הנוסחאות קמות לתחייה

בסיום משימת אפולו 15, במרס 1971, ערך האסטרונאוט דיוויד סקוט ניסוי קצר בחלל. הוא הפיל בו-זמנית שני חפצים: פטיש ונוצה. שניהם הגיעו יחד לקרקע הירח, ובכך הוכח עיקרון השקילות, אליו טענו בזמנו, בין היתר, גלילאו ואיינשטיין. את העיקרון הבסיסי הזה לומד היום כל תלמיד בכיתות המדעים והפיזיקה בבתי הספר. את התלמידים אי אפשר, כמובן, להטיס לירח ולהמחיש להם את הרעיון, והמורים נאלצים להסתפק בהסברים יבשים, ואולי באיזה סרטון יוטיוב נחמד. אך מה היה קורה לו היה אפשר להביא את הירח אל התלמידים? ובכן, מסתבר שאפשר.

אביחי הלוי ורונית דיאמנט, מורים למדעים ולפיזיקה, הצליחו לעשות זאת. באמצעות טכנולוגיה מתקדמת הם יצרו בכיתות הלימוד סביבה וירטואלית מדומה, דרכה התלמידים חווים מציאות אחרת. במקום שיעור פיזיקה רגיל ומסובך, התלמיד מוצא את עצמו בעולמות אחרים, קטן כאטום או גדול כגלקסיה, זורם במחזור הדם או מקפץ בחלל בהיעדר כוח המשיכה. הלוי ודיאמנט נמצאים כבר כחצי שנה בתוכנית עמיתי MindCET, תוכנית שמיועדת למורים ואנשי חינוך, מייסודו של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח). במסגרת התוכנית, המורים נפגשים עם טכנולוגיות חינוכית, יזמים, מפתחים ואנשי הייטק, ויחדיו הם מיישמים את אותן הטכנולוגיות בשיעור.

הנוסחאות קמות לתחייה

"שיעורים ועקרונות שבעבר היה לוקח לי חודש ללמד, היום אני מלמד בהרבה פחות זמן", מסביר הלוי, מורה למדעים בישיבת התיכונית נחל יצחק נחלים. הלוי הצטרף לתוכנית לפני כחצי שנה, והצליח להביא לידי יישום רעיון שאיתו השתעשע רק בחלומות. "הכול היה בגדר סרטים וספרות. חשבתי שיצירת סביבה וירטואלית זה דבר מאוד יקר ולא ישים טכנולוגית ונאלצתי להמשיך ללמד עם מודלים פשוטים ומוגבלים". אלא שבמסגרת התוכנית, כאשר נפגש עם יזמים ואנשי פיתוח, הבין שאפשר לשלב את שני העולמות.

במסגרת הפרויקט פגש את דיאמנט, מורה לפיזיקה לבגרות באולפנת ישורון פתח תקווה. דיאמנט במקור הגיעה לתוכנית מתוך מטרה לעודד יותר תלמידות לפנות לאפיקי למידה ריאליים. לאחר שנפגשו, היא נדבקה בחיידק המציאות המדומה והצטרפה להלוי למיזם. במהלך המפגשים קיבלו כצוות ליווי צמוד מצד אנשי התוכנית. הם נפגשנו עם אנשי פיתוח הבולטים בתחומם, והפכו בעצם ליזמים בעצמם.

במסגרת השיעורים, התלמידים משתמשים באפליקציה בשם SimEd, והסמארטפון הופך להיות משקפי מציאות מדומה. כל מה שצריך בנוסף הוא קופסת קרטון ועדשות מיוחדות בעלות ששווה לכל כיס. הלוי ודיאמנט הם אלו שלמעשה מפתחים עבור התלמידים את סוג הסביבה הוירטואלית בה ישייטו. "הרעיון הוא", מסבירה דיאמנט, "שהתלמיד שם את המשקפיים על העיניים ורואה מציאות אחרת, וזו חוויה סוחפת".

שילוב עולם הטכנולוגיה והחינוך, המתאפשר במסגרת התוכנית, שולח זרועותיו גם אל המקצועות המסורתיים, ולא מוגבל רק למדעי הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה. כך לדוגמה, מסביר הלוי, "אפשר לפרוץ עם הפיתוח למקצועות הגיאוגרפיה או ההיסטוריה. במקום להסתכל על מפה באטלס, התלמידים יכולים דרך משקפיים מיוחדות לעוף מעל תוואי של הרים ונהרות. בשיעורי היסטוריה, יותר מלהראות תמונה של נפוליון או סרטון של נאום של מדינאי, אני ממקום את התלמיד במקום שבו מתרחש האירוע ההיסטורי, כולל אינטראקציה של הסביבה".

להכניס את גישת הסטארטאפיסט לעולם החינוך

"הילדים שלנו כבר נמצאים בתוך העולם הטכנולוגי", מסביר הלוי. "הם מסתובבים עם סמארטפון בכיס שמכיל את כל המידע בלחיצת אצבע, ואם אנחנו כמורים לא מתייחסים לזה - אנחנו מפספסים. באמצעות מה שקורה בכיתות שלנו, התלמידים מרגישים שהם חלק מתהליך של יצירה של משהו חדש. במקום לדבר איתם על מבנה האטום, אני יכול לכווץ אותם וירטואלית לתוך האטום", מסביר הלוי בהתלהבות. "התלמידים שותפים פעילים בלמידה וכך הם מתחברים אליה הרבה יותר. הם חשים שהם בתוך עולם אחר. זה כבר לא עוד פרק בסילבוס".

גילה בן הר, מנכ"לית מט"ח, מוסיפה ואומרת כי "ענף ההיי-טק זוכה בנסיינים ראשונים תוך כדי תהליך הפיתוח יחד עם עצות לשיפור המוצר בהיבט הפדגוגי, והמורים נחשפים להלך הרוח היזמים ולנחיצות בתזוזה מהירה, המשלהבת אותם ליצירת מוצרים טובים יותר. מבחינתנו במט"ח, תכנית העמיתים היא המשך טבעי של פעילות המרכז לקידום החינוך בישראל."

לצד המורים, התלמידים הפכו להיות מפתחי המשנה, והם שותפים בשלבי הפיתוח השונים. הם מתנסים בגרסאות הראשוניות ומציעים נקודות לשיפור והרחבה. בעזרת שני חושים בלבד התלמידים נמצאים בסביבה אחרת. "המטרה היא לקחת את הטכנולוגיה שמוצעת תלמידים מהשדה של הבידור ולהכניס אותה לשדה החינוך. בכל פעם שאני מגיע אל התלמידים עם השלב הבא של המיזם הם פשוט שוכחים לצאת להפסקה. חלק ניכר מהמחקר לפיתוח נעשה עם התלמידים ועל ידי התלמידים וכמובן בשביל התלמידים", אומר הלוי.

לדברי דיאמנט, הלימוד הכי טוב נעשה על ידי חוויה. "בכיתה המסורתית התלמיד יושב על הכיסא, המורה מסביר והתלמיד אולי מקשיב ואולי לא. הטענה שעומדת מאחורי זה היא שכשאתה חווה משהו אתה מבין אותו אבל גם נהנה ממנו, הנוסחאות קמות לתחייה וזה אמיתי בעיניו. כשמכניסים את התלמידים לתוך החוויה הקפיצה בהבנה מדהימה".

 בכיתה של דיאמנט, התלמידים נכנסו לחדר וירטואלי של קוביות, ועל ידי לחיצת כפתור אפשר לשנות את כוח הכבידה מכל מיני הכיוונים. "יש כאן תהליך למידה חדשני שמשלב טכנולוגיות הכי מתקדמות, והכול בצורה זולה וזמינה מאוד".

במסגרת התוכנית ישנם צוותים נוספים שעובדים על פרויקטים טכנולוגים שונים עבור התלמידים. כך לדוגמה, יש משחק שמעודד את התלמידים לרוץ מערך לערך בוויקיפדיה במינימום קליקים, והתלמידים קוראים את הערכים השונים. הפיתוחים מגיעים גם קרוב יותר לעולם התלמידים ברשתות החברתיות. ישנו פיתוח שמשתמש ברשתות החברתיות בוואצפ ומספק להם מידע אקטואלי על נושאי גיאוגרפיה, מדע ועוד. "זה מוציא את התלמידים מהבועתיות שלהם ומכניס מידע ברמה איכותית", אומר הלוי. "אני מקווה לראות את הדברים האלה מגיעים לידי יישום במערכת החינוך כולה".

בהכנת הכתבה השתתף המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח)

טכנולוגיות חדישות מסוג זה, שנכנסו לכיתות הלימוד, יוצגו בכנס "מעצבים את העתיד ", שיתקיים ב-3 ביוני. בכנס ישתתפו מומחים מרחבי העולם והוא יתמקד במנעד הרחב והמרתק של טכנולוגיה חינוכית שאינה באה לידי ביטוי בסיטואציה הסטנדרטית של תלמיד או מורה, ישובים מול מסך מחשב. במהלך הכנס מורים חברי תוכנית עמיתים של מט"ח יציגו את המיזמים שלהם, במתחם מיוחד שיוקדש להתנסות בטכנולוגיות הללו, בנוסף להדגמות של חברות סטארט אפ ישראליות נוספות וחברות כדוגמת אינטל וסיסקו.