מה סמכות בית הדין הרבני לגבי מזונות ילדים?
עד היום היה ידוע שבהיעדר הסכמה, הדיינים לא מוסמכים לדון במזונות ילדים. אך לאחרונה נראה כי עמדה זו שונתה בפסיקה של בית המשפט העליון
(צילום: גיל יוחנן)
בהתאם לכך, במשך שנים היה ידוע כי בהיעדר הסכמה בין הצדדים, סוגיית מזונות ילדים לא מתבררת בבית הדין הרבני. גם במקרה שבו צד אחד פתח בהליכי גירושין בבית הדין הרבני וכרך בהם את יתר ענייני בני הזוג – מזונות אישה, רכוש ומשמורת – ברור היה כי את מזונות הילדים יוכל הצד השני לתבוע בבית המשפט לענייני משפחה.
אבל נראה כי בחודשים האחרונים הלכה זו שונתה כליל על ידי בית המשפט העליון. לפני כשבועיים פרסם בית הדין הרבני האזורי בחיפה פסק דין (תיק מס' 1048776/4) שבו נדונה תביעת גירושין של גבר, שכרך אליה בין היתר את מזונות הילדה.
במועד מאוחר יותר הגישה האישה תביעת מזונות ילדים בבית המשפט למשפחה וטענה שמזונות ילדים אינם ניתנים לכריכה בבית הדין הרבני. אבל בית הדין הרבני שלל מכל וכל את טיעוניה וביסס את סמכותו לדון בתביעת מזונות הילדים לנוכח פסיקות בג"ץ מן התקופה האחרונה, שאותן אסקור כאן בקצרה.
אינדיקציה לשינוי המגמה
בבג"ץ 6929/10 נידון עניינם של בני זוג שאישרו הסכם גירושים בפני בית הדין הרבני ובמסגרתו נכללו גם מזונות הילדים. לאחר תקופה מסוימת הגיש האב תביעה להפחתת מזונות בבית הדין הרבני, בטענה שיש לו סמכות נמשכת לדון בנושא. העליון פסק כי במקרה שבו בית הדין רק אישר את הסכם הגירושים, ולא דן במזונות הילדים לגופו של עניין, הרי שאין לו סמכות נמשכת לדון בהפחתת המזונות.
מאבק
די למלחמה בין בתי משפט לבתי הדין הרבניים
מערכת PsakDin
סכסוכים משפחתיים רשאים להגיע לכל אחת משתי הערכאות, ובני זוג מנצלים זאת כדי להילחם. כשרת משפטים ניסתה ציפי לבני לשים לזה סוף
קביעה זו כאמור הפוכה להלכות הידועות שלפיהן לא ניתן לכרוך כלל תביעת מזונות ילדים בתביעה המוגשת לבית הדין הרבני.
בהמשך קבע העליון בבג"ץ 5933/14 פסיקה "משלימה" למהלך ביסוס הסמכות של בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים, זאת במסגרת תביעת גירושים שהגיש בעל ואליה כרך את מזונות בנו הקטין. לאחר כמה דיונים בבית הדין הרבני הגישה האישה תביעת מזונות בשמו של הקטין בבית המשפט לענייני משפחה. העניין הגיע לפתחו של בג"ץ, שפסק כי ככל שתביעת הגירושים היא תביעה כנה, וכריכת מזונות הילדים אף היא כנה, הסמכות לדון במזונות הילדים נתונה לבית הדין הרבני.
תביעת גירושין כנה פירושה תביעה שהוגשה מתוך כוונה אמיתית להתגרש, ולא על מנת למנוע מהצד השני להגיש תביעת מזונות בבית המשפט האזרחי.
אילוסטרציה (צילום: shutterstock )
האם התביעה כנה?
החלטה זו הותירה רבים מבולבלים באשר להלכה התקפה. לפני כחודשיים פורסם פסק דין של בית המשפט העליון (בג"ץ 787/14), שבו נפסק כי מקום שבו תביעת הגירושים אינה כנה, ומזונות הילדים אינם נכרכים כדין לתביעת הגירושים, הסמכות לדון במזונות הילדים אינה מסורה לבית הדין.
הנה כי כן, מפסיקה זו משתמע כי אם מזונות הילדים נכרכים כדין ותביעת הגירושין כנה, בית הדין כן מוסמך לדון במזונות הקטינים.
המגמה המסתמנת היא שבית הדין מוסמך לדון במזונות ילדים ולמסקנה זו הגיעו גם בתי הדין הרבניים. כך למשל, בפסק הדין של בית הדין האזורי בחיפה (תיק 1048776/4), נפסק כי כאשר הרבני דן בעניין מזונות הילדים, בין אם מכוח כריכת מזונות הילדים ובין אם מכוח השבת כספי מזונות עבר, אין לבית המשפט לענייני משפחה סמכות להתערב ולדון בתביעת מזונות עצמאית של ילדים, כל עוד לא הוכח בבירור כי עניינם של הקטינים נפגע בבית הדין הרבני לאחר סיום ההליכים בבית הדין הרבני.
על פסק הדין טרם הוגש ערעור לבית הדין הרבני הגדול (הליך הקודם להגשת בג"ץ), ולכן הפסיקה עדיין אינה סופית. עם זאת, נראה כי המגמה ברורה: אדם המגיש תביעת גירושים לבית הדין הרבני, רשאי לכרוך במסגרתה גם את מזונות הילדים.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד טלי ברמן-טל
ממשרד עוז ברמן-טל עוסקת בדיני משפחה
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
