שתף קטע נבחר

השליטה בגיור ובממסד הרבני עוברת לחרדים, בנט ושקד צפויים להצביע נגד

שליטה חרדית בהליכי הגיור, ביטול רפורמת הגיור והוצאת בתי הדין הרבניים ממשרד המשפטים באופן שיגביר את השפעת ש"ס. השרים הבכירים מהבית היהודי צפויים להתנגד. לבני: "סטירת לחי למאות אלפי עולים שהפכו לאזרחים סוג ב'". ארגון צהר שייפגע מההחלטה: ההנהגה מרחיקה חצי מיליון עולים

 

דרעי ובנט משני צדי המתרס (צילום: בראל אפרים) (צילום: בראל אפרים)
דרעי ובנט משני צדי המתרס(צילום: בראל אפרים)

ההסכמים הקואליציוניים בין החרדים לליכוד יוצאים לדרך בחריקות: היום (יום א') תאשר הממשלה שתי יוזמות נפרדות שיחזירו לש"ס וליהדות התורה את הכוח והשליטה שאיבדו בקדנציה הקודמת בסוגיות דת ומדינה. רפורמת הגיור שהייתה אחד הדגלים של הממשלה הקודמת תיגנז והאחריות על בתי הדין הרבניים תעבור למשרד ראש הממשלה ממשרד המשפטים. השרים נפתלי בנט ואיילת שקד מהבית היהודי צפויים להצביע נגד. למרות ההתנגדות, הרוב בממשלה מובטח.

 

בסיעת הבית היהודי המתנגדים להחזרת השליטה לש"ס - אף שהנושא גובש בהסכמים הקואליציוניים שקדמו להרכבת הממשלה - העניקו חופש הצבעה לשרים. יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט יצביע נגד ביטול רפורמת הגיור. משמעות המהלך שיאושר בממשלה היא שליטה חרדית בכל הליכי הגיור הנערך בישראל ומוכר על-ידי רשויות המדינה.

 

חוק הגיור שיזם ח"כ לשעבר אלעזר שטרן וקודם על ידי שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני העביר את סמכויות הגיור לרבני הערים, על מנת לאפשר גיור קל יותר בתהליך פשוט ובפריסה ארצית. על פי ההצעה של שטרן ולבני, כל רב עיר יהיה רשאי להקים הרכב של דיינים ולגייר מי שאינו יהודי ומבקש המרת דת. עד לאותה רפורמה הופקדה הסמכות לגיור באופן בלעדי בידי בתי דין מיוחדים הכפופים למשרד לשירותי דת ולרבנות הראשית. כעת, ההצעה שזכתה לביקורת וגרמה לתסיסה קשה בקרב רבנים, תבוטל באופן רשמי.

 

על פי החלופה שתובא לאישור, בתי דין החדשים יפעלו לפי "דין תורה" במסגרת מערך הגיור הממלכתי. ראשי ההרכבים ימונו על ידי הרבנות הראשית בלבד, וזאת לאחר שהתקבלה המלצה מנשיא בית הדין הרבני הגדול (כיום הרב יצחק יוסף) ומשני דייני גיור מכהנים.

סטירת לחי לאזרחי ישראל. ח"כ ציפי לבני  (צילום: דוברות הכנסת) (צילום: דוברות הכנסת)
סטירת לחי לאזרחי ישראל. ח"כ ציפי לבני (צילום: דוברות הכנסת)
 

בבית היהודי לא מסתירים את הביקורת על המהלך. סגן השר אלי בן דהן אמר כי "לפני 20 שנים נלחמתי והצלחתי להעביר את בתי הדין הרבניים למשרד המשפטים, בכהונתי כמנכ"ל משרד הדתות בתקופתו של אריק שרון ז"ל. זה היה שינוי תפישה לגבי בתי הדין. עלינו להמשיך ולהתעקש על כך שבתי הדין הרבניים הם חלק ממערכת בתי המשפט בישראל. חבל לי מאוד שהם יעברו למשרד הדתות. מעשה זה יחזיר אחורה את בתי הדין הרבניים בהרבה תחומים, ויביא לכך שהם לא יזכו לכבוד דומה לזה שרוחשים למערכת המשפט". הוא הביע חשש לפגיעה בשירות הניתן בין היתר לזוגות מתגרשים.

 

"ביטול חוק הגיור הצפוי בישיבת הממשלה הוא סטירת לחי למאות אלפי אזרחים שעלו לישראל, חיים איתנו, משרתים בצבא וימשיכו להיות אזרחים סוג ב'", אמרה השרה לשעבר לבני. "הצלחנו בממשלה הקודמת, במאמצים רבים, לנסח פשרה מוסכמת ומקובלת על רבנים שתאפשר להם להתגייר ולממש את שאיפתם להיות חלק מהעם היהודי בארץ ישראל. הממשלה הזאת היא ממשלת ראקציה, בניהולו של נתניהו שבחולשתו מחזיר את ישראל אחורה בכל תחום אפשרי".

 

בנוסף, תאשר הממשלה גם את העברת בתי הדין הרבניים ממשרד המשפטים אל המשרד לשירותי דת, באופן שיגביר את השפעת ש"ס והרבנות הראשית על אופיים ועל מינוי דיינים חדשים. בתי הדין היו שייכים למשרד בגלגולו הקודם, אך עם פירוקו ב-2003 על-ידי ממשלת קדימה-שינוי, הם הועברו למשרד המשפטים. בינתיים קם המשרד מחדש, אך האחריות על ערכאת השיפוט הרבני, שמעמדה דומה לזה של בתי המשפט האזרחיים, לא הוחזרה לו. היום זה יקרה, לדרישת החרדים - ועל פי ההסכמים הקואליציוניים בין ש"ס לליכוד.

 

בארגוני הנשים מוחים נגד ההחלטה, שתשפיע על מרבית אזרחי ישראל הנשואים. לטענתם, העברת השליטה בתחום האישות לידי רבנים שמרנים, הנוקטים גישה מחמירה בהלכה, וזאת בשעה שהדרך החוקית היחידה שבה יהודים יכולים להתחתן בארץ היא בנישואים דתיים ברבנות, תפגע בזוגות – ובעיקר בנשים, שמעמדן בהלכה בנושא זה נחות מלכתחילה.

מה יעלה בגורלם של חצי מיליון עולים מחבר העמים וממדינות נוספות? אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
מה יעלה בגורלם של חצי מיליון עולים מחבר העמים וממדינות נוספות? אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

במפלגת הבית היהודי, המייצגת קו דתי ליברלי יותר, ניסו למנוע את העברת הסמכויות ממשרד המשפטים שבידיהם אל המשרד לשירותי דת של ש"ס, אך זה קרה לאחר חתימת ההסכמים עם החרדים. ההישג היחיד מבחינתם יהיה שהשר הממונה על בתי הדין לא יהיה גם יו"ר הוועדה למינוי דיינים, בדומה למצב הקיים. בראש הוועדה יעמוד שר מהליכוד שייבחר על ידי ראש הממשלה. 

 

ארגון רבני צהר, שייפגע משמעותית בעקבות ביטול חוק הגיור, הגיב בזעם: "החלטת הממשלה היא נתינת גט כריתות לחצי מיליון עולים מברית המועצות וממדינות נוספות, שיהדותם מוטלת בספק. במקום שהנהגת העם היהודי תעשה ככל האפשר לקרב את אלה המבקשים להיות חלק מהעם היהודי, היא מתאמצת להרחיקם. ממשלת ישראל חייבת שלא להיכנע לעסקנות פוליטית מאמללת".

 

מנכ"ל עמותת חדו"ש (חופש דת ושוויון), אורי רגב, הגיב: "ממשלת החוסן הציוני כביכול תקדיש את היום לשורת מהלכי כניעה לתכתיבי המפלגות החרדיות והלא ציוניות". לדבריו, מדובר בחלק מ"מסע ביטול ההישגים המעטים של הציבור הדתי-לאומי בקידום יהדות נאורה וסובלנית יותר".

 

רגב טען כי "אין אויבים קשים יותר ליהדות מהרבנות הראשית והמפלגות החרדיות, שעושות הכול כדי להשניא את היהדות על הציבור, להבטיח חלוקת שלל לאנשיהן ולהגן על הקיצוניות הדתית מכל כרסום". הוא תקף את מפלגות כולנו והבית היהודי היושבות בממשלה ש"אישרו מכירת חיסול של היהדות לחרדים האנטי-ציונים".

 

התיקון לחוק שיבלום את בג"ץ

בנוסף, ועדת השרים לענייני חקיקה תדון בשתי הצעות של חברי הכנסת יואב בן צור (ש"ס), משה גפני ואורי מקלב (יהדות התורה) לתיקון חוק איסור ההונאה בכשרות, שלפיו ייאסר על בתי אוכל להציג את עצמם ככשרים ואף לרמוז על כך. המהלך, שגם עליו הוסכם בין הליכוד למפלגות החרדיות ערב הקמת הממשלה, נועד לבלום את התערבות בג"ץ בנושא בעקבות עתירה של שני מסעדנים נגד מדיניות האכיפה של הרבנות את החוק בגרסתו הנוכחית.

 

העותרים, שבתי העסק שלהם נמצאים בהשגחת גוף כשרות פרטי הפועל בירושלים, טענו כי הפרשנות לחוק, האוסרת עליהם להציג את המסעדות ככשרות, פוגעת בחופש העיסוק שלהם, ולכן יש לשנותה או לתקן את החוק.

 

בעקבות כך אימץ היועץ המשפטי לממשלה פרשנות מקלה יותר, ובתשובת המדינה לבג"ץ הודיע כי המשיבה מוכנה לקבל חלק מהטענות בעתירה. כעת, כאמור, מבקשים החרדים לתקן את החוק דווקא לחומרה, באופן שיקבע את הפרשנות המחמירה וימנע התערבות של בית המשפט.

 

בניסיון אחרון לבלום את תיקון החקיקה פנו התאחדות המלונות, איגוד המסעדות וכן אולמות השמחה לחברי הוועדה וקראו להם להתנגד להצעה, שלטענתם מחזקת את המונופול של הרבנות בנושא הכשרות, מייקרת בכך את עלויות ההשגחה לעסקים – ובסופו של דבר פוגעת בצרכנים.

 

בשלושת הארגונים ציינו כי כבר כיום, עוד לפני ההחמרה המוצעת, עלות הכשרות כבדה ביותר, ובתעשיית המלונאות, למשל, מגיעה ל-3% מהעלויות – שנאמדות במאות מיליוני שקלים בשנה. במכתבם ציטטו את הממונה על ההגבלים העסקיים, ד"ר דיוויד גילה, שהצהיר שהכשרות היא רכיב משמעותי ביוקר המחיה בישראל.

 

מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל, נועז בר ניר, אמר: "המוצר התיירותי בישראל נחשב יקר, ואחת הסיבות לכך היא עלות הכשרות. במשרד התיירות התכנסה ועדה ציבורית, בחנה את עלות הנופש בישראל בהשוואה למדינות אירופה, והגיעה למסקנה כי הפחתת עלויות הכשרות היא הכרחית. גם הממשלה אימצה את מסקנות הוועדה".


פורסם לראשונה 04/07/2015 23:45

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: בראל אפרים
בנט ודרעי
צילום: בראל אפרים
מומלצים