עצרו רגע לפני שאתם מחליטים להתגרש
מיכל איסט אלון מאמינה שרובנו מחליטים להתגרש בקלות רבה מדי, ולא מהסיבות הנכונות. אחרי חמש שנים של עבודה על זוגיות בפרק ב', היא מבקשת להציע את רשמיה בעניין, וגם לנדב מספר עצות שלא תקבלו בשום מקום אחר
יש לנו הרבה תפיסות שגויות לגבי זוגיות. היא נדמית לנו כמשהו רומנטי ומלא תשוקה שצריך להתחיל במפץ גדול ולדעוך עם השנים, בעוד שזה צריך להיות ממש ההיפך. אהבה צריכה, בעבודה נכונה, לגדול עם השנים, להעמיק ולהתפתח. ההיסטוריה והחוויות של הזוגיות צריכות להיות הבסיס והכוח לרגעים הקשים, אבל נדמה שהיום אף אחד לא מחפש לייצר היסטוריה לקשרים. אנחנו במרדף אחר העתיד.
ולא רק שאנחנו רודפים אחרי המחר, אנחנו גם בטוחים שניחנו בחושים לנבא אותו: "אנשים לא משתנים", אומרים לי, "אם רע לי ככה היום, מה יהיה עוד שנתיים?". אז תרשו לי לחדש לכם: את העתיד שלכם ניתן לשנות בכל רגע, וגם רגשות משתנים כאשר עושים עבודה על תודעה. עליכם לצאת מהאשליה הבסיסית שדברים טובים קורים ללא מאמץ, ואם כבר מאמץ, בואו נבחן 3 סיבות עיקריות לקשיים בזוגיות שלנו היום:
הורות ב-2016
קיימת היום מערכת ציפיות שלא היתה קיימת בעבר, לגבי התפקוד ההורי שלנו. מערכת הציפיות שהתפתחה כלפי נשים למשל, היא גבוהה במיוחד, בזמן שכל המערכות שאמורות לתמוך בנשים, כמו: שוק העבודה ומערכת הבריאות, לא עשו שום אדפטציות לשינויים שעוברים עליהן. כתוצאה מכך מתקיים קונפליקט אדיר המחלחל לנשמה של נשים רבות, ומכניס אותן לדיכאון. התוצאה היא שהזהות האימהית - גם כשהן נשות מקצוע, לוקחת חלק מאד גדול (ובעיקר מצפוני ולא מהנה) מהעצמי שלהן, עד שהן בכלל שוכחות שהן בנות זוג ועוד כמה דברים.
תהליך דומה של קונפליקט מתקיים עבור גברים במקביל. הציפיות מהם גבוהות, למרות שהשיח ברובו יהיה פחות אכזרי ואינטנסיבי. גם גברים שואלים את עצמם היום שאלות שאבותיהם שאלו הרבה פחות - הם שואלים איך יוכלו להיות האבות הכי טובים לילדיהם, ויש להם תשובות שלא תמיד תואמות את מציאות חייהם, כי גם עבורם - העבודה, הסביבה, מערכות התמיכה ולא פעם גם המשפחות שלהם, אינן מאפשרות תמיכה רגשית ומעודדת.
כך נוצר מצב שכולנו, נשים וגברים כאחד, מדקלמים יפה שאנו "גם וגם וגם", אבל בפועל, ככל שאנחנו רוצים יותר, כך אנחנו משיגים פחות. ואסכם את הסיבות:
1. זה עדיין דור שגדל עם הורים שנתנו דוגמה אחרת של הבדלים מגדריים מובהקים, ולכן הפנמנו מערכת ציפיות שונה בזוגיות. כאן כדאי לזכור שהעברה בין דורית חזקה יותר מהרצונות שלנו הרבה פעמים.
2. בפועל, לא כולם מצליחים לעשות הכל מהכל כאשר הדרך היא במרוץ, ולא בהליכה. וזו טעות טרגית לזוגיות.
אז נותרנו עם ציפיות גבוהות, מסרים מבלבלים ומציאות מאכזבת. מה הפלא שנרצה להאשים את בני הזוג שלנו באי ההצלחה שלנו?
משבר אישי שמשליך על בן הזוג
אנחנו יצורים עם נשמה. הנשמה שלנו מעוניינת להתפתח עם השנים, אך ברגע שמסיבות כלשהן היא לא נמצאת בתוך התפתחות, היא מתוסכלת והתסכול הזה גורם לנו לחשוב ב-90% מהמקרים שבעיה היא בבני הזוג שלנו, במקום להבין שהבעיה בעצם אצלנו. רע לכם בעבודה? קשה לכם עם עצמכם? אתם יכולים למצוא את הלבד שלכם גם בתוך הקשר. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לשנות את החוקים של הקשר מבלי להיבהל, וללכת עם הלבד עד הסוף.
חוסר נאמנות
יש אנשים שיש להם מיניות מוגברת מאחרים. בקבלה מכנים זאת "תיקון במיניות". לאנשים אלו קשה יותר להיות נאמנים, והקלות שבה הם ימשכו לבגידה היא גבוהה יותר מאחרים. עוד סיבה לחוסר נאמנות נובעת מהעובדה שיש אנשים שמפחדים מאינטימיות, ולמרות שהם נשואים, הם עדיין לא קרובים ברמה עמוקה של חיבור לבני הזוג שלהם. במקום לפתח ולהעמיק את האינטימיות עם בני הזוג, הם יחפשו את הקרבה הזו אצל אנשים אחרים. כך הם מסתובבים שנים בתוך לופ, ואם הם גם נתפסו או התוודו והם מתגרשים, הם ממשיכים להישאר מצד אחד בקשרים, אבל תמיד עם רגל אחת בחוץ.
עכשיו תארו לכם שאם דקה לפני שהייתם מקבלים החלטה להיכנס לרומן או להתגרש, מישהו היה אומר לכם אחד מהדברים הבאים: "כל הבעיות שיש לכם היום יחזרו בצורה כזו או אחרת גם במערכות יחסים אחרות", והדבר השני הוא ש"מה שנראה לכם כרגע כתשוקה למישהו אחר, יתחלף אחר כך בכמויות אדירות של מצפון וקשיים". האם הייתם עוזבים?
בשום זוגיות אין פתרונות קלים, אין קסמים ואין תחושות של סיפוק של מאה אחוז בכל הזמן, כי כל הרעיון העמוק של הקשר הזוגי הוא לספק לנו פלטפורמה לשינוי עצמי, מראה קרובה וקשה כדי שנתפתח עם עצמנו ורק אז ביחד.
יש חוק רוחני קבלי שטוען ש"דומה מושך דומה ושני הפכים דוחים זה את זו". מכאן שאתם לא נמצאים סתם עם בני הזוג שלכם. אתם נמצאים איתם כי עמוק בפנים אתם דומים להם, ויש לכם אפשרות להיעזר בהם כדי לשפר את עצמכם. ברגע שאתם ממהרים לעזוב אותם, אתם בורחים מהאפשרות לטפל בעצמכם. ולמרות מה שכתבתי, ברור לי שאין מה לעשות ויש אנשים שדרכם צריכה להיפרד. לא צריך להישאר בכוח, אבל בהחלט כדאי לתת הזדמנות עמוקה ורצינית לתקן, כי רוב הסיכויים שאם לא תעשו זאת, תמצאו עצמכם בפרק ב׳ באותה הנקודה אחרי כמה שנים.
מיכל איסט אלון מתמחה בייעוץ לזוגות ויחידים בפרק ב׳ ולמשפחות משולבות.
