זה ייגמר ברצח: מאהבה לאובססיה חולנית
זוגיות מתחילה בהתאהבות ובפרפרים בבטן. אצל רוב הזוגות ההתאהבות הגדולה תהפוך לאהבה, וממנה לחברות טובה. אבל אצל חלק מהאנשים אותו רגש אינטנסיבי עלול להפוך לאובססיה חולנית, ולעיתים אפילו להסתיים ברצח
יש אנשים שהקרימינולוגיה תדע לאפיין אותם רק בדיעבד, ממרחק הזמן. הם לא "הפושע הקלאסי", להפך - הם מנהלים אורח חיים נורמטיבי ותקין לחלוטין, אבל העומד לקרות כבר בפתח, וברגע מסוים הכל יתהפך עד שהם ימצאו את עצמם בנקודת תהום שאין ממנה דרך חזרה.
האהבה הפכה לאובססיה: סיפורה של דפנה בר ציון
דפנה בר ציון הייתה אשת חיי לילה מוכרת ובעלת מסעדות מצליחות בתל אביב. היא הכירה את המוזיקאי אילן בן עמי, ולמרות עולמות המוזיקה השונים מהם הגיעו (היא - מוסיקת רוק, הוא - מוזיקה אוריינטלית), הם מצאו שפה משותפת שנרקמה והפכה בהמשך לאהבה גדולה. הבדלי המעמדות היו נוכחים בכל רגע. בן עמי היה "המוזיקאי התפרן", ובר ציון הייתה משלמת על הבילויים. יחסי הכוחות היו ברורים. בשנת 2012 הם נישאו, ויחסיהם נקלעו ללא מעט משברים, ואפילו דווח על אלימות כלפיה. למרות הכול, דפנה לא הוציאה נגדו צו הרחקה. בדיעבד, האם זה מה שהיה מציל את חייה? ספק גדול.
בשנת 2014 הם נפרדו. "הפסדתי במשחק בית", הוא יספר מאוחר יותר בחקירתו. הוא גם ידווח על דיכאון מאז'ורי ונטילת כדורים פסיכיאטריים בעקבות אותה הפרידה. "כל זה תלוי רק במילה של דפנה: אם היא תגיד לי שאנחנו חוזרים", אמר ותיאר את האובססיה ואי-ההשלמה עם הפרידה. באותו יום גורלי, דפנה הגיעה לעזור לו בדירתו בפלורנטין. לאחר חילופי דברים ביניהם, בן עמי מבין שמבחינתה האהבה נגמרה, ואין לו שביב של תקווה. בר ציון לא תחזור אליו. ברגע הזה הוא נכנס להתקף פסיכוטי והולם בה בפטיש עד מותה. את מסע הבריחה, עד שנתפס במצוד משטרתי נרחב, הוא בוחר להעביר בכתיבת מסרים דרך כתובות גרפיטי. ליד ביתה הוא כתב: "אשתי הקיסרית ובעלה האביון... כששלושים שקל פוגשים שלושים מיליון".
משולש האהבה הסתיים בירייה: על הזוג טלי וניר סומך
טלי וניר סומך היו זוג נשוי מקיבוץ זיקים. ניר עבד כקצין מג"ב במשטרת ישראל, וטלי היתה מורה. בן, חבר הילדות של ניר, היה הצלע השלישית במערכת היחסים הזאת. שלושתם ניהלו קשר סימביוטי ואינטנסיבי. בן עבד בגינת אמו ונהג להגיע אל ביתם הסמוך לעיתים תכופות. בין היתר, נהג לשהות במחיצתה של טלי במשך שעות ארוכות, כולל בזמנים בהם ניר לא היה בבית. הביקורים האינטנסיביים היו למעשה הסיבה או התוצאה (תלוי איך מסתכלים על זה), של התאהבותו האובססיבית בטלי.
טלי הפכה לכל עולמו של בן. באחד הימים, טלי ובן מצאו עצמם מתנשקים בסלון הבית. המאורע הבלתי צפוי הביא את טלי להחליט שהיא מנתקת מגע עם בן. היא ביקשה לספר לניר על התקרית, אך בן עצר בעדה ואפילו דרך את אקדחו ואיים לירות בעצמו. אם ניר ידע על מה שהיה, אמר לה, הוא יורחק מהבית ובמצב כזה אין עוד טעם לחייו. טלי, נסערת מהאיום, הבטיחה שהיא לא תספר לניר ולו מילה אחת על שאירע ביניהם, וביחד הם חולקים סוד. בן מספר על המקרה ביומן שהוא מנהל, ומהתיאורים אפשר להבין עד כמה נפשו מעורערת ואובדנית.
האיום על טלי מאלץ אותה להפוך את בן לשותף בקשר הזוגי שלה. בן ממצב את עצמו כנוכח בכל רגע פרטי של בני הזוג, עד שנוכחותו סוגרת עליהם. בן גם שולח אינספור מכתבים אישיים לטלי ומחייג עשרות פעמים ביום לניר. שיחות הנפש אינן נגמרות, והמצב הולך ומסתבך. לבסוף בני הזוג סומך מבינים שהמצב בעייתי ודורשים מהלך דרמטי של ניתוק הקשר לאלתר. הם מחליטים לעזוב את מקום מגוריהם ושומרים על כך בסוד, מבלי לספר לבן. בנוסף, הם גם מחליפים את מספר הנייד של טלי, בתקווה לחיים חדשים.
העזיבה מביאה איתה רגיעה. בן כבר אינו בנמצא והם חופשיים לחיות את חייהם, נקיים ממסכת ההטרדות וייסורי המצפון. נדמה שהחיים חזרו לשפיותם, עד אותו היום שבו בן מצליח לאתר את הנייד החדש של טלי. הוא משאיר לה הודעות קוליות בשעות מאוחרות: "אני אמצא אתכם איפה שלא תגורו", אמר באחת. באחרת איים: "את תשלמי על הזלזול". באחד הימים טלי חוזרת לביתם החדש ורואה את בן יושב על הנדנדה בחצר. היא מבוהלת מנוכחותו, ואילו הוא שותק עד אימה. טלי מתקשרת לניר, שעושה דרכו הביתה בטירוף מערכות מוחלט. אלו רגעים קריטיים שיקבלו משמעות פסיכולוגית מאוחר יותר. מה עובר בראשו של ניר? אילו תסריטי התרחשויות נלקחים בחשבון?
הדקות חולפות והאירוע מסתיים כשניר מתקשר למשטרה ומדווח שזה עתה הוא רצח את בן. שלוש יריות, סחיטה של ההדק. בחקירה הוא יספר שלא הייתה לו ברירה, וקו ההגנה יתאר את מסכת ההטרדות והאיומים. בשנת 2013 ביהמ"ש גזר עליו מאסר עולם, למרות הנסיבות האמורות. בשנת 2016 הזוג סומך מערער לעליון. ניר מזוכה פה אחד והופך לאדם חופשי.
נפיצות הסיפור ומורכבותו מביא לכמה תהיות: אהבתו האובססיבית של בן כלפי טלי אילצה את ניר ללכת עד הסוף. ניר לא ירה בבן על מנת לנטרל אותו, אלא על מנת להרגו. הוא מבין, באלפית החלטה של רגע, שזאת הדרך היחידה לגמור את הסיפור, בנוק אאוט מושלם. מה עובר בנפשו של אדם ברגעים שבהם ההיגיון מפנה את מקומו לאי שפיות זמנית? האם כשהעצמי ההגיוני יתעשת, הוא יכעס על העצמי המבוהל שהביא למעשה שאין ממנו דרך חזרה?
הסיפור של ענת אלימלך
החודש מלאו עשרים שנה למותה של ענת אלימלך ז"ל. ענת נרצחה על ידי בן זוגה, דוד אפוטה, ספר מצליח. אפוטה הוקסם מיופיה התמים והמלאכי, וענת נשבתה בנוכחותו של הספר המפורסם, המבוגר והנשוי. זאת הייתה אהבה גדולה ולימים - אהבה גורלית ופטאלית.
מכריו של אפוטה מספרים על מערכת יחסים שידעה הרבה ריבים וקנאה. גם מצד ענת, בהתחלה, עד שהתהפכו ביניהם היוצרות. נקודת ההתחלה של היחסים היא ענת האלמונית מול אפוטה הספר הירושלמי המפורסם, שנשים רבות כרוכות אחריו. אפוטה מזהה בענת פוטנציאל עצום ונעזר בבן דודו, וביחד הם משיגים לענת שער בעיתון לאישה. איש מהם לא תיאר לעצמו שהפסגה קרובה כל כך: מרגע צאת הגיליון ענת הפכה כמעט בין-לילה לכוכבת ילדים מצליחה. אלא שחיי הזוהר וצאתה מהאלמוניות לא מצאו חן בעיני אפוטה. הוא רצה אותה אך ורק לעצמו, וחש שהילדה הביישנית שהכיר חומקת ממנו והופכת למושא הערצתם של רבים.
לאט לאט הוא הופך רכושני כלפיה יותר ויותר, עד שיום אחד הוא נועל אותה בביתו ולא מסכים שהיא תצא החוצה. ענת הופכת כלואה באהבתו הטוטאלית. המקרה דווח למשטרה, כולל החזקתו בנשק חם, אך דבר לא נעשה. למרות הפצרות קרוביה היא מחליטה להישאר עם אפוטה. משברים של חוסר אמון מתבלים את מערכת היחסים ביניהם, אך דבר לא מפריד אותם זה מזו.
יום לפני הרצח ענת מופיעה ביחד עם צוות רקדנים בתכניתו של דודו טופז. אפוטה רואה מסלון ביתו את ענת ועודד מנשה רוקדים ביחד, מאושרים. כמה שבועות קודם לכן, רמזו במדורי הרכילות על רומן שמתנהל לכאורה בין ענת לעודד מנשה. אפוטה זועם. ענת מכחישה את הקשר עם עודד ואף מצליחה לשכנע את אפוטה שזה קשר ידידותי והיא שלו בלבד, וכעת, על מסך הטלוויזיה, הוא רואה אותם רוקדים ביחד משל היו זוג משכבר הימים. האם היא שיקרה? האם כל מה שמספרים עליהם נכון?
ביום הרצח, ענת נסעה אליו בבוקר. אך מצבו הנפשי מעורער. הוא אוהב אותה עד כלות, אך הצלחתה מחלישה אותו. היא כבר לא ענת הקטנה שמסתכלת עליו בעיניים כלות. הזמנים השתנו ואהבתו אליה קשה מנשוא, אך הוא כבר אינו יכול להחזיר את הגלגל לאחור. היא כבר לא המעריצה של הספר המפורסם, התהפכו היוצרות. ניתן לשער שרגע ההבנה הוא שהכריע את המשך הסיפור.
מה היה בשיחה האחרונה ביניהם - אין לדעת. אולי היא נסעה אליו כדי להרגיע אותו ולהבטיח, ואולי כדי להיפרד ממנו. כך או כך, אפוטה מבין את המרחק ביניהם, את הפער הבלתי נסלח בעיניו, ומחליט לקחת את חייה. הוא גם מתמסר לאבדון בעצמו, ויורה בעצמו למוות. עד כדי כך אהבתו. עד כדי כך נפשו חולה.
מה עובר בנפשו המעורערת של אדם שמרחיק לכת עד לנקודת הקצה? האם תמיד נקודת האמצע והפשרה תקרוס אל מול הסיפוק המיידי של הנצח המוחלט? האם לחיצה על ההדק היא האופציה הבלעדית? ואולי בכל זאת אפשר להכניע את האהבה האובססיבית ולתת לה סיום אחר, למרות העוצמות הבלתי נשלטות?
לפנייה לכתב/ת 
