ידיעות אמריקה

כך הצילה סין אלפי יהודים בשואה

הסיפור הלא מוכר על הזרועות הפתוחות שחיכו בסין ליהודים שנמלטו מהנאצים, הפך למיוזיקל מצליח שיגיע בקרוב לברודוויי

ניקול אביבעודכן 14:06, 16/12/2016
תמונה כלליתתמונה כלליתתמונה כללית

אחרי הצלחה גדולה בסין עם עשרות מיליוני צפיות, גם ברודווי מתחילה לחמם מנועים לקראת העתקת המיוזיקל המצליח "שימר", על סיפור הגעת יהודי שנחאי לניו יורק.בשבוע שעבר קיבלו רק כמה עשרות אורחים נכבדים את האפשרות לצפות מקרוב בכמה קטעי מפתח מהמיוזיקל, כשעל הבמה מככבים שחקני ההצגה המקוריים, מסין ומישראל.

 

לערב אחד, על בימת אולם אדיסון, בשיתוף חברות הפקה מסין ומארה"ב, הועלתה ההצגה המקורית. השחקן ריצ'רד קינגשמוכר, בין השאר מהצגת ברודווי "המפיקים"ומסדרת הטלוויזיה "משתגעים מאהבה", הנחה את הערב, סיפר מעט על ההיסטוריה ועל הסיפורים מאחורי השירים.

רבים הופתעו לגלות את ההיסטוריה היהודית בסין. בשנות מלחמת העולם השנייה, מנתה קהילת יהודי שנחאי כשלושים אלף איש. תחילה התיישבו בעיר סוחרים יהודים אמידים, שהיגרו מעיראק שמהר מאוד זינקו לעמדות מפתח כלכליות וחברתיות ותרמו לפיתוח העיר.

 

בשנות העשרים היגרו לעיר יהודים שברחו מרוסיה ופליטים ממרכז אירופה, שברחו עם עליית הנאצים לשלטון. בזמן מלחמת העולם השנייה, הגיעה לסין קבוצת היהודים הגדולה ביותר. סין, מעטים יודעים, הייתה המדינה היחידה שאפשר היה להגר אליה ללא ויזה. באותם ימים כבש הצבא היפני את סין ועל אף הכיבוש, היהודים זכו לזרועות פתוחות.

 

רבה הראשי של קהילת פארק איסט, הרב ארתור שנייער, יצר ברבות השנים קשר קרוב והדוק עם הקהילה היהודית בשנחאי. גם הוא הגיע לצפות במיוזיקל המיוחד ותיאר בראיון ל’ידיעות אמריקה’, את הקשר המיוחד שלו לסיפור. "הצלת יהודים בשנים האלו, כשרוב המדינות סגרו את דלתותיהם, הייתה הבעת אנושיות גדולה בעיקר כשהיו תחת כיבוש יפני, אבל הם עדיין קיבלו את היהודים. זה סיפור שלי אישית חשוב. נולדתי בוינה ועם פרוץ המלחמה אמא שלי ואני קיווינו לצאת לארה"ב. לא הייתה לנו ויזה והמקום היחיד לנסוע אליו בלי ויזה היה לסין".

 

 

לא פשוט היה לצאת מגרמניה בימים האלו, כשמדינות רבות סגרו את שעריהן בפני היהודים, ובמקרה הטוב הכבידו והקשו לקבלת ויזה. לעומת זאת, בסין, לא נדרשו היהודים להוציא ויזה ומי שיכול היה לממן את הנסיעה עשה זאת. ואכן, 25,000 יהודים ניצלו מזרועות הנאצים בזכות ההחלטה לנסוע לשנחאי. "לצערי", מספר שנייער, "לא הספקנו ובימי המלחמה היינו במחנה עבודה בבודפשט., אבל מעולם לא שכחנו".

 

כבר שנים ארוכות עוסק שנייער בהיסטוריה של היהודים בסין. בשנות השמונים, הוא הקים שם ארגון כלל דתי. "הבית כנסת שלי היה הראשון שהגיע. אנחנו עוסקים בזכויות אדם ואחרי המהפכה נסעתי כל שנתיים לסין. בשנת 92’ הנשיא קלינטון מינה אותי לדבר עם מנהיג סין על חופש הדת וכשנפתחה שם שגרירות ישראלית לראשונה, זכיתי לתקוע מזוזה". בעת כהונתו של קלינטון כנשיא, התלווה שנייער לבני הזוג הנשיאותיים לטיול ממלכתי לשנחאי בכדי להעניק לבית הכנסת הגדול של העיר, זה שגם הציל יהודים בזמן מלחמת העולם השניה, את ספר התורה במקום.

 

רוברט נדרלנדר ג'וניור, נשיא Nederlander Worldwide Entertainmen, עומל בימים אלו על ייבוא ההפקה הסינית לברודווי. "כבר 16 שנים שאני נוסע לסין", הוא מספר. "לאורך השנים סיפרו לי על המאמצים שעשו למען היהודים בזמן השואה. לפני שנתיים נחשפתי גם שהופק גם בשיתוף ישראלי וכשהגענו לבייג'ין לצפות במופע לא היה לי ספק שבניו יורק יתחברו לסיפור ולהפקה כולה. מאחר ואני מגיע מהתעשיה כאן בברודווי", הסביר, "חשבתי שמדובר באחת מהיצירות הסיניות האיכותיות ביותר שמזכירות את ההפקות שלנו בברודווי".

 

תמונה כללית

 

הרב שנייער שמח לראות את הסיפור שהוא מחובר אליו כל כך, מקבל את הבמה. "המחזה הוא שילוב של ישראלים וסינים. הוא מספר על הכנסת אורחים ומוכיח שאפילו חיי יהודים שלא יכולים עוד להתקיים הצליחו לקום מחדש בסין, להקים חיי יהדות, ציונות. יש כאן סיפור אנושי מרגש והיסטוריה יהודית".

 

בימים אלו שנייער אולי כבר לא יכול לנסוע לסין לעיתים תכופות, אבל הוא אופטימי מהקשר בין היהודים והישראלים עם סין וגם מהקשר המדובר עם אמריקה. הצעות כמו זו שקיבל מקלינטון הוא טרם קיבל מהנשיא החדש, אבל הוא לא בטוח שיש מקום לחשש. "אנחנו צריכים לראות שברגע שההנהגה תצא לדרך, כל הרטוריקה של לפני הבחירות לא תתגשם. העצה שלי היא לחכות ולראות. אנחנו חיים בזמן של שינויים בכל תחום. יש הרבה רגישות. טראמפ, יותר מכל, יהיה מנהיג אסרטיבי".

 

בתום הערב, רוברט זכה לתגובות מפתיעות. "הפתיע אותי לגלות כמה מעט אנשים הכירו את הסיפור הזה בכלל.הגיעו רבים מהקהילה היהודית שגם ריגשו אותנו וסיפרו שהיה להם קשר אישי. זו התגובה שקיווינו לה. זה מעודד אותנו לפתח את ההפקה. מדובר בתהליך שבדרך כלל אורך כמה שנים, אבל בהתחשב בתגובה זה יהיה מהר יותר".

 

 

פורסם לראשונה 20:12 | 15/12/2016
לכתבה זו 1 תגובות
הוספת תגובה