סטודנטים למען העובדים

בשיתוף ההסתדרות

"כשלמדתי לתואר הראשון עבדתי שנה וחצי במוקד אבטחה וחוויתי על בשרי את הניצול והפגיעה בתנאי ההעסקה מצד המעביד שלי, כשהחלטתי להתלונן על המקרים האלה - כמובן שפוטרתי ואף קיזזו לי את השכר רטרואקטיבית." ג'נה בריילובסקי (29) סטודנטית שנה ראשונה לתואר שני בפקולטה לניהול - החוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה, חוותה את מה שרבים מאיתנו חווים, לא רק בעבודות סטודנטים, אלא בעבודה בכלל.

עבודת סטודנטים היא מסוג המשרות לזמן הלימודים בלבד, בדרך-כלל מרוויחים בה סכומים לא גבוהים ומאחר שהיא אינה קבועה, לעיתים קרובות חסרה בה ההקפדה על זכויות העובדים ואלו, מצדם, לא תמיד מתעקשים שזכויותיהם ימולאו מאחר וזו "רק עבודה זמנית." פעמים רבות ההתנהלות הזו ממשיכה אל מקום העבודה הקבוע אליו הם מצטרפים בתום הלימודים וכך הפגיעה בזכויות העובדים נמשכת ללא טיפול הולם.

על מנת למנוע הישנות מקרים מסוג זה, וכמובן בכדי ללמד את העובדים, ולא רק הסטודנטים, על זכויותיהם, השיקה ההסתדרות בשנה שעברה, בשיתוף עם התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, את תכנית סל"ע (סטודנטים למען עובדים), המאפשרת לסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות שונות להשתלב בפעילות האכיפה למען זכויות עובדים, תמורת מלגת מעורבות חברתית (8,000 ש"ח לשנה).

במסגרת התכנית, הסטודנטים הנבחרים זוכים לקחת חלק פעיל במאבקים למען אוכלוסיות מוחלשות. בשנה האחרונה התכנית התקיימה במתכונת פיילוט ב-14 מוסדות לימוד והשנה היא תתרחב למוסדות לימוד נוספים. בקרוב אף יצא קול קורא לגיוס מועמדים לשנה הבאה (פרטים נוספים בתחתית הכתבה).

גם בריילובסקי החליטה אחרי המקרה שלה שהיא חייבת למנוע פגיעה כזו בעובדים והצטרפה לסל"ע. "מרגע שקרה מה שקרה, החלטתי שמעכשיו ואילך אני לא הולכת לעבוד יותר אצל מעסיקים נצלנים שלא עומדים בתנאי ההעסקה להם הם מחויבים עפ"י חוק ויתרה על כך - אני חייבת לעשות משהו בנדון בשביל שאנשים אחרים לא ייפגעו עקב אי ידיעת זכויותיהם ואז נתקלתי בקול הקורא של תכנית סל"ע, דרישות התפקיד התאימו לי כמו כפפה ליד כיוון שגם במסגרת עבודתי אני מתעסקת בתחום בקרת השכר והחלטתי שזה מצדיק את ההשקעה, האנרגיות והיכולות שלי בפרויקט."

במסגרת הפעילות נתקלה בעשרות מקרים של מעסיקים שאוהבים למתוח ולבדוק את הגבולות ויכולת הספיגה של סטודנטים עובדים, בידיעה בהירה שלסטודנטים פשוט אין ברירה והם יעדיפו לשתוק ולשמור על העבודה שלהם מאשר האופציה של להתלונן ולהסתכן באיבוד המשרה בתקופה כה קריטית בחייהם.

"מטרת תכנית סל"ע בעיני היא הנגשת המידע וקידום המודעות אודות זכויות עובדים בקרב אוכלוסיית הסטודנטים העתידים להשתלב בשוק העבודה, יצירת ערך מוסף והעשרת עולם התוכן של הסטודנטים בתחומים גלובליים, העלאת מודעות בסוגיות חברתיות, יצירת קשר רציף לכל תקופת הלימודים והקניית הידיעה שיש לסטודנטים למי לפנות בכל שאלה.

"הפרויקט הניב תוצאות והביא לכך שסטודנטים רבים פנו לייעוץ, קיבלו הכוונה אישית וממוקדת ומימשו את זכויותיהם באמצעותנו. אין סיפוק גדול יותר מלעשות את מה שאתה מאמין בו."

במסגרת התכנית אורגנו ימי עיון בנושאים מגוונים הקשורים לעולם התוכן של שוק העבודה, התקיימו מפגשים עם עורכי דין שנתנו ייעוץ בחינם, התבצעה הנגשת מידע באמצעי המדיה השונים בנושאי הזכויות בעבודה, לרבות פירוט של סל אפשרויות הסיוע העומדים לרשות הסטודנטים. כמו כן, התבצעו פגישות אישיות עם סטודנטים שביקשו סיוע ואף נוצרו שיתופי פעולה עם קואופרטיבים וארגונים באוניברסיטה, במקביל לעבודה צמודה יחד עם אגודת הסטודנטים.

עוד מספרת בריילובסקי: "במסגרת הפעילויות של יום הפועלים קיימנו הרצאה על זכויות עובדים שהתקיימה ב-3 במאי לעובדות הניקיון של אונ' חיפה ("העסקה ישירה באוניברסיטת חיפה" - בפייסבוק) ובזמן שהעובדות הקשיבו לזכויותיהן הסטודנטים החליפו אותן בעבודות הניקיון באוניברסיטה.

"הקמנו קבוצת סטודנטים אקטיביסטים פעילים ממסגרות שונות שנושאים חברתיים זורמים בעורקם והחלטנו לפעול יחד עם מרצים ואנשי מינהל למען הנושא החשוב מאין כמוהו של המאבק להעסקה ישירה באוניברסיטת חיפה – כי היום זה הם ומחר אלה עלולים להיות אנחנו.

"אני רואה תחילת התעוררות והעצמת מודעות בקרב הצעירים לגבי חשיבות הביטחון התעסוקתי. סוגיה זו בתכנון קריירה לטווח רחוק זכתה לתמיכה בפורומים שונים מהטעמים הברורים ומהמציאות של חוסר הוודאות בעולם דינמי וחסר יציבות כיום. נושא זה אף הועלה בפני יו"ר ההסתדרות מר אבי ניסנקורן וזכה לתמיכה והתעניינות רבה מצדו.

"תפקידה של האוניברסיטה עבור הסטודנטים וכלל החברה להוות מגדלור של ערכים, סולידריות וצדק חברתי. אנו רואים באוניברסיטה בית בו אנו מתחנכים להיות הדור הבא והמוביל של מדינת ישראל מתוך תחושת שליחות לקידום החברה, וזו מהותה של האקדמיה."

הצילומים באדיבות דוברות ההסתדרות

מפחדים לבקש העלאה

גם מאיה נורי שקד  (27) סטודנטית שנה ב' למשפטים באוניברסיטת תל אביב, הגיעה אל התכנית בעקבות היכרות מקרוב עם פגיעה בזכויות עובד. "לאחר שהבנתי כיצד אדם מאוד קרוב אליי מועסק בצורה קבלנית, עם פחד מאוד מאוד גדול כל רגע שמא יפוטר, הפחד לבקש העלאת שכר, ההיסטריה לקראת כל גל פיטורים שמגיע, ההשלמה עם העובדה שלא יזכה לעבוד עד גיל פרישה (כי אף אחד לא שורד) ובעיקר ההבנה כי כוח המיקוח מול המעביד כל כך חלש - הבנתי שאני צריכה להיכנס לעולם הזה ולפעול למען שינוי של שוק העבודה בישראל.

"לא ייתכן שכמעט כל האזרחים השכירים בישראל ירגישו שרומסים להם את הזכויות. צריך לפעול למען התאגדויות עובדים. לפעול למען אכיפת זכויות של עובדים שמופרים בכל רגע."

רוב הפעילויות במסגרת התכנית, מסבירה נורי שקד, הן הקמת אירועים באוניברסיטה ויצירת מודעות למען זכויות עובדים כאשר הפנינג ה-1 במאי היה אירוע השיא.

לשאלה האם משהו בחשיבה על הנושא השתנה אצלה בעקבות התכנית, היא משיבה: "כן, התחלתי טרום התמחות משפטית במשרד שמתעסק בזכויות עובדים והבנתי כי זה התחום בו אני רוצה לעסוק.

"מבחינתי צריך לעשות מספר דברים. ראשית, לגרום לאנשים להבין שיש כל כך הרבה מקרים של הפרת זכויות בעבודה שהמחשבה הנפוצה בציבור של 'לי זה לא יקרה' שגויה ולא נכונה.

"שנית, יש להיאבק על אכיפה הרבה יותר רצינית שיוצרת רתיעה של המעסיק להפר את החוק, מה שהיום לצערנו לא ממש קיים. שלישית, יש לפעול למען התאגדויות עובדים בכל מקום שהדבר אפשרי. רביעית, יש להמשיך ולהיאבק נגד העסקה קבלנית בכל מקום שהתופעה הפוגענית הזו קיימת."

המעסיקים מתחמקים מתשלומי חובה

אור שי (28) לומד גם הוא משפטים, תואר שני באוניברסיטת תל אביב, והגע לתחום כדי לקדם זכויות אדם. "למקצוע של עריכת דין הגעתי כי האמנתי שאפשר להשתמש בו כדי לקדם זכויות אדם וצדק חברתי. את ההתמחות שלי עשיתי אצל עורכת הדין מור סטולר בתחום של דיני עבודה, ולאחר מכן עבדתי כשנה במשרד שלה.

"גם כמתמחה וגם כעורך דין הייתה לי אפשרות לעסוק בתיקים מרתקים בתחומים כמו זכויות נשים בעבודה, שביתות, פרטיות בעבודה, זכויות מהגרים ומבקשי מקלט והזכות לפנסיה. אבל הרגשתי שלהיות עורך דין במגזר הפרטי זה פחות בשבילי. עזבתי את המשרד ונרשמתי לתואר שני במשפטים באוניברסיטת תל אביב.

"העבודה בתכנית 'סטודנטים למען עובדים' של ההסתדרות והתאחדות הסטודנטים

אפשרה לי לנצל את המקום שלי כעורך דין וכסטודנט כדי לקדם את המטרות של זכויות עובדים ושל העסקה ישירה.

"בשבילי הדבר המרגש כל פעם מחדש זה כשאנשים פתאום מבינים מה עשו להם בתלוש. כשעובד מגיע אליך עם התלושים שלו הוא לרוב לא מבין מה קורה שם, אבל יש לו תחושה עמומה שמשהו לא בסדר. יש למעסיקים שיטות דומות של איך לכתוב תלושים מבלבלים כדי שהעובד לא יצליח לקרוא אותם - לנכות 'מקדמות' שלא היו, לפצל את השכר לרכיבים מומצאים כדי להתחמק מתשלום פנסיה וכו'. ברגע שמסבירים לעובד מה קרה, ואתה רואה על הפנים שלו שנפל לו האסימון, זה כאילו הרגע הוא פרץ אל מחוץ למטריקס."

מעבר לסיוע האישי לסטודנטים שהזכויות שלהם בעבודה הופרו (ובמקרה של שי, ייעוץ גם לרכזים שמסייעים לאותם סטודנטים), הופצו מספר חוברות בנושאים שנוגעים לזכויות של סטודנטים במקום העבודה: פנסיה, פיטורין, זכויות נשים וזכויות סטודנטים בשירות הציבורי. בנוסף, שי מספר כי היתה לו הזכות לקחת חלק בפעילות של "סטודנטים למען עובדים" באוניברסיטת תל אביב למען העסקה ישירה. מדובר על עשרות סטודנטים שבהתנדבות לקחו על עצמם להרים פעילות נגד העסקה קבלנית.

מבחינת החזון לשנים הקרובות, שי אומר: "עד לנצחון הסוציאליזם על הקפיטליזם יש עוד דרך ארוכה. אבל גם דרך של אלף מיילים מתחילה בצעד אחד. אני חושב שהצורך הכי דחוף כרגע הוא הצטרפות של עובדים צעירים לעבודה המאורגנת.

"יש שורה של תופעות של העסקה פוגענית בשוק העבודה שהדור שלנו סובל מהן במיוחד: העסקה קבלנית, הסכמי דור ב', ובאופן כללי היעדר ביטחון תעסוקתי. זה פוגע בחיים של צעירים לא פחות ממחירי הדיור ויוקר המחייה. ויש מי שנאבקים בזה.

"בשנים האחרונות, עובדים צעירים בכל חברות הסלולר הובילו מהלך של הצטרפו להסתדרות, ותוך שנתיים-שלוש הפכו את הענף שלהם לענף מאוגד עם ביטחון תעסוקתי. התקווה שלי היא שגיל המתאגדים ירד, ונראה התאגדויות לא רק של אנשים בשנות השלושים והארבעים לחייהם, אלא גם של אנשים בשנות העשרים לחייהם."

"באמצעות מלגת סל"ע אנחנו מזמינים צעירות וצעירים לקחת אחריות על שוק העבודה ולהפוך אותו באופן אקטיבי לצודק יותר עבור העובדות והעובדים," אומר אלון מרכוס, 31, בוגר מדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית ורכז תחום צעירים וצעירות בהסתדרות.

"הייחודיות של מלגת סל"ע היא ביצירת הקשר בין ההסתדרות לצעירים בתחילת דרכם ולעודד אותם להיות אזרחים ועובדים מעורבים חברתית. מלגת סל"ע היא ביטוי להיותה של ההסתדרות הכללית החדשה - תנועה חברתית.

"לאחר פיילוט מוצלח בשנת הלימודים האחרונה, השנה נפתח את המלגה ב-15 קמפוסים. קול קורא למלגה צפוי לצאת בתחילת חודש אוגוסט. מלגאי סל"ע ידעו לעזור לסטודנטים לממש את זכויותיהם במקום העבודה, בנוסף אני מקווה שהשנה נראה יותר קמפוסים מעורבים במאבק הארצי להעסקה ישירה, ביצירה של שוק עבודה הוגן ושוויוני יותר, מתאים יותר לזוגות צעירים והורים ועוד."

למידע נוסף אפשר לפנות לאלון מרכוס, רכז תחום צעירות וצעירים בהסתדרות בטלפון: 03-6921495 או באמצעות המייל: alonm@histadrut.org.il