לקראת הפחתת מסים? כך זה ישפיע עלינו

שר האוצר הכריז השבוע על כוונתו ללכת למהלך של הפחתת מסים לקראת תקציב 2018-2017. למרות שבסביבתו מסרבים לפרט מעבר להצהרות שניתנו, ההערכה היא כי מדובר בהפחתה של כאחוז במס ההכנסה וכאחוז וחצי במס החברות.

במקום רפורמות שכרוכות במאבקים: כחלון מוריד מסים

רשות המסים: הדיווח האנונימי יוארך עד סוף השנה

האם באמת מדובר בצעד שייטיב עם הציבור? מי באמת ייהנה ממנו?

"כשמורידים אחוז במס האישי, זה אומר שמקבלים בנטו עוד אחוז. מי שמרוויח עשרת אלפים שקל מקבל עוד 100 שקל וזה אומר שלצורך ההוצאות שלו יש יותר כסף", אומרת ל-ynet טלי ירון אלדר, נציבת מס הכנסה לשעבר ושותפה במיזם "פרקטי" לחינוך פיננסי, "זה עוזר בעיקר לקבוצה שעובדת ומרוויחה מ-5,000 שקל ועד 20 אלף שקל".

"אצל בעלי שכר של 60 אלף שקל לדוגמה, זה פחות משמעותי, כי יש סיכוי שזה ילך לחיסכון ולא לצריכה. ההטבה צריכה להיות בין עשרת אלפים ל-30 אלף שקל, אבל בפועל זו רוב הקבוצה שנהנית".

כיצד הפחתת מסים מסייעת למשק?

ככלל, הורדת מסים מגדילה את הנטו של האזרח וכשיש לו יותר כסף, הוא צורך יותר ובכך הוא "מניע" את הכלכלה ומסייע לצמיחה. אולם הנחה זו נכונה בתיאוריה ולא תמיד מובטח שכך יקרה. גם אם כן - לעיתים התהליך לוקח זמן.

"אנחנו נמצאים בתקופה שבה הפעילות במשק הולכת ויורדת. אם השכר נטו של האנשים גדל הם צורכים יותר, ואז נכנסים למשק 4-3 מיליארד שקל לשנה (כתוצאה מהגדלת הנטו לציבור שתשמש לצריכה)", אומרת ירון אלדר. "אפילו אם הציבור יצרוך חלק מהסכום, זה מגדיל את הפעילות בסכומים משמעותיים. וזה יוצר עזרה בפעילות במשק".

אפשר להגיד אותו דבר לגבי מס החברות?

"הפחתת מס חברות משאירה יותר כסף להשקעה במשק. אבל יש עוד אלמנט: אנחנו מתחרים בעולם בשיעור מס החברות. כשיזם בא להחליט באיזה מדינה להקים חברה, מס החברות הוא אחד השיקולים בהחלטה. המדינות שאנחנו מתחרים איתן גובות פחות מ-20% מס חברות, לעומת 25% בישראל".

זה באמת מוכח שהורדת מסים מחזקת את המשק? שווה להגדיל גירעון ולקחת סיכון?

"יש הנחה שכשאתה מפחית מסים חלק חוזר אליך בהגברת הפעילות במשק, איזה חלק? אין מחקר ממצה שנעשה בעניין הזה.

"זה נכון גם שלא כל המסים חוזרים מיד. בטווח הארוך המדינה מרוויח מהפחתת מסים, ולא מפסידה, אבל צריך לקחת נשימה, לא למשך שנה אחת בלבד. צריך לקחת את הסיכון של השנה-שנתיים האלה. המדינה נמצאת במקום בו היא יכולה להרשות לעצמה גירעון קצת יותר גדול. אני הייתי בממשלה (בתפקיד נציבת מס הכנסה, א.ר) כשהיה גירעון הרבה יותר גדול וסיכון יותר גדול. בעיני הסיכון כיום הרבה יותר קטן".

"המהלך חייב להיות עקבי - ל-3 שנים"

גם לדברי יזהר קנה, נשיא לשכת רואי החשבון, אין ספק שיש בהפחתת מסים מרכיב מסויים של העלאת הצמיחה, השאלה לדבריו, היא עד כמה זה משפיע. "אם אתה לוקח את הגידול הזה בהכנסה, של 100-200 שקל בשכר נטו, הולך לקניון וקונה חולצה מיבוא, אז לא עזרת להגדלת היצור והתעסוקה", אומר קנה ל-ynet. "אני לא אומר שזה דבר רע, השאלה מה אתה רוצה להשיג".

טלי ירון אלדר (מימין) ויזהר קנה(צילום: טוני רשף ותומר יעקובסון)

לדברי קנה, מהלך של הפחתת מסים לא יכול להיעשות בצורה של שליפה מהמותן, אלא הוא חייב לבוא כצעד מתוכנן היטב. "כשבאים לשנות את שיעורי המס, חייבים להגדיר מה המטרה. האם אתה רוצה להיטיב עם אוכלוסיות מסוימות (ואז להפחית מס לקבוצה מסויימת), לעשות צדק חלוקתי (כגון להוריד מס לבעלי השכר הנמוך בלבד), להגדיל כח אדם בחברות (ואז לפעול בהקלות במס שיעודדו העסקה) או שאתה חושב שבגלל שתפחית מסים באופן כללי אז תגבה יותר מס?".

"צריך גם לזכור, לאור ניסיונות לא טובים בעבר, שיש צורך באיזון בין אלטרנטיבות - כשיש הנחה במס בסטטוס מסויים, אז אנשים ירוצו להגדיר את עצמם בסטטוס שמזכה בהנחה".

קנה מוסיף עוד: "אם הולכים למהלך כזה, חייבים להיות עקביים ולבצע אותו במשך 3 שנים. כי אם אתה משנה כיוון אחרי שנה, זה גורם יותר נזק. שינוי צריך להיות במתינות ובעקביות".

לדברי קנה, במציאות הנוכחית, מהלך של הפחתת מסים דורש בחינה מעמיקה. "כפי שאנחנו מבינים אין באמת מצב של עודפי גביה המאפשר להוריד מס. לכן צריך להמתין לסוף שנה, כדי שאפשר יהיה לקבל תמונה בהירה יותר".