שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    נבחרת אנגליה מצאה את האיש הנכון

    גארת' סאות'גייט לא מפחד לבצע את חילוף הדורות לו היה זקוק הסגל, משלב את הצעירים שהוא מכיר ועושה רושם חיובי

    ביורו 2016 ראינו הפתעות גדולות מאוד - וויילס, איסלנד, הונגריה וכמובן פורטוגל הזוכה הגיעו עד לשלבים הגבוהים ביותר, אבל עם כל הכבוד, צריך לזכור שיש גם צד שני למטבע - וכל ההפתעות הללו קורות על חשבון הנבחרות החזקות שלא עולות לשלבים הגבוהים. אולי זה נחמד, אבל צריך לזכור שבאליפות אפריקה כמעט כל הנבחרות הטובות סיימו את דרכן בבתים וראינו שלבי הכרעה משעממים.

     

    אחת הגדולות שמודחות על ידי המפתיעות באופן כמעט קבוע היא אנגליה, שנכנעה לאיסלנד בשמינית גמר היורו ורשמה עוד אכזבה כמו במונדיאל 2014, אז קוסטה ריקה ואורוגוואי עקפו אותה. כבר בברזיל ראינו מה האנגלים צריכים לעשות, וזה חילוף דורות. רוב הכוכבים שהובילו את הנבחרת למקומות מכובדים בטורנירים, ג'רארד, למפארד ורוני, כבר היו מבוגרים מדי כדי להוביל את הנבחרת, והשניים הראשונים אפילו פרשו ממנה. בעקבות כך גם מאמן הנבחרת דאז רוי הודג'סון הבין את הבעיה, שאנגליה צריכה לשנות את פניה, אבל הוא עשה את זה בצורה חלקית.

     

    גארת' סאות'גייט (צילום: getty images) (צילום: getty images)
    גארת' סאות'גייט(צילום: getty images)

     

    כן, הוא הזמין שמות חדשים, אבל הם היו גם הכוכבים העולים באותה תקופה. כנראה שכל מאמן אחר היה שם לב להתפתחות של וארדי, קיין ועלי, ובנבחרת כמעט ולא היו שמות מהקבוצות הבינוניות יותר, כמו ווסטהאם וסאות'המפטון. רק לצורך השוואה, ליורו זומנו רק חמישה שחקנים שלא הגיעו מלסטר, מנצ'סטר יונייטד, סיטי, טוטנהאם , צ'לסי, ארסנל וליברפול, ביניהם שני שוערים מחליפים ושלושה שחקני שדה - רוס בארקלי, אנדרוס טאונסנד וראיין ברטרנד. בסגל האחרון היו עשרה כאלה, מינוס שלושה שוערים, אבל נחזור לסגל הזה אחר כך.

     

    כמובן שביורו אנגליה נחלה כישרון חרוץ, ולכן הודג'סון פוטר וסאם אלרדייס, שאימן בעיקר בקבוצות קטנות, מונה לתפקיד. כידוע, הוא פוטר אחרי חודש, אבל גם אם זה לא היה קורה דבר לא היה משתנה, כי זה לא עוזר לאמן בקבוצות קטנות אלא לקחת את הצעירים מהקבוצות הקטנות - כי בגדולות הם מתקשים לפרוח.

     

    גארת' סאות'גייט, מאמן הנבחרת הצעירה, מונה במקומו לתפקיד כמאמן זמני בלי ציפיות, וכבר היו דיבורים עם מאמנים אחרים כמו לורן בלאן ורוברטו מנצ'יני, אבל אז שני ניצחונות על סקוטלנד ומלטה העניקו לסאות'גייט את המשרה הקבועה. סאות'גייט הוא מאמן קצת שונה, כי חלק מקודמיו בתפקיד (הודג'סון, קאפלו ומקלארן) היו בעלי ניסיון עשיר בקבוצות הגדולות, והם זימנו בעיקר את "השחקנים שלהם". האמת היא שגם סאות'גייט כזה - אבל ההבדל היחידי הוא שהשחקנים שהוא מכיר הם לא מיונייטד או ליברפול, אלא שחקני הנבחרת הצעירה של אנגליה, ולכן הוא מעז לשתף אותם. ג'יימס וורד-פראוס ומיקייל אנטוניו הם דוגמאות טובות. כמובן שכל הצעירים האלה ישתלבו לצד הכוכבים של הדור הנוכחי, וסאות'גייט הוא האיש המתאים להוביל את המהפכה.


    פורסם לראשונה 19/03/2017 21:46

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים