסקרו. בנוסף, בחירה מקרית של המשתתפים מאפשרת לכמת את גודל הטעות האפשרית של הסקר".

איך מוסבר הפער בין הסקרים שלפני יום הבחירות לבין תוצאותיהן? 

"כאמור, סקרים מצלמים מצב ביום נתון. סקר שהתבצע שבוע לפני הבחירות אינו מתיימר 'לנבא' את תוצאות הבחירות, אלא לשקף את הלך הרוח בציבור אילו נערכו הבחירות ביום שבו בוצע הסקר.

"יתרה מכך, תוצאות הסקרים משפיעות לא אחת על תוצאות הבחירות, כאשר בוחרים מחליטים למי להצביע בהתאם לתוצאות הסקרים. למעשה, בעידן המודרני לא תמיד ברור אם הסקרים מנבאים את תוצאות הבחירות, או שהתוצאות מושפעות מתחזיות הסקרים. כך למשל, בבחירות 2015, חלק ניכר של תוספת ההצבעה לליכוד בא על חשבון הבית היהודי, ככל הנראה בתגובה לסקרים האחרונים בהם התגלה יתרון למחנה הציוני על פני הליכוד. הסקרים שלפני הבחירות לא הצליחו לבטא שינויים אלו במידה מספקת, בעיקר בגלל שהשינויים התרחשו בתקופה מאוד קצרה בין הסקרים האחרונים לבין הבחירות".

פפרמן ושטיינברג הסבירו כי רוב סקרי הבחירות בנויים ממדגם של כ-500 משיבים. "מדגם כזה מספיק על מנת לתת תמונה מספיק אמינה של המנדטים הצפויים לכל מפלגה, אך עם טעות של כ-3-2 מנדטים.

"סקר בחירות אמור לשקף את המצב ביום הסקר, ולא ביום הבחירות. אין לצפות מסקרים הנערכים לפני יום הבחירות לנבא נכון את תוצאות הבחירות, בפרט אם חלים שינויים בדפוסי ההצבעה ביום הבחירות עצמו, כפי שהתרחשו בבחירות האחרונות".

והשניים ציינו כי התחזיות היו מדויקות דיין בחיזוי התוצאות של המפלגות הקטנות, אך כשלו בחיזוי חלוקת המנדטים בין שתי המפלגות הגדולות, כאשר גודל וכיוון הטעויות לגביהן נשא השלכות פוליטיות משמעותיות ביותר. "התחזיות ממדגמי הטלוויזיה נשענות על כמה מרכיבים חיוניים: בחירה נבונה של קלפיות המדגם, מודל סטטיסטי חכם המסוגל להשתמש בתוצאות המדגם לתחזית כלל ארצית, יכולת לאבחן מגמות לאורך שעות היום (וזאת כדי לפצות על כך שההצבעה ממשיכה עד השעה 22:00 אך המדגם חייב להיסגר בסביבות השעה 20:00), ואולי חשוב מכל, שיתוף פעולה של הציבור הנסקר במדגם הקלפיות".

מהן החוליות החלשות בשרשרת זו?

"הטעות באומדן מספר המנדטים של שתי המפלגות הגדולות נבעה משתי בעיות:

• שינויים באופן ההצבעה בשעתיים האחרונות

• חוסר שיתוף פעולה מספק מצד הנדגמים.

"הסוקרים דיווחו על היקפי סירוב גבוהים בבחירות האחרונות בהשוואה לשנים קודמות. חוסר שיתוף פעולה יכול להטות את המדגם ואת תוצאות התחזית. בניגוד לסקרים הרגילים, בהם נאסף מידע צולב מהנסקרים וממקורות מנהליים כדי לבחון ולתקן הטיות כאלו, אין מידע זמין ביום הבחירות המאפשר לבצע תיקונים כאלו".

פפרמן ושטיינברג אמרו כי אין סיבה לחשוב שמידת שיתוף הפעולה עם מדגמי הטלוויזיה תשתפר, והציעו "דרך ברורה ואפילו פשוטה כדי להגיע לתחזיות מדויקות ביום הבחירות - לבסס אותן על תוצאות האמת ולא על הצבעה נפרדת של קלפיות המדגם. כך תתבטא ההצבעה בכל שעות היום, כולל בשעתיים האחרונות. על מנת להתבסס על תוצאות אמת, יהיה צורך לספור במהירות את הקולות בקלפיות האמת שנבחרו, ולשם כך יהיה צורך בתגבור צוותי הספירה הרשמיים בהן".

עוד הדגישו: "תגבור משמעותי של צוותי הספירה כרוך בעלות זניחה בהשוואה לעלות המדגמים הנוכחיים. המחיר שייגבה מהציבור הוא שנהיה חייבים לחכות שעה נוספת לקבלת התחזיות. לדעתנו, שעה של איחור היא מחיר ראוי לתחזית אמינה. אנו פונים לאמצעי התקשורת לאמץ את הצעתנו, לדאוג לספירה מהירה בקלפיות המדגם תוך תגבור צוות הסופרים, ולחדול מלפרסם תחזיות המתבססות על תוצאות מדגמיות של הנדגמים בסקרי הטלוויזיה".