בכיר לשעבר בשב"כ: מעצר מנהלי? טוב - אבל לא מספיק

בכיר לשעבר בשב"כ הזהיר אמש (יום א') כי המעצרים המנהליים הנדירים של קיצונים יהודים החשודים בפעילות טרור, מעצרים שאולי מבשרים על מדיניות חדשה בטיפול המדינה בקיצונים יהודים, לא יוכלו לפתור לבדם את הבעיה המשפטית הניצבת בפני הרשויות בבואן לטפל באלימות של קבוצות יהודיות קיצוניות ביהודה ושומרון. 

בתקופה האחרונה חתם שר הביטחון יעלון על צווי מעצר מנהליים נגד שלושה: מאיר אטינגר, נכדו של הרב מאיר כהנא והיעד מספר 1 בחטיבה היהודית בשב"כ, אביתר סלונים ומרדכי מאייר. ליאור אקרמן, שהיה בעבר סגן ראש אגף בשב"כ, אומר כי מעצר מנהלי הוא אמנם אמצעי יעיל ומונע פיגועים, אבל לא ניתן להשתמש בו כ"כלי המוני". "זה כלי יעיל מאוד בזירה הפלסטינית - עובדתית יש מעט עצורים מנהליים, ואם לוקחים קבוצה מצומצמת, דומיננטית ומרכזית וסוגרים אותה מאחורי סורג ובריח ומנתקים אותה - זה מוריד דרמטית את הפעילות", אומר אקרמן, אבל מדגיש כי אף שהמעצר המנהלי הוא כלי יעיל - לא ניתן לעשות בו שימוש לאורך זמן.

מאיר אטינגר, נכדו של הרב כהנא שהושם במעצר מנהלי(צילום: אביהו שפירא)

לדבריו, הפתרון עשוי להיות שינוי חקיקה שיוביל להורדת הרף הנדרש להוכחת פעילות פלילית של מי שמשתייך ל"נוער הגבעות". "אותם בני נוער שרצים על הגבעות ושכבר היו מעורבים בתקיפת ערבים, בהצתת רכבים ובעקירת מטעים ולא קראו למה שהם עושים טרור - מקבלים מוטיבציה להמשיך. יש להגדיר מהי מעורבות בטרור ומה לא. צריך היה להתחיל לאכוף את החוק על החבר'ה האלה, חבורה גדולה של עבריינים אידיאולוגים פונדמנטליסטים שאין להם דין ודיין. הם לא מכירים בחוק המדינה. אם לא יתנו להם מכה בראש - זה ימשיך לגדול".

אקרמן מסביר כי הסף המשפטי החוקי שמאפשר לעצור פלסטינים לאורך זמן נמוך, ואילו במקרה היהודי המציאות שונה: "כל ערבי שמסכים להתגייס לחמאס והולך לפגישה במסגד, יכול להיעצר לחקירה כחבר התארגנות טרור - מה שלא קיים בקרב האוכלוסייה היהודית. לכן החבר'ה האלה מתארגנים, פועלים, יוצאים החוצה, זורקים בקבוקים ואבנים, מרביצים לערבים, מתסיסים, מפרסמים דברי הסתה בבלוגים באינטרנט בצורה שלא תיאמן - וזה לא נחשב טרור או סיכון ביטחוני מבחינת ההגדרה המשפטית. זה מקשה על שב"כ לעצור אותם, וגם אם הוא כבר כן עוצר אותם - זה מקשה עליו להאריך את מעצרם לאורך זמן ומקשה על הפרקליטות להשיג ראיות כדי להעמיד אותם לדין".

ליאור אקרמן. "לאורך זמן זה לא יספיק"

אקרמן מציע להכניס את ההתארגנויות של הקיצונים היהודים תחת ההגדרה של "התאחדות בלתי מותרת", בדומה לארגוני הטרור הערביים. "נדרש מהלך מאוד רחב, לא של שב"כ שיודע לעשות מה שהוא יודע לעשות, אלא של היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, ראש הממשלה ושרת המשפטים", הוא אומר.

"הרתעה לפעילים אחרים"

ירון בלום, בכיר שב"כ לשעבר, הגדר את המעצר המנהלי כ"כלי אחד מתוך סל כלים שמשמשים לטיפול בטרור בכלל, ובמקרה הזה בטרור יהודי. סוף סוף שחררו את הכלי הזה לשימוש השב"כ, מאחר שהפעילים המרכזיים, קומץ קטן של פעילי טרור מתוך אוכלוסייה שלמה שיושבת באיו"ש שהמגזר הדתי לאומי מוקיע אותו בדרך כלל - מגיעים לחקירות על בסיס מודיעין אך הם לא מדברים. יש כמה פעילים ועורכי דין בימין הקיצוני שמכינים אותם לחקירות שב"כ. הם סותמים את הפה ולא מפלילים אחד את השני והם קהילה סגורה שקשה מאוד לחדור אליה מודיעינית. קשה מאוד מאוד להפליל אותם".

ירון בלום

לפיכך לדבריו "המעצר המנהלי הוא כלי שנועד להכניס למעצר פעילים מרכזיים שבאופן ודאי יודעים שמבצעים פעילות טרור או פעילות עבריינית. אך לא ניתן להעמיד אותם לדין בכלים הנוכחיים".

הוא הוסיף כי לדעתו "חסר גינוי, כמו שבנט גינה. חסרות התבטאויות של ההנהגה הדתית ציונית שתצא בגינוי חד משמעי. בסך הכול מדובר בקומץ מזערי שהמתיישבים היהודים מוקיעים אותם. צריך לשמוע את ההנהגה אומרת את זה".

ומה משמעותו של המעצר המנהלי בפועל? לדברי בלום, "המעצר המנהלי הוא הכלי בעדיפות האחרונה אך בחלק מהמקרים אין ברירה. הוא יעשה את העבודה אם יאריכו אותו, כיוון שהארכת המעצר כמה פעמים מאפשרת לבודד את העציר המנהלי מהיתר. מדובר באנשים שמסיתים אחרים, מלבים את פעולות 'תג המחיר'. זו הרתעה לפעילים אחרים שלא ייכנסו למעגל הזה".

הוא הסביר כי המעצר המנהלי לא מסמן את "זה שהשב"כ התעורר פתאום. המודיעין היה קיים אך קשה היה לתרגם אותו לראיות. קו פרשת המים היה הפיגוע בדומא - לאחריו הבינו היועמ"ש ופרקליט המדינה שאין ברירה אלא לאשר מעצרים מנהליים במגזר היהודי. עד היום נמנעו מכך מסיבות פוליטיות. אבל מדינה דמוקרטית ומדינת חוק לא יכולה שלא לנהוג בפעילי ימין קיצוני בודדים, מחוללי טרור, מכווני פעילות 'תג מחיר', באותה צורה כמו לפעילי טרור ערבים. אם לא נעשה זאת נצטייר כמדינה שמפלה בין טרור ערבי לטרור יהודי".

מודיעין אנושי בשטחים

גורם משפטי בכיר הסביר ל-ynet כי איש בצמרת המשפטית לא חשב שהמעצר המנהלי הוא החלטה אידיאלית, וכי כולם היו מעדיפים להתנהל בדרך הפלילית הרגילה של חקירה, הצגת ראיות ועדויות והבאת העצורים למשפט, "אבל שב"כ והמערכת המשפטית מתנהלים במצב קשה מאוד ביהודה ושומרון בכל הקשור לגורמים הקיצוניים המתגוררים בשטח".

גורמים משפטיים מסבירים שלעומת רשתות המודיעין הנרחבות בשטחים העוסקות בטרור פלסטיני, הפעלת מודיעין אנושי

בכל הנוגע לפעילות קיצונים יהודים ביהודה ושומרון היא הליך קשה מאוד ו"כמעט בלתי אפשרי" בשל מגבלות משפטיות החלות על העסקת והפעלת סוכנים שם מאז דו"ח שמגר על רצח רבין, "אבל זאת כאין וכאפס מול הקושי להחדיר סוכנים בחברה חשדנית וקנאית הנשענת גם על תומכים רבים מהישובים היהודיים בשטח".

אותם גורמים אומרים שכשהמעצרים המנהליים יגיעו לדיון בבג"ץ בעקבות הגשת עתירות נגדם, תאמר המדינה שעם כל הצער מדובר בצעד מידתי.