אחות ביה"ח לא קיבלה שכר על כוננות 7 שנים
עובדת ב"בני ציון" בחיפה נדרשה להיות זמינה בלילות אבל זכתה לתשלום רק במקרה של הקפצה. בית דין הורה לפצות אותה ב-227 אלף שקל
בית הדין לעבודה בחיפה קבע לאחרונה שאחות במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים "בני ציון" בחיפה תקבל 227 אלף שקל,
מאחר שלא שולם לה שכר על כוננויות לילה בשנים 2010-2004. נשיא בית הדין אלכס קוגן אף קבע כי העירייה (האחראית על בית החולים), ידעה על כך והעלימה עין.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- מחדל? כך זוכה רופא ממעשה מגונה במטופלת
- ילדים שאמם חטפה לארץ יוחזרו לאב בארה"ב
- חייל לשעבר צפה ב"בופור" - ויוכר נכה צה"ל
- פוטר לפני שעבר ניתוח. הפיצוי: 367 אלף שקל
האחות, שעובדת בבית החולים מ-1992, הגישה את התביעה נגד העירייה באמצעות עו"ד יאיר ארן. לדבריה, החל מ-2003, כשהגיע מנהל חדש למחלקה, היא ואח נוסף נדרשו להיות כונני ערב, ולהמשיך להיות כוננים גם בלילה, עד השעה 7:00 בבוקר למחרת. לאורך התקופה היא שאלה מפעם לפעם את האחראים בנוגע לתשלום עבור הכוננויות, ותמיד נאמר לה שהנושא בבדיקה.
תביעה
פיצוי של 150 אלף שקל לעובד שפוטר במסרון
עו"ד שמעון בן-נעים
סמנכ"ל שיווק לשעבר בחברת לוגיסטיקה מאשדוד פוטר לאחר סכסוך עם הבעלים. בית הדין לעבודה קבע כי החברה התנהלה מולו בחוסר תום לב
הטענה המרכזית הייתה שמגיע לתובעת תשלום עבור הכוננויות שביצעה בפועל, בהתאם להסכם קיבוצי שנחתם ב-1979, שבו הוסדרו תנאי עבודתם של האחים והאחיות במדינת ישראל, כולל זכאות לתשלום עבור כוננויות לילה.
העירייה טענה מנגד שלא מדובר בכוננויות כי אם ב"זמינות למתן טיפולים". לטענת העירייה, מחלקת הצנתורים שבה עבדה התובעת חייבה זמינות מיוחדת למקום העבודה. התובעת ידעה שהיא עלולה להיקרא לעבודה בפתאומיות, אך מנהליה לא דרשו ממנה להיות כוננית ולעצור את עיסוקיה השגרתיים. התובעת, נטען, קיבלה תוספת תשלום עבור "קריאת פתע" כל אימת כשנקראה להתייצב בבית החולים.
נשיא בית הדין אלכס קוגן קבע שלא מתקבל על הדעת שבאותו צוות המפעיל את חדר הצנתורים ישנו רופא כונן 24 שעות, טכנאי רנטגן כונן 24 שעות, ורק האחות כוננית עד השעה 23:00 בלבד, ומאותה שעה אינה כוננית אלא "זמינה", כפי שניסתה העירייה לטעון.
"שוכנענו כי בתקופה הרלבנטית לתביעה נדרשה התובעת בפועל לבצע כוננויות במהלך משמרת לילה כשנוהל העבודה חייב את מי שביצע משמרת ערב שהסתיימה בשעה 23:00 להיות כונן וזמין לכל קריאה בין השעות 23:00 ועד 07:00", נכתב בפסק הדין.
בנוסף, השופט התרשם שהנהלת בית החולים, כמו גם הגורמים המוסמכים בעירייה, היו מודעים להפעלת הכוננות, אך בחרו לנקוט מדיניות של התעלמות מדעת או עצימת עיניים. הוא השתכנע שאכן היו שני כוננים – התובעת ואח נוסף – שחלקו ביניהם את הימים ויידעו את הממונים על החלפות. במידה שהתובעת הייתה מסרבת לקריאה, היא לא הייתה יכולה להמשיך לעבוד באותה מחלקה, לנוכח המדיניות שהונהגה במחלקה.
באופן כללי, הבהיר השופט קוגן, כוננות אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם "קריאת פתע". תגמול בגין קריאת פתע ניתן לעובד שנקרא לחזור לעבודה בפתאומיות מדי פעם, ולא כדבר שבשגרה. לעומת זאת, תוספת כוננות היא תשלום עבור עצם הפגיעה בשגרת העובד, בשל הצורך בהיותו זמין.
במישור המשפטי, התשלום על כוננויות מוסדר בהסכמים ולא בחוק כזה או אחר. על בסיס הוראות ההסכם הקיבוצי, השופט קיבל את סכום התביעה, וקבע כי העירייה תשלם לתובעת כ-227 אלף שקל עבור תוספת כוננויות, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא - לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעת: עו"ד יאיר ארן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יוספזון
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
