האם זה הזמן של חברות ישראליות לפנות לאפריקה?

משבר מחירי הנפט, אי היציבות של הממשלות ועימותים אלימים בחלק ממדינות אפריקה, הובילו חברות רבות להשהות את ההשקעות ביבשת השחורה או לשקול פעמיים האם להשקיע בה.

אך הנתונים על צמיחה מתמשכת, למרות הצניחה במחירי הנפט ופעילות ארגוני מורדים, מראים כי אפריקה היא יעד עם פוטנציאל עצום, שיכול לאפשר לחברות ישראליות להשקיע בתשתיות לעתיד טוב יותר ביבשת, תוך כדי ייצור ערך כלכלי לעצמן.

אלי אבישר, נשיא לשכת המסחר של ישראל-אפריקה, אומר כי "דווקא בעתות משבר, מדינות אפריקה רוצות לראות מי מהחברות נוטש את ההשקעה, ומי נשאר וצולח את המשברים יחד עם הרשויות, האוכלוסייה והחברה. כאשר מסתכלים על חברות ישראליות גדולות ומבוססות, אשר נשארו במדינות אפריקניות כמו אנגולה וניגריה במשברים קודמים, רואים שהחברות הצליחו מאוד ושילשו את רמת הפעילות של הן במדינה, תוך שמירה על רווחיות מצוינת".

אבישר מציין את אנגולה בתור כלכלה חזקה ויציבה, למשל, "עם ממשלה שעמדה בהתחייבויות הכספיות שלה בזמן ובמלואן ב-27 השנים האחרונות. גם במדינות רבות בעולם המערבי לא נשמע דבר שכזה".

הבחירות לנשיאות בניגריה בשנה שעברה(צילום: רויטרס)

חברות ישראליות רבות פונות לאפריקה בחיפוש אחר צמיחה, ערך כלכלי וגם הבאת ערך של פיתוח בר-קיימא במדינות מתפתחות. אבישר סבור שדווקא כעת, כאשר מחירי הנפט נמוכים והכותרות מספרות על משבר, קיימת הזדמנות של חברות ישראליות להשקיע ביבשת הדרומית.

מה גורם לתדמית של אפריקה בתור יבשת אלימה וחסרת תקווה? כיצד מתמודדים הממשלים עם האתגרים? ואיפה יכולות החברות הישראליות למצוא אופק של צמיחה כלכלית מסחררת?

אפריקה סובלת מתדמית רעה, שנקבעת מרחוק

אין ספק שהתדמית הכללית של אפריקה היא שלילית ומלאה בכותרות על התקוממויות אלימות, פעילות של ארגונים חמושים ואי יציבות של הממשלים.

ד"ר איו סלאמי, שותף ב-Duet Group, קרן השקעות גלובלית המנהלת נכסים בהיקף של למעלה מ-5 מיליארד דולר ומנהל ההשקעות הראשי של הקרן בשווקים באפריקה, אומר כי "התקשורת מלאה בכותרות שליליות על היבשת, אך היא נוטה להתעלם מהרוב המכריע של המציאות במדינות אפריקה, שכוללות תהליך אורבניזציה נרחב, צמיחה של מעמד הביניים והצריכה הפרטית, וצמיחה עקבית בתמ"ג ב-18 השנים האחרונות".

סלאמי מדגיש את הצמיחה בתמ"ג במדינות אפריקה, העומדת על בין 4% ל-6% בשנה, לעומת הצמיחה הנמוכה במדינות אירופה וארצות הברית, המתמודדות עם ניסיון התאוששות מהמשבר הכלכלי האחרון. "אם ישאלו אתכם מיהי המדינה בעלת הצמיחה הגבוהה בעולם, תנחשו ככל הנראה אחת ממדינות אסיה. למעשה מדובר בבוצוואנה. משנת 2000, לפחות 5 מתוך 10 המדינות הצומחות בעולם היו מאפריקה. כיום 7 מתוך ה-10 המובילות הן מאפריקה".

לדבריו, "השינוי באפריקה הוא התפתחותי, ולא מהפכני. לא רואים את התוצאות בין לילה, כפי שקרה עם נפילת הקומוניזם, למשל. במקרה של אפריקה השינוי הוא ארוך טווח ולכן ניתן לפספס אותו אם מתעלמים מהנתונים הבסיסיים ומתמקדים בעיקר בהפרעות ובשיבושים שבדרך לצמיחה".

סלאמי מסביר כי לעתים ביקרו במדינות היבשת יכול להפתיע את המבקר, שמגלה חיים מודרניים, מפעלי תעשייה בסטנדרט הגבוה ביותר, ותושבים עירוניים הצמודים לסלולרי שלהם ממש כמו האדם הממוצע במערב. "התדמית על אפריקה נקבעת מרחוק, על ידי התקשורת, ולכן אני ממליץ לחברות ישראליות ומשקיעים לבקר באחת המדינות, לגלות את המציאות בשטח ולא דרך כותרות העיתונים בלבד".

התמודדות עם אתגרים לא פשוטים

סלאמי מדגיש כי אין זה אומר שצריך להתעלם מהאתגרים שבפניהם עומדות מדינות היבשת, כמו ארגונים חמושים וקיצוניים, אי סדרים בממשל ולעתים גם הפיכות אלימות. "אך כשבוחנים את המציאות מקרוב, רואים שלעתים מדובר בהפרעות בהיקף מצומצם יחסית להד התקשורתי שלהן. המצב בניגריה, למשל, משתקף בתקשורת על ידי בוקו חראם בעיקר, אך הארגון פועל בשלושה מחוזות בלבד, וב-18 החודשים האחרונים הצבא הניגרי הביא למצב בו אין לארגון שליטה על שטח כלשהו, אלא רק תקיפות אקראיות של מטרות אזרחיות. הנשיא שנבחר לאחרונה בניגריה שם לעצמו כיעד את המלחמה בשחיתות, למשל, כך שניתן לראות שבחלק מהמדינות יש עתיד ורוד יותר ודגש על צמיחה, תוך ניסיון למגר את האלימות ואי הסדרים".

כאשר מביטים לטווח הרחוק, אומר סלאמי, כמעט כל המדדים הם לטובתה של אפריקה - מבחינת השקעות ממשלתיות, צמיחה בתמ"ג, האוכלוסייה הצעירה שצפויה לתמוך בהמשך הצמיחה, ועוד.

באשר לחששות סביב מחירי הנפט הנמוכים במדינות מפיקות נפט, כמו ניגריה, כאשר מביטים על הצמיחה בתמ"ג לעומת מחירי הנפט, ניתן לראות גם שהמשבר האחרון לא השפיע במידה רבה על המגמה העיקרית של ניגריה. "הנפט בכלכלת ניגריה מהווה רק 10% מהפעילות הכלכלית, אך הוא מהווה נתח נכבד מהכנסות הממשלה", אומר סלאמי. "עם זאת, גם כאשר ההכנסה מנפט צנחה לאחרונה, הצמיחה לא נפגעה, כך שאופק הצמיחה נותר בעינו".

השקעה לטווח הרחוק, עם ערך של פיתוח החברה באפריקה

בסביבה הנוכחית, אומר סלאמי, כאשר הריבית בחלק מהמדינות במערב היא שלילית, אפריקה מציעה שילוב מצוין של ריבית נומינאלית חיובית, עם צמיחה בתמ"ג.

לדברי סלאמי, ההוצאה הציבורית על בניגריה, למשל, צפויה לגדול ב-30% בשנה הקרובה, "וכל ההשקעות האלו תומכות בצמיחה עתידית - פיתוח התעשייה, פיתוח האוכלוסייה, שיפור התחבורה, חיזוק מעמד הביניים, הנחת תשתית לצמיחה מהירה ויציבה לאורך שנים רבות".

"לא מפתיע לראות שהיחידות הרווחיות ביותר של הענקיות הגלובליות, הן דווקא באפריקה.

 הפעילות של נסטלה בניגריה היא הרווחית ביותר מבין החטיבות האזוריות. כנ"ל לגבי הפעילות של באקרליס בקניה. בניגוד למה שעולה אולי בתקשורת העולמית, לרוב מדינות אפריקה אין משבר פיסקאלי. שיעור החוב לתמ"ג של ניגרה הוא 13%. לשם השוואה, בארצות הברית שיעור החוב עומד על יותר מ-100% מהתמ"ג. מדינות אירופה יכולות רק לקנא בגירעון התקציבי הנמוך של הכלכלות המובילות באפריקה".

אין ספק, אם כן, שחברות ישראליות יכולות להרוויח לטווח הרחוק, לתמוך בצמיחה גלובלית בת קיימא ופיתוח תשתיות במדינות מתפתחות, יחד עם השאת ערך כלכלי.