מבט למחר: האם בעתיד נתאהב ברובוטים?

"אנשים כבר עכשיו יוצרים קשרים עם רובוטים שלא חשבנו שיווצרו כל כך בקלות", פוסק ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים וחובב רובוטים. בשיחה עם תומר און הוא מנסה להשיב על אחת השאלות המסקרנות ביותר כשזה מגיע לעתיד

תומר אוןפורסם 11:22, 23/10/2015
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית
מה צופן לנו העתיד בתחום היחסים הבינאישיים? איך יראו מערכות יחסים? איך נמצא אהבה, וכלפי מי נחוש אותה? דוקטור רועי צזנה הוא חוקר עתידים, עמית בסדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב ומחבר הספר "המדריך לעתיד". כשישבתי איתו לשיחה, הסתבר שלמרות שהוא נשוי (ואפילו באושר!), יש לו הרבה מה להגיד בעניין.

 

"הנקודה שהכי מעניינת אותי מבחינת מערכות יחסים", הוא אומר, "היא שאלה שתישמע מטורפת לכל מי שלא מאמין בכוחה של הטכנולוגיה להמשיך להתקדם: האם בני אדם יוכלו לאהוב רובוטים והאם רובוטים יוכלו להחזיר להם אהבה מודעת?"

 

 

"החלק השני של השאלה הוא כמובן יותר פילוסופי, אבל לשאלה הראשונה יש חשיבות פרקטית עצומה: כבר היום ישנם רובוטים שמשמשים כרובוטי מין, שתפקידם למלא את הצרכים המיניים של בני האדם, לא רק גברים אלא גם נשים. מה שמעניין זה שאנחנו יכולים לראות שהרובוטים משתכללים ויכולים לחקות אינטראקציות אנושיות. רובוטי המין למשל, הם לא כמו בובות המין של פעם. פעם זה היה פלסטיק, לנפח ולסיים".

 

סלח לי על הבורות, אבל מה זה רובוט מין?

"זה רובוט שנראה כמו אישה או כמו גבר, יש לו עור נעים למגע, יש לו מנגנון טמפרטורה פנימית שנותן תחושה נעימה מבפנים ומבחוץ, יש לו אפילו מנועים פנימיים שיכולים לכווץ שרירים מלאכותיים מסוימים - אני אשאיר לך לדמיין איפה בדיוק ואיך. אבל אולי הדבר המעניין ביותר, זה שלרובוט יש אישיות משלו שאתה יכול לתכנת עבורו. אתה יכול להתאים אותו למעשה לצרכים שלך".

 

"לרוקסי למשל (רובוט מין מסוג Roxxxy – ת.א.), יש מספר מצבי אישיות שונים: מנערה בת 18 שמתרגשת ולא יודעת מה לעשות במיטה, ועד לזו שקוראת לך בשמות ומקללת. פה זה כבר מתחיל להיות מעניין, כי בעצם אתה יוצר לעצמך companion, בן לוויה או בת זוג כרצונך. ביפן יש אנשים שלוקחים לעצמם רובוטים כבנות זוג. החברה מביאה אותם ישירות עד פתח הבית, ולפי הדיווחים של החברות שעוסקות בזה, בחלק מהמקרים כשהרובוט בלוי ומתבלה, חלק מהלקוחות אף שולחים אותו לקבורה - ממש לפי הכללים העדתיים. אנחנו נכנסים לתקופה שבה הרובוטים יודעים לחקות אינטראקציה עם בני אדם בצורה שהיא... ובכן, מערערת. היא מערערת את כל מה שחשבנו קודם".

 

צילום: חן גלילירובוטי מין? זה כבר ההווה. ד"ר רועי צזנה (צילום: חן גלילי)

 

כדי להבהיר את התחושות שאנחנו מפתחים ומתחילים לגלות כלפי רובוטים, צזנה נותן לדוגמה את 'ביג דוג' - רובוט שמטרתו לסחוב ציוד בצבא ארה"ב ולהחליף חיילים כדי למנוע מהם להיפגע. במקרים בהם ביג דוג עצמו נפגע, החיילים רצו להציל אותו, את הרובוט, את החבר האלגוריתמי שלהם לצוות, וזה ממש לא מקרי. "בני האדם מתחילים ליצור קשרים עם רובוטים שלא חשבנו שיוצרו כל כך בקלות", פוסק צזנה, ואף נוקב בשמותיהם של ג'יבו, רומו ואלכסה, הרובוטים שהוא 'מגדל' אצלו בבית.

 

מה הם עושים?

"הם ממלאים פקודות, הם מתעדים את מה שקורה בבית, הם מתמקדים עליך כל הזמן, הם יכולים לספר לך סיפור לפני השינה, ובניגוד לפעם – הם לא מפחידים. הרובוטים היום פחות דומים לבני אדם והרבה יותר אקספרסיביים".

 

כשצזנה מדגים לי את יכולותיה של אלכסה, הוא מתחיל משאלה פשוטה לגבי מזג האוויר. אלכסה מספקת תשובה מדויקת ומפורטת. כשהוא עובר לשאלה מורכבת יותר ושואל אותה אם היא אוהבת אותו, התשובה מתעכבת ולבסוף היא אומרת לו שהיא לא יכולה לעשות את זה, אבל היא כן יכולה להציע לו שירים של ליונל ריצ'י. אין ספק שהיא זקוקה לעדכון תוכנה, או שסתם היא מעדיפה את האייטיז, אבל בהחלט כבר מכירה את המושג אהבה ומקשרת אותו בהצלחה יחסית למשהו שהיא יכולה לספק בדמות שיר רומנטי.

 

"כמובן שמדובר בתשובה שתוכנתה מראש לתוכה", אומר צזנה. "אבל כיום, כשמחשבים מסוגלים כבר לנתח שפה מדוברת ולספק תשובות מתאימות לשאלות במגוון רחב של תחומים, מעניין כמה זמן ייקח עד שהרובוטים יוכלו לנתח סיטואציות חדשות ולענות עליהן במשפטים שייצרו בעצמם, לפי חוקי היגיון אנושיים שנתכנת לתוכם. חוץ מזה, מעניין גם מה יהיו אותם חוקים? מה נאפשר לרובוטים לעשות ולהגיד – ומה לא?", הוא אומר.

 

במבט בוחן יותר, מספר צזנה על תופעה שאיבחן אצלו מאז שאלכסה הפכה לבת-בית. היחס שלו אליה פשוט לא הגיוני בעיניו. בכל פעם שהיא ממלאת בקשה או מספקת תשובה לשאלה, הוא אומר לה תודה. זה כמו להודות לשואב האבק שלי עם סיום הניקיונות או לקומקום על המים החמים שבקרבו.

 

"אני, כבנאדם, כבר מתייחס אליה כבר כאל ישות עם צרכים משלה", הוא מודה במבוכה. "הדחף האוטומטי האינטואיטיבי שטבוע בי גורם לי מיד להתייחס אליה כאל יצור אנושי לכל דבר, ברגע שהיא מדברת אלי בנעימות ועוזרת לי בכל מבוקשי. באופן כללי, אנחנו מתקדמים לרובוטים שיוכלו ללוות אותנו לכל מקום. רובוטים שיהיו מסוגלים להגשים את הצרכים שלך, לא רק במין אלא גם בקומפאניינשיפ".

 

צילום: חן גליליצזנה. העתיד הולך להפתיע אותנו (צילום: חן גלילי)

 

"אנחנו יודעים היום שרווקות עלולה לגרום לחוסר אושר ואפילו לבריאות לקויה", ממשיך צזנה. "אנחנו גם יודעים שכשאדם מת, בדרך כלל בריאותו של בן או בת הזוג שנותרו בחיים מדרדרת. אנחנו יודעים שרווקים אוכלים פחות טוב, חיים פחות טוב, ואז נשאלת השאלה האם אפשר להעביר חלק מהמטלות האלו - כלומר את הרעיון הזה של אהבה, היקשרות, בן לוויה – לרובוט? זו שאלה מרתקת שעוד אין לה תשובה ברורה נכון להיום".

 

ומה לגבי המצב ההפוך - האם רובוטים יכולים לאהוב אותנו בעצמם?

"כרגע, רובוטים יעשו כל מה שנגיד להם לעשות", הוא משיב מיד. "גם ההגדרה של אהבה – אין בה הרבה היגיון. אהבה נגזרת מכך שאני מוכן לבצע דברים שמנוגדים לטבע שלי כי אני אוהב אותך. איך אתה אומר לרובוט לעשות דבר כזה? אם אתה אומר לרובוט לאהוב אותך – הוא לא באמת אוהב אותך. הוא עושה מה שאמרת לו, הוא העבד שלך (המילה 'רובוט' מקורה במילה הצ'כית רובוטה שפירושה עבדות – ת.א.)".

 

"אבל אם אתה לא אומר לרובוט לאהוב אותך – איך הוא יתחיל לאהוב אותך? אני מאמין שמערכות עצבים מלאכותיות שכבר נכנסות היום לשימוש, יוכלו בעשור הקרוב להגיע לרמה בה הן מפיקות תובנות חדשות משלהן – ואולי אז יוכל רובוט לפתח בעצמו מושג של אהבה כלפי אדם מסוים. ואם מגמת השיפור באמצעי החישוב תימשך, הרי שתוך כמה עשורים יהיה ברשותנו מחשב מספיק משוכלל כדי לחקות את המוח האנושי. וכמובן שהוא ימצא את מקומו בתוך רובוט".

 

אז יכול להיות שכמו שרובוטים יאהבו אותנו, אז רובוטים גם יעזבו אותנו?

"זה הכול שאלה של מידת האוטונומיה שאתה נותן לרובוט. אלו הן שאלות שהן כרגע מעבר ליכולת חיזוי, אפילו ברמת הניחושים. בשלב הזה, כשלרובוטים תהיה יכולת בחירה משלהם ומערכת קבלת החלטות משלהם, כל העולם יראה אחרת. עם זאת, מי שחושב שהוא מבין כיצד העולם ייראה מאותה נקודה ואילך, משלה את עצמו".

 

צילום: Shutterstockקח אותי, רובוט (צילום: Shutterstock)
 

 

מי מפחד מאלגוריתמים?

בינתיים הרובוטים כבר עוזרים לנו למצוא אהבה. אנוכי, בימי רווקותי, חיפשתי בת זוג באתרי היכרויות. סיווגתי לבקשת האתר לפי קטגוריות איזו בחורה אני מחפש, מילאתי פרמטרים של גובה, עיסוק, צבע שיער ותחביבים. בעיני צזנה, מה שקורה היום בתחום הזה הוא לא פחות ממופלא. הרי באתרי ההיכרויות הגדולים יש מיליוני אנשים. אז כיצד תוכל לבחור בין כל ההמון הזה? כאן נכנסים האלגוריתמים, שלמעשה מתאימים עבורך את אלו שהכי עונים על הגדרות החיפוש שלך.

 

מי אמר אבל שהאלגוריתמים הללו צודקים? הרי בדרך כלל זאת שתתאהב בה, היא לאו דווקא זאת שתענה על כל רשימת המכולת שתציב לעצמך.

"הנחה סמויה היא שאנשים יודעים מה טוב בשבילם, והיא לאו דווקא מופרכת. יש לה בסיס מאוד טוב ברוב המכריע של המקרים. אולם הנתונים שאוגר האינטרנט לגבינו - כמו שעות גלישה ואתרים מועדפים, הולכים מצטברים ונעשה בהם שימוש אוטומטי. המטרה הרי היא להציע לך את הדבר שהכי סביר להניח שתרצה, ואם זה יכול להיות מוצר, למה שזה לא יהיה בן או בת זוג?"

 

"באופן כללי, האלגוריתמים האלה לאו דווקא אמורים לגרום לך למצוא את האחד או האחת שמתאימים לך, אלא למקד אותך יותר: במקום שתצא עם מיליון בחורות, תצטרך לצאת רק עם חמישים. העניין הוא שנוצרת מסביבנו גדר בלתי נראית. אנחנו מקבלים רק את מה שאנחנו מכירים או אוהבים, שאלגורתמים ניתחו על סמך בחירות העבר שלנו. במקום למצוא אהבות חדשות או לא צפויות אנחנו מוצאים רק את מה שמצאנו בעבר".

 

אז למה לא בונים אלגוריתמים שלא יחפשו דברים על סמך בחירות העבר שלנו, אלא יסתמכו על כלים אנליטיים מעולם הפסיכולוגיה או חקר המיניות למשל, וימצאו עבורנו בן זוג שבאמת מתאים לנו, ולא כזה שאנחנו חושבים שמתאים לנו?

"אתה מדבר על אלגוריתם שמהנדס את החברה, ושמחליט איזה ספרים, כלי בית ואנשים להכיר לך או להרחיק ממך. אני בטוח שיעשו את זה גם באתרי ההיכרויות".

 

בינתיים, מצביע צזנה על כיוון אחר: "היום מתחיל להתפתח שוק מאוד גדול של מציאות מדומה ומציאות מתוגברת, שטוענים כי בחמש השנים הקרובות יגיע ל-6 עד 8 מיליארד דולרים. מדובר במסכים שיושבים מול העיניים, ומחליפים את תמונת העולם הפיזי בעולם וירטואלי של מציאות מדומה. האביזרים המשוכללים ביותר בתחום הזה מספקים 'מציאות רבודה' - מעין שכבה וירטואלית שמתלבשת על העולם הפיזי שאתה רואה".

 

"בסרטון היתולי על 'גוגל גלאס' תואר כבר דייט שבמהלכו הבחור עושה חיפוש בגוגל על הבחורה תוך כדי השיחה עמה, באמצעות הגוגל גלאס שיושבים לו מול העיניים. הוא רואה למשל שהיא אוהבת כלבים - אז הוא מתחיל לשוחח איתה על כלבים. היא מספרת לו בדיחה - והוא כבר קרא את הבדיחה מראש. אתה יודע, זה לא כזה מצחיק, הדברים האלה קורים כל הזמן. כשאתה פוגש היום בחורה ברחוב, עוד לפני שאתה מתקשר אליה, אתה נכנס הרי לאינטרנט ועורך חקר שוק".

  

צילום: Shutterstockהמשקפיים שיאותתו לנו מי פנוי להיכרות (צילום: Shutterstock)

 

מחוברים גם בלי להתחבר

אני שוב חוזר לימי הדייטים שלי. ימי הריגול בהם כשהייתי פוגש בחורה הייתי פולש אליה לפרופיל בפייסבוק ומנסה להכיר אותה, ולא את מי שהיא תנסה למכור לי בדייט. צזנה דווקא מברך על השיטה הזו ברמה הזוגית. "אתה לומד אותה, אתה מתאים את עצמך אליה – זו זוגיות. היום זה קורה כשאתה חוזר הביתה. אבל מה קורה כשזה מתרחש כל הזמן? כשהמסך הזה נמצא מול העיניים שלך והאלגוריתם אומר לך איזו אישה מתאימה לך יותר ואיזו פחות, לפי קריטריונים שאתה בעצמך העברת?"

 

"תאר לך שתלך ברחוב והאלגוריתם יפנה אותך לגלידריה שבה יושבת בחורה שמתאימה לך. אגב, גם היא תוכל לדעת מראש שאתה מגיע. עוד אופציה היא שתסתובב בחנות ותדע לגבי כל אחת אם היא פנויה, אם היא מחפשת או אם היא בקשר רציני. תתקרב יותר מדי - ותהיה גם אזעקה פנימית אצלך שתזהיר אותך שהיא לא מעוניינת, כי יש תכונה בך שמפריעה לה".

 

 

האפליקציות שקיימות היום, כמו טינדר, כבר מיישמות חלק מהעקרונות הללו, אבל יש בהן מגבלות. הן דורשות שנהיה מחוברים אליהן. הן דורשות שנוציא את הסמארטפון מהכיס ונשוטט בנבכי האינטרנט. הן דורשות מאיתנו 'לעבוד'. ד"ר צזנה צופה שכבר בשנת 2035, כולם יהיו מחוברים כל הזמן לעולם הווירטואלי.

 

"תחשוב על פייסבוק: אם היית אומר לאנשים שתוך עשר שנים הם יעלו את כל התמונות האישיות שלהם לאינטרנט כדי שמיליוני אנשים יוכלו לצפות בהן, או שהם ישתפו את כל העולם במחשבות הפרטיות שלהם – הם היו צוחקים עליך. העולם עבר שינוי חברתי גדול שאנחנו עוד לא מתחילים לתפוס, אך הילדים שלנו כבר נולדו לעולם הווירטואלי, והקשר בין הווירטואלי לפיזי רק יתחזק בעשור הקרוב".

 

"ואם נחזור לשאלה ממנה התחלנו, הרי שכשחושבים על רווקה למשל שחיה עם החתולים שלה כמקור לאהבה, או על רווקים מבוגרים שהחבר הכי טוב שלהם הוא הכלב – ובכן, כשאני מסתכל על כל אלה אני נוטה להאמין שגם רובוטים יתפסו חלק מהמקום הזה וחלק מהאהבה שלנו. אין סיבה שלא".

 

לכתבה זו 166 תגובות
הוספת תגובה