חתונה עם מסר

את ד"ר טובה בן דוב מכירים תושבי טנפליי הותיקים היטב מהימים שניהלה את בית הספר היסודי MAUGHAM. לפני כן ניהלה ד"ר בן דב את בית הספר סולומון שכטר באוקלנד וכיום היא משמשת כ-

Superintendent of River Edge School בהצלחה גדולה. את אבי אורן, מי שנשבע לה אמונים ביום ראשון האחרון מכירים בזכות היותו איש נדל"ן בתחום המסחרי, וכמי שייסד יחד עם עוד שני חברים את סניף אגודת הידידים של צה"ל בניו ג'רזי, שליבו נתון לחיילים הבודדים על אף שהוא בעצמו היה צנחן ולא חייל בודד בכלל.

בן דב ואורן קיימו חתונה מסורתית לפי כל כללי הטקס, ונראה שנהנו מכל שלבי ההכנות. אפילו את הריקוד המסורתי שרקדו בפני הקהל הכינו בצורה מקצועית מבעוד מועד בעזרתו של סטודיו מקומי שם יצרו כיראוגרפיה שמסמלת את התהליכים שעברו יחד בשנים האחרונות והאיחוד שלהם מחדש עד ליום המרגש עם ריקוד טנגו שמדבר על פרידה וצ'ה צ'ה שמחברת אותם חזרה.

אבי אורן וד"ר טובה בן נשבעים אמונים צילום: דיויד אדרי

אחד הרגעים המיוחדים בדרך לחופה היה כשאת הכלה שהיתה לבושה בשמלה יוצאת דופן ביופייה (שמתיישבת על גוף מושלם יש לציין) הובילו לחופה נכדיה לולה ודובי. את הטבעות הנוצצות הגישו הנכדים התאומים בני הכמעט שנתיים וחצי של החתן המאושר. לצד הזוג המתחתן עמדה בתה של טובה, התראפיסטית אסתר בן דב-שוכט ולצד החתן ילדיו הד"ר ג'ונתן אורן, מנתח שלד והבת טלי אורן, מעצבת פנים. הזוג נשא נאומים מרגשים כשהיא מבטיחה שבניגוד לזוגות גרביים שלפעמים הולכים לאיבוד האחד מהשני, היא לא תעלם לו לעולם, והוא מצידו נזכר בימיו כצנחן והבטיח ללכת אחריה באש ובמים כמו חייל ממושמע ואוהב.

את הטקס ניהל הרב מנדל סלומון מבית כנסת בשורט הילס ואת טקס שבע הברכות המסורתי אותו ניהלו הגברים תחת החופה, ניהלו החברות זהבית ודנה בשבילה מול הקהל בקבלת הפנים.

הטקס המרהיב שנערך בעיירה פירמונט שעל גדות נהר ההדסון הביא אליו את חברים טובים, חדשים וותיקים כאחד, ובני משפחה משני הצדדים. בין האורחים ניצפו האלוף (במיל.) אמיר ותא"ל (במיל) גילה כליפי. הראשון עומד בראש אגודת הידידים של צה"ל בניו יורק, אברהם ודנה גולדברג, שאול ואיליין לוי, זהבית וישראל רוזנצוויג מגרייט נק, היהלומנים מירה ובני סופר, ניצה ויוסי סוקולסקי ועוד רבים. מזל טוב לזוג המאושר

רוכבים בחמישית

הטור שמכסה את קהילת ניו ג'רזי עוקב מזה חמש שנים אחר פועלו של אסף סיבוני יחד עם חבורת הרוכבים הגדלה ומתעצמת שמונה השנה 21 רוכבים ונושאת את השם 'בייקרס' (רוכבים א.ס.ח.). הקבוצה שרוכבת יחד למען מטרות נעלות ומרימה כספים למרכז לחקר הסרטן בניו ג'רזי, הכפילה את כמות הכסף שאספו בשנה שעברה ובסך הכל אספו כמאה אלף דולר מאז תחילת הדרך.

השנה הקדישו את הרכיבה בראשות סיבוני המשמש כקפטן הקבוצה למשפחת באליי מקלוסטר שבנם בן ה-9 מתמודד עם סרטן בראש. לפני מספר חודשים אספה הקהילה סביבו קרוב ל-100 אלף דולר כדי לתמוך במשפחה כלכלית בשעתם הקשה. אריק וג'ולי בליי, ההורים מוקירים את התמיכה הנפשית והכלכלית גם יחד.

סיבוני: "רב חברי הקבוצה לא רגילים לגייס כספים, לשלוח אימייל ולבקש תרומות, אני מעריך מאוד את המאמץ המיוחד שהם עושים. ההישגים בסופו של נותנים לכולנו הרבה מאוד סיפוק". ההשראה שנותנת הקבוצה מביאה גברים ונשים נוספים בכל שנה ואחת המטרות שלה הוא לייצר מודעות לרכיבה על אופניים ותרומה לחקר מציאת תרופות לסרטן.

הרכיבה שהפכה למסורת החלה מהמפגש של סיבוני עם בחור בשם סקוט גליקמן שבכלל התכוון לעשות איתו ביזנס. הרבה לפני שהחליטו על עסקה משותפת מצאו שפה משותפת בדמות הרכיבה על האפניים שהפכה אצל גליקמן למטרה אישית אחרי שחלה בסרטן והחליט להקדיש מרצו למרכז הסרטן שהביא לריפויו. מאז הצטרף אליו סיבוני הקבוצה שרוכבת איתו במסגרת Century for the cure גדלה בהתמדה. "הרכיבה היא סוג של ספורט שיש בו מעבר לכושר גופני, זהו סוג של ספורט שגורם לך לחשוב אחרת על עצמך בהתמודדות שלך עם המאמץ שלך ועם הקבוצה. ישנם אתגרים שמתמודדים איתם בקבוצה וההכנות לרכיבת 100 מייל כוללות את התמיכה ההדדית בתוך הקבוצה וההתנהלות האישית של כל אחד מחברי הקבוצה. יש בזה משהו מאוד מחזק".