דור המנהיגים הבא של ישראל - גם בנפאל

את זה רובנו מכירים ההתרגשות שמלווה את ילדינו רגע לפני גיוס. אבל כהורים אנחנו גם יודעים שלא מעט מהם עדיין אינם בשלים וסגורים על עצמם למערכת כה תובענית ומחייבת והנוער שיכול להיות מאלו שינהיגו את המדינה בהמשך מוצא את עצמו נאבק למול כוחות חזקים ממנו.

שמעתם על יהדות ישראלית? בואו להכיר בעמוד שלנו

הפריפריה לא צריכה את העזרה שלכם

דתיים - חילונים: אפשר לגור ביחד?

אך מה שמפתיע יותר מכל הוא שהפתרון נמצא מעבר לדלת. בשנים האחרונות התפתחה מגמה חינוכית חדשה שמצליחה להעצים באופן בולט את הצעירים, משפרת ומעניקה להם כישורי הנהגה ומייצרת בפועל חיבור חדש בין הישראליות לבין היהדות. חיבור שמעצים את החיבור של הצעירים אל הציונות, דווקא במכינות הקדם צבאיות.

תוצאות המכינה מורגשת גם ברעידת האדמה בנפאל

אז מה מביא בכל זאת את 2,600 תלמידי המכינות לשנה של לימודים ללא שום תעודה בסופה? מסתבר שהשנה נראת עבורם כעל השקעה לכל החיים, שנה שהיא תחילתו של תהליך של חיבור לזהות הישראלית והציונית והפיכתם של הבוגרים למנהיגים ופעילים חברתית בעתיד. דווקא שם מתוך התנתקות מעולם ההישגיות הישיר מקבלים החניכים כלים מלאי עצמה שמעניקים להם את היכולת לפרוח באופן אישי, להשפיע על חבריהם סביבתם ולהפוך אותם לאנשים בעלי אופקים ויכולות טובים יותר.

"בני נמצא בימים אלו בנפאל בטיול אחרי צבא וחווה כמו ישראלים רבים את רעידת האדמה הקשה ומסייע למקומיים. ליאורה ואמיר מייבום בנפאל(יהדות ישראלית)

"שני ילדיי היו ילדי בתי ספר, לא מגובשים עדיין ובעלי התנהגות של גיל ההתבגרות", מספרת ליאורה מייבום - אמא של תמר ואמיר בוגרי מכינת רבין. "המכינה אליה הלכו הובילה אותם בצורה חכמה במיוחד לגיבוש של חזון אישי וגם חברתי מנהיגותי". לדבריה המכינה התוותה לילדיה דרך חיים, "אני מאמינה שאם המדינה תלך בדרך הזאת אני מאד אופטימית".

אחד מבניה שנמצא בימים אלו בנפאל בטיול אחרי צבא וחווה כמו ישראלים רבים את רעידת האדמה הקשה. "אני רואה את התוצאות של המכינה", היא מעידה. "אני רואה את האחריות ההדדית והעזרה לאחרים. הוא וחבריו בוגרי המכינות הקימו בכפר בו הם שוהים חמ"ל והם עוזרים לאנשים שהם לא מכירים כלל מתוך ערבות הדדית ומנהיגות טבעית".

הם רוצים להשתלב בחיים המדיניים והפוליטיים במדינה והם הפכו שניהם להיות מנהיגים. תמר ואמיר מייבום(יהדות ישראלית)

לדבריה, זה התחיל דרך פיתוח הערכים האישיים ו"האני מאמין" הפרטי שלהם. "הם גיבשו את האישיות שלהם כיצד הם רוצים להשתלב בחיים המדיניים והפוליטיים במדינה והם הפכו שניהם להיות מנהיגים", מספרת ליאורה. "אני רואה את המגמה והכיוון שלה איך לתרום לחברה, איך לעזור למי שצריך לעזור, כל הנושא של נתינה, והנחת הבסיס אותה קיבלה במכינה שאם אני עוזר למשהו אחר בסופו של יום אני עוזר לעצמי".

האנשים שעובדים במכינות נבחרים בפינצטה והם משמשים דוגמה מופלאה לתלמידים גם הרבה אחרי שהם מסיימים ללמוד במכינה. "למדינה צריך להיות אינטרס לטפח את המקומות האלה שיהיו כמה שיותר", אומרת ליאורה בהתלהבות מדבקת. "זאת הציונות החדשה, בניית דור חדש מעורב ואכפתי ולא דור שהתעייף, דור אנרגטי עם עוצמות ורצון עז לנתינה", היא מצהירה.

החגים היהודיים – לא מה שהכרתם

אך מעבר לכך מדובר בחידוש בעולם החילוני, 'לימוד לשם לימוד' לא היה מקובל כלל עד הקמת המכינות. דני זמיר – ראש מועצת המכינות מציין כי, "לימוד כזה היה מקובל בימי הקמת המדינה בחוגי השמאל הציוני אך כשהתרופפה החברה והחוויה האידיאולוגית גם הלימוד נעלם".

המכינות יוצרות מצב של לימוד לשם לימוד(יהדות ישראלית)

לדברי זמיר המקום בו ניתן ליצור חברה חושבת של אנשים שיכולים להתנתק מהשפעת התקשורת המסחרית והתרבות הצרכנית הוא בעיקר במקום כמו המכינה הקדם צבאית. "במערכת החינוכית הקיימת זה כמעט ולא קורה, רוב מי שמסיים את מערכת החינוך הממלכתית הוא לא אדם שיש לו אוטונומיה רוחנית ממשית וכאן נכנסות המכינות ויוצרות מצב של לימוד לשם לימוד".

כחלק מחיזוק הזהות היהודית ישראלית של החניכים המכינות עוסקות גם בעיצוב מחודש של החגים, על ידי יציקת תוכן שמשלב בין המורשת התרבותית של החג ודברים מישראל העכשווית, כגון, ספרות, שירה ומדרש עצמי. "המכינות מחברות את הבוגרים ליהדות בנוסח המזרחי שלה,

היותר מאיר פנים וחם ופחות מדקדק", מוסיף זמיר בקריצה. "כדי לקרוא את ברנר ולהבין את התנ"ך ולהתחיל לקיים דיון על משמעות החיים שלנו בארץ, צריך קודם להתחבר מחדש ליכולת הקריאה, ההבנה והאהבה של הטקסטים והטקסים המכוננים של תרבות ישראל".

יוצרים מנהיגים

זה לא היה קל ליצור את השינוי ולקח זמן עד שנערים חילונים הגיעו, אך חבר מביא חבר והורים שראו כי בוגרי המכינות חוזרים אחרת, שינו את המשוואה, מציין זמיר. "הבוגרים עסוקים בשנת המכינה ואחריה בעשייה חברתית ופוליטית שמביאה סיפוק והם מבינים שלמרות שמפסידים כביכול שנה התוצאה הסופית היא רווח לחיים. "המכינה משנה לבוגריה את הפרספקטיבה על החיים בישראל ועל היכולת שלהם להנהיג להשפיע ולשנות בתחומים רבים", מציין זמיר.

עבור שרי פינקלשטיין זה היה כמעט מובן מאליו. עוד לפני תחילת י"ב היא הרהרה על שירותה הצבאי המתקרב והגיעה למסקנה שהתרומה בשירות אמנם מאד חשובה אך היא לא נעשית מבחירה. "היה לי חשוב שהתרומה שלי למדינה תהיה תרומה מהבחירה שלי ולכן לאחר שנחשפתי לעולם המכינות החלטתי ללכת למכינת רבין", מספרת פינקלשטיין. לדבריה, משפחתה אמנם לא הכירה בהתחלה את המכינות והרעיון היה נראה להם כבזבוז זמן, אך לאחר שחוו דרכה את הידע של המכינה ורמת התכנים הנלמדים הם הפכו לתומכים נלהבים של הרעיון.

ברוב הנושאים יש יכולת לחבר ולהכיר ולהבין את הצד השווה. מכינה קדם צבאית תל אביב, במפגש עם נפתלי בנט(צילום: מוטי קמחי)

"בחרתי במכינה דווקא ולא בשנת שירות, כי ידעתי שאני רוצה להמשיך בפעילות חברתית גם מעבר לשנה הזו ולעשות שינוי ארוך טווח ולשם כך ידעתי שאני זקוקה להעמיק את הידע שלי על החברה הישראלית", היא קובעת.

חיבור בין חילונים לחרד"לניקים

46 המכינות הקד"צ פרושות בכל חבלי הארץ ובכל מגזרי החברה היהודית-ציונית בישראל: ממעיין ברוך והגולן בצפון, עד מדרשת שדה בוקר וחצבה בדרום. בקיבוצים, בעיירות ובערים, ביישובים ובשכונות, לחוף הים, בשפלה ובבקעה, בהר ובמדבר. יש מהן "דתיות – תורניות" ויש "כלליות", יש מעורבות משותפות לבנים ולבנות, ל"דתיים ול"חילוניים" ויש נפרדות. אך כולן שותפות ליעדים המרכזיים ולמסכת פעילות חינוכית – ערכית - יהודית - ציונית משותפת שכאמור מטרתה היא העצמת הבוגרים והפיכתם לאנשים בעלי יכולת השפעה ופעולה רבה יותר.

"המכינה לימדה אותי על היכולות שלי וחשפה אותי לדברים שבעבר לא חשבתי שאני מסוגלת להם מבחינת היכולת ליצור עשייה חיובית משפיעה", אומרת פינקלשטיין נחרצות. מספרת כי השנה שלה במכינה פתחה לה שערים רבים של עשייה פוליטית חברתית שכבר עכשיו היא יודעת שתמשיך בה גם לאחר סיום הלימודים במכינה.

השנה לומדים במכינות 2,600 תלמידים, מתוכם 1,600 במכינות כלליות ואלף במכינות דתיות-תורניות. זמיר מצהיר

כי למרות הפערים בין המכינות, היחסים בין המכינות טובים מאד וישנם מפגשים משותפים בין המכינות כלליות למכינות המנוהלות על ידי רבנים מזרם החרד"ל דוגמת הרב משה הגר, אם כי כמובן סגנון הלימוד שונה בשל נקודת המוצא. "זה דורש יכולת להכיר בפערים שלא ניתן לגשר עליהם, אך ברוב הנושאים יש יכולת לחבר ולהכיר ולהבין את הצד השווה", אומר זמיר ומציין, כי החברה הישראלית מדגישה את השונה ואילו במכינות המטרה היא להתחבר למרות השוני, "אנחנו מרגישים חברים מתחת לאותה אלונקה", הוא אומר בחיוך כשהוא מצביע על היתרון הנוסף של המכינות הרואות באחדות ובמשותף ערך בפני עצמו.

"זהו תהליך מוצלח שגורם לחיזוק הזהות לא במובן הקלישאתי של "אנחנו הכי טובים בעולם", אלא אנחנו יהודים בואו נראה איך נהיה יותר טובים ככאלה", אומר זמיר בנימה יהודית ישראלית, ולי נותר רק להנהן.

לעוד יהדות ישראלית, הקליקו כאן