אמני ישראל עם משפחות הנערים החטופים: שיר אחדות

קצת קשה להאמין, אך פחות משנה חלפה מאז נעתקה נשימתו של עם שלם, עת הודיעו בחדשות על חטיפת שלושה נערים, בדרכם מבית הספר הביתה. אמנם רק פחות משנה, ועם זאת, במציאות ההפכפכה והאינטנסיבית שבה אנו חיים - נדמה לא פעם שחלף נצח.

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

שלושה נערים צעירים מחייכים מתוך תמונה, שהיא למעשה שלוש תמונות שונות. שלושה שהיו לאחד. ומתחת זועקות הכותרות. "הנערים החטופים יכלו להיות הילדים של כולנו", אומר מישהו בטלוויזיה, ואני מקרב ללבי את ראשה של ביתי האהובה שעומדת על סף גיוס, מרגיש כמו נפער בי חור גדול בחזה, חש אימה ופחד - לצד תקווה שיימצאו בריאים ושלמים.

כל מה שקורה, חדש ומעניין - היכנסו לערוץ היהדות :

• הדר גולדין ז"ל: שיר החתונה הפך לשיר פרידה
• סינגפור: גן עדן קטנטן ליהודים
• אחרי אושוויץ: "ניסיתי לסלוח לקאפו שחי בישראל"
  

המילים זורמות מתוכי

רחבת בית הכנסת שמול ביתי מתמלאת בטליתות לבנות של מתפללים שבאו לומר תפילה למען הנערים. אני גר

בגבעתיים, לא עיר דתית במיוחד. חברים מספרים על עצרות תפילה דומות המתרחשות בכל רחבי הארץ, אנשים רוצים לסייע בכל דרך אפשרית, עם ישראל מתאחד כמו שרק הוא יודע.

פחות מחצי שנה אחרי, אני מוצא עצמי יושב בסטודיו שבפלורנטין עם חבורת נערים מישיבת "מקור חיים", הישיבה שבה למדו גיל-עד שאער ונפתלי פרנקל. "אנחנו רוצים לכתוב שיר לזכר חברינו", אומר אמיר, מנהל הישיבה. "שיר שינציח את אותו רגע אחדות נדיר ששרר בעם בזמן החטיפה".

(צילום: אחיטוב שלזינגר)

המשפחות מגיעות לאולפן

הן שרות עמנו, ואני רוצה לחבק אותן באהבה גדולה, אך במקום זה שר את נשמתי. עיניה הטובות של איריס יפרח,

אמו של אייל, דומעות. "מצטער", אני אומר, "לא רציתי שתתעצבי". "להפך", אומרת לי איריס. "אין לך מושג עד כמה השיר הזה חשוב עבורנו".

(צילום: אחיטוב שלזינגר)

זמרים מסגנונות שונים מצטרפים לשיר, וכך מתחברים דיוויד ברוזה וקובי אפללו - לאברהם פריד, ישי ריבו ויונתן רזאל, ומסמלים ולו במשהו סגנונות וזרמים שונים בעמנו. כולם שרים כאחד: "בתוך הטירוף, בין מרדף לנרדף, תעלה זעקה לשלום הנכסף. והעם שעייף משנאת החינם, יתאחד בחיבוק אחים". פתח ליבך ברחמים.

• השיר לוקח חלק בפרויקט "שיר וזיכרון" בשיתוף ynet, רשת ג' ולינקטון