"היה לי ברור שהוא מצפה ממני לסקס"
הן משוכנעות שאם רק יעזו להגיד לא, שאם יסרבו לעשות סקס, ייתפשו בעיני הדייט התורן כ"כבדות, משעממות ולא נעימות", אז הן שוכבות איתו, בטוחות שהן משאירות את חותמן אחריהן, ולא מבינות כיצד האהבה הגדולה שהן מחפשות נותרת רחוקה. למה הן עושות את זה לעצמן וכיצד ניתן לשנות את המצב? אימון אישי
"הוא" זה הבחור החדש שגלי יוצאת איתו. היו להם שלושה דייטים עד עכשיו, כשהאחרון נגמר כפי שאתם מבינים - בסקס. למעשה, אני וגלי כבר דיברנו על זה בפגישות שקדמו למאורע, בלי קשר לבחור החדש שלה. שוחחנו כבר על הציפיות שנדמה לה שיש לגברים ממנה, ועל כמה היא חייבת לדבריה לעמוד בהן, עד כמה חשוב לה להיות טובה במיטה, ובכלל - עד כמה הנושא הזה הוא חלק ממשנתה כרווקה החיה בתל אביב ומחפשת זוגיות משמעותית.
לגלי חיוך תמידי, כזה שמתעקש לשמור אל ארשת של "הכל בסדר" גם כשבתוכה מתחוללת מלחמה פנימית. "לא קרה שום דבר דרמטי, את יודעת", היא ממהרת להבהיר לי. "אפילו די נהניתי, והוא בכלל עף, נראה לי". הגישה הזו מצד אחד מעוררת הערכה, הרי פרופורציות הן דבר חשוב בדרך למציאת החצי השני, אבל בהחלט לא פשוט לראות אותה כל כך לא קשובה לעצמה, מוותרת על הרצונות שלה למען סיפוק רצונותיהם של אחרים, ועושה דברים שהיא לא בהכרח רוצה, רק כדי ש"הוא" לא יחשוב עליה שהיא כבדה.
"להיות הכי טובה שאפשר"
גלי למדה בגיל צעיר שהיא תמיד צריכה להיות בסדר כדי שיאהבו אותה. לא להעיק, לחייך ותמיד להיות קלילה ונעימה לזולת. וזה פוגש אותה בכל מקום - במערכות יחסים עם המשפחה, חברים, בעבודה, ובעיקר מול גברים. גם שם, במיטה, לגלי יש רצון והמון אמביציה להיות מקסימה ומדהימה, להיות הכי הכי. תמיד לרצות ולהמעיט בלהגיד לא, "להיות הכי טובה שהיתה לו" (וממש לא משנה מי זה שחולק איתה את החוויה), לשדר שהיא הכי נהנית בעולם (הרי הוא צריך להרגיש מעולה עם עצמו), הכי משוחררת וזורמת, שחלילה לא תיתפס ככבדה ומבאסת. בקיצור, היא צריכה להשאיר אחריה חותם של "וואו", גם אם באותו הרגע היא ממש לא מרגישה ככה או בכלל לא רוצה לקיים יחסי מין.
כשאנחנו מעמיקות באחד המפגשים סביב הנושא הזה, ואני מעלה את המילה "ריצוי", גלי משתתקת. אפשר לראות את גלגלי המוח שלה עובדים. ממש אפשר לשמוע את כובד האסימון כשהוא נופל. עד עכשיו היא לא ראתה את המיניות שלה כריצוי. דווקא במיטה היא הרגישה מאוד בטוחה, הרי זה אחד הדברים שהיא יודעת שהיא טובה בהם.
"מה יקרה אם מישהו לא יחשוב שאת אלילה במיטה, או אפילו לא זורמת?" אני שואלת אותה לבסוף. "מה יקרה אם תגידי שלא בא לך היום סקס? האם הוא לא ירצה להיות איתך יותר?". גלי שותקת ולבסוף משיבה: "את יודעת, היום כשכולם וכולן כל כך משוחררים, למה שמישהו ירצה להיות עם מישהי כבדה, עם גבולות נוקשים ומשעממת? הרי יחשבו שאני פריג'ידית או משהו".
וכך, בהסבר אחד, יצא השד מהבקבוק. גלי חושבת שלולא המניירות האלו שלה, בלי המאמץ הגדול והלא מודע להיות מהממת בעיני כולם ובעיקר במיטה – פשוט לא יאהבו אותה. עמוק בפנים היא חושבת שאין לה מה להציע חוץ מגינוני הזרימה והמגניבות, הסקסיות והמעוף,והיא ממש לא היחידה.
הלכתי לחפש אהבה, תכף אשוב
הסיפור של גלי הוא גם הסיפור של עינב ודנה ומיכל ויערה, הוא הסיפור של כל כך הרבה נשים שאני מכירה שמחפשות אהבה ובדרך קצת הולכות לאיבוד. אני אסייג ואמר שסקס, אופטימיות ורוק'נרול הם דברים נפלאים, אבל הכורח להיות כזו כי "אחרת אין לי מספיק מה להציע" – הוא הבעיה. המקום הזה שאת לא עד הסוף מחוברת לעצמך, אלא מנסה בעיקר לקבל אהבה ולא לזכות בה מעצם היותך, הוא המקום בו דברים מתחילים להסתבך.
במהלך העבודה ביחד, גלי התחילה להבין שזה בסדר, שמותר לה להגיד "לא", לסמן את הקצב ובעיקר להיות קשובה לעצמה. היא התחילה גם ללמוד להכיר את עצמה במיטה, את מה שהיא אוהבת ולא רק מה גברים אוהבים. גלי אף הופתעה, שהבחור הזה שהכירה, נשאר בתמונה גם כשבחרה לסרב לו, ולהפך – שהוא דווקא שמח לגלות אותה בהדרגה ובעדינות.
הכותבת מאמנת אישית ועסקית בנקודתיים - תהליכי זוגיות
לפנייה לכתב/ת 
