יש פיצוי: תוכר כשכירה אף שהוציאה חשבוניות

בשש השנים שלפני פיטוריה ממכון בת"א נדרשה מדריכת פילאטיס לספק קבלות לבעלים. אבל תביעה שהגישה התקבלה, והיא תפוצה ב-61.5 אלף שקל

עו"ד לילך אהל-מסנרפורסם: 22.12.16 , 16:02

בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה מדריכת פילאטיס במכון בתל אביב, וקבע שחרף העובדה שהוציאה חשבוניות בשש השנים שלפני פיטוריה, יש להכיר בה כשכירה. לפיכך קבעה השופטת עידית איצקוביץ כי על בעלת הסטודיו לשלם לה 61.5 אלף שקל פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות.

התובעת החלה לעבוד במכון ב-2009. בדצמבר 2014 הודיעה לה הבעלים על סיום ההעסקה עקב סגירת העסק, אך סירבה לשלם לה פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות. בתביעה שהגישה סיפרה המדריכה שבחודשים הראשונים לעבודתה דיווחה עליה המעסיקה כשכירה. ב-2010 היא הפסיקה את עבודתה לחצי שנה בשל רצונה ללדת את בתה בחו"ל, אך עם חזרתה שינתה הבעלים את אופן ההעסקה באופן חד צדדי ודרשה שתספק לה קבלות.

תביעה

'בזק' תשלם 143 אלף ש' על פיטורים פוגעניים

עו"ד שי אדרי

החברה פיטרה עורכת דין מהלשכה המשפטית בטענה לחוסר מקצועיות. אבל שופט קבע: זה לא מסתדר עם השבחים ומענקי ההצטיינות שניתנו לה

'בזק' תשלם 143 אלף ש' על פיטורים פוגעניים

לדברי התובעת, היא נאלצה לפתוח תיק "עוסק פטור" ולדווח בעצמה לרשויות המס, אך מבחינה מהותית לא חל כל שינוי בתפקיד שביצעה בסטודיו. היא הוסיפה שאחרי הסגירה קיבלו כל המדריכות השכירות חוץ ממנה פיצוי. היא ביקשה לחייב את הבעלים בפיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת וזכויות סוציאליות שונות.

המעסיקה טענה מנגד שבמשך רוב התקופה המדריכה לא עבדה אצלה כשכירה אלא כעצמאית. לטענתה, לפני לידת בתה היא התפטרה, ואחרי שחזרה וחיפשה עבודה הוצע לה להדריך בסטודיו כעצמאית ולקבל תמורה גבוהה מזו של עובד שכיר. המעסיקה הוסיפה שלתובעת היה עסק עצמאי משלה לפילאטיס והיא הדריכה תלמידות בביתה.

השופטת עידית איצקוביץ קבעה שלא היה כל שוני מהותי בין עבודתה של התובעת לבין זו של יתר המדריכות שדווחו כ"שכירות". היא קיבלה את עדות התובעת שלפיה בשנתיים הראשונות לאחר שילדה את בתה עבדה רק בסטודיו, ולאחר מכן היו לה 3-2 לקוחות פרטיים למשך תקופה קצרה. נקבע כי אותן הכנסות נוספות בהיקף קטן לא משליכות על מעמדה ו"אין מניעה שאדם יבצע את אותה עבודה גם כשכיר וגם כעצמאי, כל עוד ניתן לעשות הפרדה ברורה בין סוגי העבודות".

עוד נקבע כי המדריכה קיבלה תמורה לפי שעות ולא לקחה על עצמה "סיכויי רווח" או "סיכוני הפסד" המאפיינים את עבודתו של עובד עצמאי. השופטת איצקוביץ הדגישה שאופן הדיווח על ההעסקה לרשויות המס לא שולל קיומם של יחסי עובד-מעסיק. היא קבעה שצורת ההתקשרות כ"עובדת עצמאית" נכפתה על התובעת על ידי בעלי הסטודיו כתנאי להמשך העסקה, אף שלא היה שוני מהותי בין עבודתה לפני הלידה לבין עבודתה לאחריה.

בנסיבות אלה קבעה השופטת שהתובעת הייתה עובדת שכירה של הנתבעת במהלך כל התקופה. היא הוסיפה שהפסקת עבודתה לצורך לידת בתה הייתה ארעית ולא ניתקה את יחסי העבודה.

עוד נקבע כי שכרה של התובעת בתקופה שבה הועסקה כ"עצמאית" עלה ב-10% בלבד ואינו יכול לפצות או לכלול את כל זכויותיה הסוציאליות.

בסיכומו של דבר פסקה השופטת לטובת התובעת פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, הפרשות לפנסיה, דמי הבראה ופדיון חופשה בסך כולל של כ-61,500 שקל, בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 7,500 שקל.