שתף קטע נבחר

עוּנה בכלא עכו - והוכר כנכה צה"ל אחרי 70 שנה

פרופסור יהודה קידר, שהתגייס לפלמ"ח ונלחם בבריטים בתחילת שנות ה-40, הוכר כנכה צה"ל בגיל 93: "זו סגירת מעגל עבור חבריי שהוצאו להורג"

צדק מאוחר מאוד. פרופסור יהודה קידר, בן 93 ממושב בני דרורים, הפך בימים האחרונים ככל הנראה לאדם המבוגר בישראל שהוכר כנכה צה"ל, בטח ביחס לחלוף השנים מהשירות שפגע בבריאותו - 70 שנה אחרי שנפצע בשבי הבריטי, לפני קום המדינה.

 

קידר הגיש את תביעתו למשרד הביטחון לפני כשנתיים, ומאז עבר בוועדות הרפואיות תוך הצגות חוות דעת ממומחים שקבעו כי צלקות שעל גופו ופגיעות פיזיות שסחב במשך עשרות שנים הן שריד לשנתיים שבהן ישב בכלא עכו, שבמהלכן עינו אותו שוביו - חיילי המנדט, וסבל מאובדן של שיניים, פגיעות בלסת, שיתוק חלקי, ליקוי שמיעה ועוד.

 

קידר כיום וכלוחם בפלמ"ח (באדיבות: פרופ' יהודה קידר) (באדיבות: פרופ' יהודה קידר)
קידר כיום וכלוחם בפלמ"ח(באדיבות: פרופ' יהודה קידר)

פרופ' קידר, ב-1991 (צילום: מאיר אזולאי) (צילום: מאיר אזולאי)
פרופ' קידר, ב-1991(צילום: מאיר אזולאי)

תחילה תביעתו נדחתה, אך לאחר הליך ממושך הוכרה תביעתו ובהתאם גם נכותו בשיעור של 69%. מעתה יזכה קידר לקצבה חודשית כנכה צה"ל, לטיפולים רפואיים ולזכויות בהתאם לחוק.

 

קידר, שנולד בבודפשט למשפחה מצאצאי הרצל, העדיף שלא לתבוע את המדינה ולדרוש פיצויים בחלוף השנים, גם לאחר שבמלחמת השחרור, על אף הצלקות שבגופו, שירת כקצין שלחם ונפצע קשה בחטיבת הראל בקרבות לשחרור ירושלים. לאחר מכן עבר לאקדמיה והפך למרצה מוערך, בכיר באוניברסיטאות תל אביב והעברית, ולפרופסור בעל שם עולמי בתחום מדעי הגיאוגרפיה והחקלאות המדברית. ככזה, שימש כיועץ לאו"ם לפיתוח חקלאי במדינות נחשלות באפריקה.

 

 (באדיבות: פרופ' יהודה קידר) (באדיבות: פרופ' יהודה קידר)
(באדיבות: פרופ' יהודה קידר)

עוד בטרם נשבה, נלחם קידר נגד כוחות המנדט הבריטי בתחילת שנות הארבעים עד לייסורים שחווה בכלא, לצד חבריו לתאים שנשלחו לגרדום, בהם דב גרונר ומאיר פיינשטיין. בנוסף, פעל במהלך מלחמת העולם השנייה להברחת ניצולי שואה ארצה.

 

"החיילים הבריטים רצו ממני את קוד האלחוט ששימש את הפעילות המחתרתית, והשגתו יכולה הייתה להביא לחשיפת מטה הפלמ"ח ואוניות המעפילים שהגיעו ארצה. שמרתי את הקוד בלבי, ולכן הם עקרו לי שן אחר שן בפלאייר", שחזר הבוקר קידר בשיחה עם ynet. "בהמשך הם פגעו לי בעין ובאופן שיטתי במפרקים, כולל במפרקי האצבעות. עד היום בבקרים כשאני מתעורר יש לי כאבים עזים בפרקים. מנגד, הקשיים הפיזיים להירדם בלילות גרמו לי במהלך השנים לכתוב את מאמריי הרבים באמצע הלילה, במקום לישון".

 

ייצג את קידר. עו"ד אלי סבן ()
ייצג את קידר. עו"ד אלי סבן

לטענת קידר, שיוצג על-ידי עו"ד אלי סבן, הוא לא חש בצדק מאוחר מאחר שבתחילה סורב להכיר בו כנכה צה"ל, על אף החוויות שסבל ותיקון החוק שמכיר בנכי צה"ל גם את לוחמי המחתרות שנפצעו בשירותם לפני קום המדינה.

"זו כן סגירת מעגל עבור חבריי שהוצאו להורג", הבהיר.

 

"את הצוואה של גרונר שכתב על פתק לפני שנתלה, שבו אמר שאם היו 'נותנים לו אפשרות לחזור מהתחלה על כל מה שעשה, הוא לא היה משנה דבר', תרגמתי מהונגרית לעברית. כיום אני חי בבית אבות עם אשתי שכבר בכיסא גלגלים, חי על קצבה של 2,500 שקל מביטוח לאומי כאסיר ציון פדוי שבי, כך שאם אלך לעולמי אני מקווה שההכרה החדשה בנכותי בגובה של מעל 50% תסייע לה בעתיד".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באדיבות: פרופ' יהודה קידר
פרופסור יהודה קידר
באדיבות: פרופ' יהודה קידר
מומלצים