רק 1 מכל 10 תלמידים חרדים זכאי לבגרות

ההשגים הלימודיים והערכיים של תלמידי התיכון ברחבי הארץ הוצגו היום (ב') במשרד החינוך בירושלים. שר החינוך נפתלי בנט השיק במסיבת עיתונאים את "התמונה החינוכית", שסוקרת את ההשגים הללו, להבדיל מההשוואה שנערכת מדי שנה בין מספר הזכאים לבגרות בכל תיכון. את ההשוואה בין בתי הספר וכן בין יישוב אחד למשנהו יפרסם משרד החינוך מאוחר יותר.

למרות זאת, אי אפשר להתעלם מהנתונים הנוגעים לשנת הלימודים האחרונה (תשע"ה): במגזר היהודי (ללא חרדים) עמד שיעור הזכאות לבגרות על 75.6% לעומת 71% בשנת תשע"ד. במגזר החרדי עמד שיעור הזכאים על 10.2% בלבד (1,880 תלמידים, עלייה של 1.5% מתשע"ד).

בקרב המגזר הערבי עומד שיעור הזכאים לבגרות על כ-50%, עלייה של כ-2% לעומת תשע"ד. בקרב המגזר הבדואי נרשמה גם כן עלייה מינורית של כשני אחוז (32.4% בשנת תשע"ה לעומת 30.3% בתשע"ד). במגזר הדרוזי נרשמה עלייה של 4.5% בשיעור הזכאים לבגרות (66.3% בשנת תשע"ה לעומת 61.8% בשנת תשע"ד)

השגי הזכאות לבגרות משקפים אילו מבתי הספר מובילים בתחום ואילו נמצאים בתחתית הרשימה. במשרד החינוך לא הסתירו את העובדה שהם לא אוהבים את ההשוואה ואת התחרות בין מוסדות הלימוד בעקבות הפרסום. לדבריהם, ברוב הפעמים ההשוואה לא הוגנת מפני שהרקע החברתי-כלכלי של בתי הספר שונה, וגם מספר התלמידים בהם אינו אחיד. הביקורת העיקרית בעניין נוגעת לטענה שתעודת הבגרות הפכה לחזות הכול, וכי מנהלי בתי הספר נקלעו למרדף סביב הציונים ולפיכך אינם משקיעים בדברים אחרים.

מטרתה של "התמונה החינוכית" היא לספק תמונה כללית יותר על כל בית ספר, פרט להשגים בבגרות, והחל משנת הלימודים הקרובה היא תחליף את פרסום מדד הזכאות לבגרות השנתי.  

משיקים את "התמונה החינוכית" במשרד החינוך(צילום: אלי מנדלבאום )

בשבועות האחרונים גיבש צוות עבודה ארבעה אשכולות של מדדים שמשקפים את התמונה המלאה של העשייה בבית הספר: אשכול ערכים ואקלים חינוכי - שבו ימדדו עידוד למעורבות חברתית, קידום סובלנות כלפי האחר, מעורבות באירועי אלימות, קרבה ואכפתיות בין המורים לתלמידים. אשכול נשירה והתמדה - שמודד את אחוז הנושרים ואחוז ההתמדה בלימודים (מה אחוז התלמידים שנשארו באותו מוסד ולא עזבו אותו). אשכול הצוות החינוכי שמודד פיתוח וקידום מקצועי של מורים. ואילו אשכול למידה והשגים מודד בין היתר את שיעור הזכאים לתעודת בגרות, שיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת, טוהר בחינות, וזכאות לבגרות ברמת ארבע וחמש יחידות במתמטיקה ואנגלית.

ההשוואה נערכה בין שנת הלימודים שהסתיימה לזו שקדמה לה. בנוגע לקרבה ואכפתיות בין המורים לתלמידים נרשמה ירידה של אחוז (תשע"ה: 42% לעומת תשע"ד: 43%). במעורבות באירועי אלימות נרשם שיפור של אחוז אחד בשנת תשע"ה לעומת תשע"ד (7% לעומת 8%).

נשירה והתמדה: עלייה של 0.2 אחוז בנשירה (תשע"ה: 1.4% מכלל הלומדים בבתי ספר על יסודיים, לעומת 1.2% בתשע"ד - כלומר עלייה של 16% בשיעור הנושרים).

למידה והשגים: בשיעור הזכאים לתעודת בגרות בשכבת הגיל חלה עלייה של 3.3% (56% בתשע"ה לעומת 52.7% בתשע"ד).

בשיעור הזכאים לתעודת בגרות מהלומדים בכיתה י"ב חלה עלייה של 0.6% (תשע"ה - 66% לעומת 65.5% תשע"ד).

עלייה של 0.1 אחוז במספר המחברות הפסולות (0.6% בתשע"ה לעומת 0.5% בתשע"ד).

עלייה של כאחוז במספר הזכאים לתעודת בגרות ברמת חמש יחידות לימוד (תשע"ה - 10.4% לעומת 9.5% בתשע"ד).

עלייה של 1.3 אחוז בזכאים לתעודת בגרות ברמת חמש יחידות באנגלית.

כמו כן נרשמה עלייה של 0.8% במספר הזכאים לתעודת בגרות ברמת 4 יחידות לימוד ונרשמה ירידה של 0.2 אחוז בזכאים לתעודת בגרות ברמת 4 יחידות לימוד באנגלית.  

"התמונה החינוכית" תציג את השגי בית הספר לאורך השנים, וביחס לבתי הספר הדומים לו מבחינת גודל ומדד הטיפוח. בנוסף, כדי למנוע את מה שמכנים במשרד החינוך "טבלאות ליגה", המדדים לא ישוקללו לציון אחד, אלא כל מדד יעמוד בפני עצמו, במטרה שכל בית ספר יוכל להציג הצטיינות בתחום אחר.

שר החינוך נפתלי בנט אמר: "אנחנו משנים את שיטת המדידה, כיוון שהשיטה שמקדשת את הזכאות מוטעית. חינוך הוא הרבה יותר מורכב מזכאות. יש בו השגים, ערכים, איכות, מאבק על נשירה. אנחנו צריכים מדד הרבה יותר רציני מזכאות, ולכן הנחיתי את הנהלת המשרד להגיע לבדיקה הרבה יותר נכונה שקולעת למטרות החינוכיות שאנחנו מציבים". 

מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, הוסיפה: "מהיום מערכת החינוך תציג תמונה חינוכית שמעלה על נס את העשייה הערכית - מעורבות חברתית, קרבה ואכפתיות בין מורים לתלמידים, התמדה ונשירה. אלה יעמדו לצד העשייה הלימודית. לא רק הישגים לימודיים אלא גם סקרנות, מסוגלות ועניין בלמידה. התמונה תשמש כלי עבודה חשוב עבור כל אחת ואחד מכם".