6 שאלות על 6 נקודות

בענפי ספורט שונים בהם יש "סדרות" ומספר מפגשים בין אותן קבוצות בפרק זמן קצר, נהוג לנסות לעשות דברים שונים ממשחק למשחק, כדי להפתיע את היריב. בכדורגל סדרות לא קיימות, אבל עדיין, בשיטת המשחקים הנוכחית בליגת העל, כששתי מוליכות הליגה מתמודדות ביניהן ארבע פעמים בעונה, אפשר לנסות ללמוד מהמפגשים הקודמים ולהשליך על העתיד.

הפועל באר־שבע ומכבי ת"א ייפגשו בשבת (21:10) בפעם השלישית מתוך ארבע. יש מה להסיק ממשחקים קודמים והקבוצות מגיעות הפעם קצת אחרת מבעבר. הרוב מכנים את המפגש הזה "משחק עונה", אבל בהתחשב בכך שהן ישחקו שוב ביניהן בעוד חודש, אולי אפילו במעמד יותר מותח, יכול להיות שהמונח המתאים יותר הוא זה שהיו משתמשים פה דרך קבע בעבר – "משחק על 6 נקודות". הנה, כהכנה, 6 שאלות שישפיעו על שש הנקודות האלה.

מה וידיגאל יעשה בלי טיבי?

קו ההגנה של מכבי הסתדר לאחרונה, ובגדול. היא שיחקה עד היום 540 דקות עם אלי דסה, טל בן־חיים, איתן טיבי ושרן ייני יחד, ועם הציוות הזה לא ספגה אפילו פעם אחת. הקרדיט הגדול לייני, החולייה החדשה-ישנה, אבל גם המשחק של איתן טיבי השתפר משמעותית. עכשיו הבלם פצוע ולליטו וידיגאל יש שתי אפשרויות: 1. להשאיר את ייני בעמדת המגן השמאלי ולהכניס להרכב את פיליפנקה או את ראמון. 2. להסיט את ייני למרכז ההגנה ולתת מקום לאבי ריקן או אולי אפילו ליובל שפונגין. אף אפשרות לא נשמעת מזהירה.

מצד אחד, פיליפנקה לא נראה מדהים עד עכשיו, הצטרף לאימונים מאוחר השבוע, וראמון לא קיבל אפילו דקת משחק. מהצד האחר, צריך לקחת בחשבון שרוב הסיכויים שמאור מליקסון ישחק על צד שמאל של מכבי. מליקסון עושה תנועה בלתי פוסקת למרכז, והאינטילגנציה של ייני, שכמגן שמאלי צריך לקבל החלטות אם להמשיך עם מליקסון או להישאר בעמדה – חשובה. יותר הגיוני להשאיר את ייני כמגן, גם כדי לשנות כמה שפחות, אבל מדובר בדילמה גדולה. ההחלטה הזו של וידיגאל היא האקוטית ביותר למשחק.

קשה בלעדיך. איתי טיבי(צילום: AP)

איך בכר יסדר את השחקנים?

ברק בכר, בניגוד לוידיגאל, משנה מערך ממשחק למשחק ותוך כדי משחק. בניצחון על מכבי בטרנר הוא עבר לשלושה בלמים בדקה ה־20, ובהפסד בנתניה ניסה לחזור למשחק עם יהלום כשמאור בוזגלו בראשו. גם הפעם מעניין לראות באיזו דרך יבחר. החזרה של מיגל ויטור יכולה לשפר עוד יותר את מערך שלושת הבלמים, אבל נדמה שבבית לבאר־שבע כדאי לשדר שהיא לא באה לשחק על תיקו, אלא בשיטה האהובה עליה – 3-3-4. בכל מקרה, לא פחות מהשיטה, לבכר יש החלטת מעניינת לגבי זהות השחקנים שיקבלו מקום, בעיקר בקישור.

בכל אפשרות, יש להאמין, באר־שבע תופיע עם שלושה שחקנים במרכז המגרש. ג'ון אוגו בטוח בפנים, יש סיכוי שגם מליקסון יפתח באמצע (אם משחקים שלושה בלמים), כך שאחד או שניים מבין אובידיו הובאן, מהראן ראדי ומיכאל אוחנה יישארו בחוץ. הובאן היה מצוין במשחק האחרון מול מכבי חיפה, בעוד ראדי הוא הברומטר העונה והניסיון שלו הכרחי. ועדיין, יש תחושה שדווקא אוחנה מתאים פה. הגנתית למכבי יש קישור מעט רך, כשרובן מיקאל ודור מיכה (אם מרסלו יפתח זו תהיה הפתעה), שחקנים שחילוץ כדור אינו הכוח העיקרי שלהם, נמצאים לפני גל אלברמן. אוחנה היצירתי יכול לנצל זאת טוב יותר, ובמהירות גבוהה יותר.

המפתחות אצלו. ברק בכר(צילום: אבי רוקח)

מי ישלוט במצ'־אפ באגף?

במשחק הראשון בין הקבוצות העונה צד שמאל של באר־שבע עבד מצוין. מיחאי קורהוט חטף תשעה כדורים וכמעט לא פיספס מסירה. מליקסון, שעבר שמאלה, היה אחראי ללא מעט מצבים מסוכנים. באר־שבע ניצחה. במשחק השני אותו אגף היה המשמעותי ביותר במשחק, רק לטובת הקבוצה השנייה. אלי דסה עשה עבודה גדולה על טוני ווקאמה עם עזרה של מיכה, ובצד השני של המגרש, שניהם בחילוף מסירות יפהפה גם סידרו לווידאר קיארטנסון את שער הניצחון.

מהצד הזה – שמאל אדום, ימין צהוב – הכל יכול לקרות. המשולש דסה־מיכה־יצחקי מפעיל הרבה התקפות של מכבי, וקורהוט חייב לקבל שם עזרה מספיקה; מכבי היא אחת משתי הקבוצות היחידות שווקאמה לא הבקיע מולן בישראל (אשקלון השנייה), ולבכר יהיה קשה אם הניגרי ייראה כמו במפגש בנתניה; האם יצחקי, בהנחה וימשיך בתפקידו מהתקופה האחרונה, יחבור בהצלחה לדסה מול ווקאמה, כפי שעשה מיכה באותו משחק? בקו הזה נמצאים המצ'־אפים האישיים והקבוצתיים המעניינים ביותר.

עף על האגף. אלי דסה(צילום: אורן אהרוני)

כמה שטח ימצא מיקאל?

כל מי שצופה במה שעושה מיקאל במכבי מתלהב, אבל עדיין לא משבחים מספיק את הפורטוגלי. אלה לא רק המסירות עצמן ודיוקן, כמו הבישול המדהים לברק יצחקי על 40 מטר מול אשקלון, אלא גם התנועה ללא כדור שמאפשרת לו חופש לשחרר את אותן מסירות. לדוגמה, בבישול הנוסף ליצחקי, מול סכנין, מיקאל נע בשקט ובחוכמה לאזור ריק בקישור, וכשקיבל שם את הכדור היה לו זמן לבחור ללא הפרעה מה לעשות.

באר־שבע, באמצעות ריכוז ועבודה בלתי פוסקת, תצטרך למצוא דרך למנוע ממנו את הזמן הפנוי שהוא משיג לעצמו, כפי שכבר עשתה בעבר עם חאריס מדוניאנין. במערך שלושה בלמים זה קל יותר, אבל העניין תלוי קודם כל באחריות מרכז המגרש שלה.

ירשים את ערן זהבי? רובן מיקאל(צילום: ראובן שוורץ)

כיצד ג'ון אוגו יתמודד עם הלחץ?

אפשר לומר שהמשחק האחרון בין שתי הקבוצות היה המסתכל ביותר עבור ג'ון אוגו. הניגרי הגיע אליו בכושר לא מזהיר ושחקני האמצע של הצהובים, יוסי בניון ואייל גולסה, התנפלו עליו. משחק הלחץ עבד. אוגו התקשה, לא מצא זוויות מסירה ובמקום לנהל משחק ניסה שמונה פעמים לעבור בעצמו שחקן של מכבי – יותר מבכל משחק אחר שלו בישראל, הרבה יותר מדי לקשר אחורי.

הלחץ המקצועי הביא ללחץ אישי. הוא שיחק בעצבנות וזה פגע בבאר־שבע. גם בשנה פחות טובה כולם יודעים מה החשיבות של אוגו, השחקן הטוב ביותר בליגה בעונה שעברה, לקבוצה. הוא לא רק סטופר הגנתי, אלא גם זה שבמקרים רבים מוציא התקפות מאחור. אוגו חוזר לעצמו לאחרונה, ואם ההתמודדות שלו עם משחק הלחץ תהיה אחרת – באר שבע תרוויח בענק.

אוגו. חוזר לעצמו (צילום: שי מוגילבסקי)

איזו קבוצה תעבוד מהר יותר?

באר־שבע ומכבי ת"א הן שתי הקבוצות שמחזיקות הכי הרבה בכדור בליגה, אבל נדמה שהפעם הנושא ממש לא מעניין את שתיהן. לא אכפת להן לוותר. ההיסטוריה הפרטית מראה זאת היטב. בכל המפגשים שלהן מאז מונה בכר למאמן באר־שבע בתחילת העונה שעברה, מי שהחזיקה יותר דווקא בעטה פחות לשער וגם הפסידה. לכן, השאלה לא מי תניע כדור יותר אלא מי תעשה את זה מהר. התמקדות באיכות ולא בכמות.

שני שערי השדה שהקבוצות הבקיעו אחת מול השנייה העונה (השלישי היה בבעיטה חופשית של מאור בוזגלו) הגיעו בזכות יציאה מהירה קדימה דווקא אחרי רגעים בהם היה נדמה שהן הולכות לשחק לאט. באוקטובר, באר־שבע עשתה סימנים של התנהלות איטית מאחור, ואז אוחנה סובב את נוסא איגיבור בחצי המגרש שלו, ואחרי תשע שניות בן שהר הבקיע. בחודש שעבר מכבי התחילה התקפה אצל פרדראג ראיקוביץ' והעבירה שש מסירות ב־13 שניות, מחוף לחוף, עד לשער של קיארטנסון. זה הרצון שלהן גם הפעם. ומי שתעשה זאת טוב יותר כנראה גם תנצח.

לניתוחים נוספים לקראת משחק העונה כנסו לדף הפייסבוק של "הכל מקצועי".