סופית: אזהרה על מזון מזיק - אבל בעוד שנה
שר הבריאות, יעקב ליצמן, יציג היום את ההמלצות הסופיות של ועדת המזון. המקל: היצרנים יצטרכו לסמן באדום מוצרים עם ערכים גבוהים של נתרן, סוכר או שומן רווי. הגזרים: הם יקבלו זמן ארוך יותר להתארגנות, ובשלב הראשון, רף הרכיבים המזיקים יהיה מחמיר פחות. בנוסף, צפויה הגבלה על פרסום לנוער בטלוויזיה וברשתות החברתיות של מוצרי מזון מזיקים
כתבות נוספות בערוץ הצרכנות
אם בתכנון המקורי של המשרד נקבע שהרפורמה תיכנס לתוקפה בתוך חצי שנה, כעת התקופה הקובעת צפויה לעמוד על שנה, 3 חודשים נוספים ליצרנים שיבקשו, ועוד 3 ליצרנים קטנים.
מדובר בתוכנית לסימון של מוצרי מזון, שכוללים סוכר, נתרן ושומן רווי מעל רף מסוים. המשרד החליט לגלות התחשבות במפעלי המזון, ולתת להם זמן סביר להתארגנות – זאת לצורך החלפת האריזות, או לצורך שינוי של הרכב המוצרים, כדי שאלו לא יצטרכו לשאת סימון.
ל"ממון" נודע כי בצמרת המשרד קיבלו חלק מדרישות התעשיינים, זאת, במיוחד אחרי התערבותו של נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אשר נפגש בשבוע שעבר עם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, והביא בפניו את הסתייגות היצרנים.
מלבד הדחייה ביישום, הסכים המשרד גם לרף נמוך יותר, בשלב הראשון, של ערכי נתרן, סוכר ושומן רווי, אשר רק מעבר להם המוצר מחויב בסימון אדום בחזית האריזה. בעוד שבטיוטת הרפורמה המקורית דובר על רף שהובא היישר משלב ב' של המודל הצ'יליאני, כעת במשרד מוכנים לאמץ קודם את שלב א' של המודל, אשר מתיר ערכים גבוהים יותר של רכיבים מזיקים, ורק שנתיים אחרי כניסת הרפורמה לתוקפה, יגיע שלב ב', והמכסה המרבית של רכיבים אלה ללא נשיאת סימון, תרד.
כך, אם בטיוטה דובר על עד 500 מ"ג נתרן (מלח) ל־100 גרם, כעת, בשלב הראשון, לגבי מוצר מזון מוצק, יוצב סימון אדום על חזית האריזה של המוצר, רק מעל 800 מ"ג ל־100 גרם; רף הסוכר בטיוטה, שמעליו יוצב סימון אדום, היה 15 גרם ל־100 גרם, וכעת מדובר על 22.5 גרם ל־100 גרם בשלב הראשון; וגם הרף של שומן רווי הוקל, מ־5 גרם (ל־100 גרם) ל־6 גרם בשנתיים הראשונות. לגבי מזון נוזלי נקבע רף שונה (ראו טבלאות).
ועוד הישג לתעשיינים: גודל הסימון וצורתו צפוי להיקבע בשיתוף צוות של התעשיינים, ולא על ידי משרד הבריאות לבדו. התעשיינים טענו שבמוצרים קטנים, למשל חטיפים, גודל הסימון קריטי, כיוון שהוא עלול לכסות חלק משמעותי מהאריזה.
באשר להגבלה על פרסום מוצרים, הצפויה להיקבע לגבי ילדים מתחת לגיל 14, זו יכולה לכלול מספר דרכים – החל מאיסור על שידור בשעות צפייה מסוימות, דרך חובה לכלול בפרסומת סימני אזהרה, ועד לאיסור מוחלט על פרסום של מוצר, כמו חטיפים ומשקאות ממותקים, מעל רף מסוים של רכיבים המזיקים לבריאות.
בתחילת החודש הנוכחי אמר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות וראש שירותי בריאות הציבור, פרופ' איתמר גרוטו, כי "ההליך לסימון של מזון ידחף את החברות לשפר את המוצרים שלהן". בנושא המגבלות על פרסום מזון מזיק לילדים, והדרך שבה יושפעו פרסומות של מותגים מוכרים, כמו במבה של חברת אסם, אמר גרוטו: "או שהבמבה תשתנה, או שהתינוק של במבה יירד מהמסכים".
"אנחנו בעד שקיפות"
ברוש, שהוביל את המגעים מול המשרד, ונמצא כעת בביקור רשמי בהודו, אמר ל"ידיעות אחרונות": "כאשר משרד הבריאות רוצה לעשות תהליך של שקיפות, כדי שהאזרחים יוכלו לראות על הקופסה את המרכיבים, אנחנו בעד. לכן, ברמה העקרונית אנחנו מסכימים עם המשרד. ההחלטה של משרד הבריאות להדביק סימון שלילי על מוצרים עתירי סוכר, מלח או שומן רווי היא סופית. זה כבר ברור". ברוש הוסיף כי "תעשיית המזון הישראלית מייצרת את המוצרים, שבמדדים בינלאומיים הם מהבריאים ביותר שיש".
אילו השגות הצגת למשרד הבריאות?
"היו תעשיינים שחשבו שצריך לסמן לפי קטגוריות של מוצרים. אתה מבין שבגבינה מלוחה יש יותר מלח מגבינה לא מלוחה, וכך יכול להשוות בין גבינה מלוחה לקוטג'. אז יש שאמרו: 'בואו נעשה את הסימון בתוך הקבוצות'. המשרד סבר שזה לא מעשי, כי יש המון קטגוריות ואי־אפשר לבלבל את הצרכן. הוא סבר שצריך ללכת על סימון של יותר מלח ופחות מלח, והצרכן יחליט אם הוא רוצה לצרוך".
מה יהיו לדעתך ההשלכות על היצרנים?
"היצרניות יתארגנו לשלב הראשון, ואחר כך, עד השלב הבא - כי זה הולך ומחמיר - יהיו להם שנתיים. יצרניות המזון יצטרכו להוריד את הרמות (של הרכיבים המזיקים, נ"ז וא"א). דבר נוסף שאנחנו רוצים, זה שיחד עם הסימונים האדומים, יהיו גם סימונים ירוקים. שלא יסמנו רק את האדומים. זה יעלה את ההוצאות של היצרנים, אם בגלל החלפת האריזות ואם בגלל השינוי הטכנולוגי. צריך הרבה מחקר ופיתוח, ולכן צריך מאוד את זמן ההתארגנות. הוא יאפשר להגיע אל היעדים שאליהם משרד הבריאות רוצה להגיע".
לא הגיע הזמן שחברות המזון יפנימו שחוקי המשחק השתנו, ושצריך פשוט להחליף דיסקט בכל הקשור לייצור מזונות מזיקים?
"אנחנו בכלל לא מכירים מזונות מזיקים. כל המזונות בארץ מיוצרים על פי התקינה הכי מחמירה בעולם. השאיפה של החברות בישראל היא כל הזמן לייצר יותר בריא, אבל צריך לזכור שלציבור יש טעמים. אני לא יודע איך תשתה קולה בלי טעם של קוקה־קולה. אם תתחיל להוציא את הטעם ממוצרי המזון, אני לא בטוח שהציבור יהיה מוכן לאכול אותם. זכותו של הציבור לדעת. אם הוא יסכים לזה, זה עניין אחר. בפני החברות עומד אתגר גדול – להשאיר את הטעמים מצד אחד, ולייצר את זה בצורה בריאה מצד שני".
זה תלוי גם בצרכנים
לפני כמה שנים השיקה תנובה - במסגרת "המצפן התזונתי", תוכניתה לשיפור ערכי המזון במוצריה - גבינה לבנה ללא מלח. לכאורה הציבור בארץ, לפחות אלו שצורכים גבינה לבנה, שזה כמעט כולם, לא היה צריך להמתין לליצמן ולמלחמתו ביצרני המזון, והיה אמור להתנפל על המוצר הבריא נטול הנתרן שהניחה לו תנובה על המדף. אבל הציבור לא התנפל, והמוצר נשאר שולי מחוסר ביקוש - עם נתח שוק של 0.4% בלבד - כי אחרי שנים שהחיך רגיל למלח או לסוכר, או לשניהם גם יחד, מוצר בלי מלח הרגיש להם תפל. או שתשאלו את קוקה־קולה כמה שנים לקח לציבור להתרגל לטעם הדיאט ולעבור מקולה רגילה למוצר ללא סוכר.
מסקנה: אף שהציבור הישראלי הגיב בסקר שפירסם "ממון" בסוף השבוע לשאלה "האם אתם בעד סימוני אזהרה על מוצרי מזון מזיקים?" עם שיעור תמיכה נלהב של 93%, לא בטוח בכלל שבמבחן הטעם, הציבור, לא רק בארץ, מוכן לרפורמה מהירה בתחום.
יש צדק בטענת תעשיית המזון, כי נדרש פרק זמן ארוך כדי להרגיל את החיך לטעמים חדשים ולסגל דפוסי התנהגות חדשים לפיהם הצרכן יחדל או יפחית מאוד צריכתו של כל מוצר שיסומן באדום.
החשש הגדול הוא שסמלים טובים לטווח קצר, והציבור יתרגל לסימון ויתעלם ממנו, כמו המעשנים, שתוך זמן קצר למדו להתעלם מהאזהרות החמורות על פגעי העישון, כולל אזהרה מפני סרטן. בביקורי האחרון בגרמניה פגשתי בדיוטי פרי בשדה התעופה פקטים של קנט עם תמונות זוועה צבעוניות של ריאות נגועות־סרטן - שכמובן נרכשו על ידי המעשנים.
המהפכה האמיתית בהרגלי התזונה של הציבור תבוא מחינוך, שאמור להתחיל בגיל הרך, כבר מהבית ומהגן, בד בבד עם הפחתה הדרגתית של סוכר, מלח ושומן במוצרי המזון התעשייתיים.
לפנייה לכתב/ת 
