אתם שאלתם:

"הגענו מישראל לפני 3 חודשים. הבת שלנו בת 3 וחשבנו שלא תהיה בעיה גדולה לשלב אותה כאן במסגרת שבחרנו עוד מהארץ. כשהגענו, גילינו שכתנאי אסור בגן ללבוש חיתול. אנחנו בחרנו לתת לה את החופש ולא ללחוץ עליה להוריד חיתול אבל מאז שהגענו אנחנו מאלצים להוריד אותו ובכל פעם שהיא עושה פיפי במכנסיים, בהתאם לחוקי הגן, אנחנו נקראים כדי להחליף לה. מיותר לציין שזה סיוט. זה גם מאוד קשה לה והפך את המעבר למסובך יותר. אנחנו מאוד אוהבים את הגן אבל לא בטוחים מה לעשות עכשיו.."

חלי עונה:

הורים יקרים, אני מבינה בהחלט את ההתלבטות והמצוקה.

יש לשאלתכם כמה היבטים- ההיבט הגלוי הוא החיתול הגמילה- בתכם עדיין לא בשלה, וחוקי הגן מאלצים אותה ואתכם להאיץ את הגמילה. הדבר מגביר לחץ אצל הילדה, משבש לכם את סדרי היומיום כי אתם נקראים לגן, ומעורר אצלכם את השאלה האם הגן הוא המקום המתאים לבתכם.

בהיבט עמוק יותר- מדובר בפערים בנורמות בין ישראל לניו יורק, ויש לכך קשר ישיר להתלבטות שלכם.

חשבתם שהמעבר יהיה פשוט, והילדה תשתלב בגן האמריקאי. היא כנראה הסתגלה היטב לגן הישראלי ולא צפיתם קושי. אבל עכשיו הוא קיים, וכדאי להבין את מקורו, ואת הדרך להתמודד איתו. לדעתי, חלק מהקושי נובע מהשוני בנורמות בין ישראל לארצות הברית. לא רק בתוכן הדרישות (בישראל מאפשרים בחלק מהגנים לבוא עם חיתול בגיל 3) אלא בעוצמת האכיפה האמריקאית של הדרישות.

המצב אותו אתם מתארים בגן האמריקאי, קשה לדמיין שהיה קורה בישראל. אם בגן ישראלי היו אומרים להורים שעליהם לבוא להחליף לילדתם כל פעם שהיא מרטיבה- היו מריבות בין ההורים לצוות הגן, והכללים היו מתגמשים. הצוות היה מוותר בסוף. ההצמדות האמריקאית לכללים יכול להחוות על ידי ישראלים כנוקשה, 'סיוט' כמילותיכם, ובעיני האמריקאיים זו הדרך השגרתית להתנהג על פי החוקים.

ההבדלים בין המדינות הם 'לטוב ולרע' הטוב הוא הגמישות, ההתחשבות בגישה הישראלית. הרע הוא חוסר היכולת להצמד לכללים ולשמור עליהם. דבר הפוגע בילדים, בהורים ובחברה כולה. אתם, שהגעתם רק עכשיו לארצות הברית, וחווים באופן כה קשה את המפגש עם הגישה האמריקאית לא מרגישים את ההיבט החיובי אלא רק את השלילי.  אני משערת שכשרשמתם את הילדה לגן, אמרו לכם את ההסכם לגבי החיתולים, אבל לא שערתם, שבאמת תצטרכו לבוא כל פעם להחליף לילדה כשהיא תרטיב. הייתם בטוחים שכמו בישראל, זה לא באמת יקרה...אבל טעיתם- כי בארצות הברית, אומרים ומתכוונים.

יתכן והילדה תיגמל בזמן הקרוב, ושווה לכם שתישאר בגן, ותהנה מיתרונותיו.

היא כבר בת שלוש, וזהו גיל, שמבחינת בשלות פיזיולוגית ורגשית היא מתאימה לגמילה.

עם זאת, יתכן ולחצי המעבר, והמתח בגן סביב הגמילה, גרמו לה לרגרסיה- נסיגה, והגמילה תתעכב. יתכן וכבר נוצרה אסוציאציה- קישור לא חיובי בין הגמילה לגן, וכדאי להעביר אותה גן, למקום שהמדיניות שלו כלפי חיתולים אחרת. שאתם יודעים מראש, שיש בהם סבלנות כלפי תהליך הגמילה שלה. שהם מוכנים להחליף לה כשהיא מרטיבה, כך ההתיחסות תהיה יותר טבעית, ופחות דרמטית, והילדה תיגמל באופן טבעי ומהר.

(צילום: shutterstock)

אני חושבת, שהזמנתכם לגן כל פעם שהיא מרטיבה מעצימה את המתח סביב הפספוסים של הילדה כשבורח לה פיפי ומעכבים את הגמילה. אין לכך קשר לנהלים של הגן, שלא מאפשרים חיתולים. לכן כדאי למצא אולי גן שגישתו מעט יותר פסיכולוגית לילדים בגיל זה.

וחג שמח

מטפלת בהורים בזוגות, גם בסקייפ

מחברת הספרים – בגובה העיניים, תקשיבו לי רגע, וכשהילדים יוצאים מהבית

מנהלת האתר