שתף קטע נבחר

מפת החינוך של ישראל: פערים בין החינוך הממלכתי לדתי

בשנת 2016 מובילים תלמידי החינוך הממלכתי ברוב המקצועות, ואילו תלמידי החינוך החרדי נשארים הרחק מאחור. מ-2011 יש ירידה בהישגי החינוך הממלכתי והחרדי, לעומת עלייה בממלכתי-דתי. כך נראים הפערים בשלל תחומים, ובהם מתמטיקה, עברית ואנגלית

 



מפת החינוך של ישראל שעיבד אתר מדלן עבור ynet מצביעה על פערים בין תלמידי החינוך הממלכתי, ממלכתי-דתי והחרדי, ועל השינויים שהתחוללו בכל אחד מהם מבחינת ההישגים הלימודיים במהלך השנים. בשנת 2016 נבחנו בבחינת המיצב 915 בתי ספר מהמגזר היהודי. 599 מהם היו מהחינוך הממלכתי, 209 מהחינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד) ו-107 היו מהחינוך החרדי. מהנתונים עולה כי מדד ההישגים הכללי של תלמידי החינוך הממלכתי היה 63, בחינוך הממלכתי-דתי 57, ובחינוך החרדי 25 בלבד.

 

בפירוט לפי מקצועות ניתן לראות כי תלמידי החינוך הממלכתי מובילים ברובם, ואילו תלמידי החינוך החרדי נשארים הרחק מאחור. ממוצע ההישגים של תלמידי החינוך הממלכתי במתמטיקה היה 65, של הממלכתי- דתי 63 ושל החרדי 26. בעברית, תלמידי החינוך הממלכתי-דתי מחזיקים בממוצע הגבוה ביותר – 69, לעומת הממלכתי (57) והחרדי (23).

מדד של 63 בממלכתי, 57 בממלכתי-דתי ו-25 בחרדי (צילום: יריב כץ) (צילום: יריב כץ)
מדד של 63 בממלכתי, 57 בממלכתי-דתי ו-25 בחרדי(צילום: יריב כץ)
 

מוסדות החינוך החרדיים שניגשים למיצב לא עושים את החלק של האנגלית והמדעים, ולכן בהשוואה של המקצועות האלה ניתן למצוא רק את שני המגזרים האחרים. מדד ההישגים של תלמידי החינוך הממלכתי במדעים בשנת 2016 היה  63 לעומת 58 בקרב תלמידי החינוך הממלכתי-דתי, ובאנגלית 67 לעומת 50 בהתאמה. ביחס לשנת 2015 ניתן לראות כי תלמידי החינוך הממלכתי-דתי רשמו עלייה בכל המקצועות בטווח של 2 נקודות (אנגלית) ועד 16 נקודות (עברית). תלמידי החינוך הממלכתי רשמו ירידה בכל המקצעות של 4-1 נקודות ובחינוך החרדי הייתה ירידה של 11-9 נקודות.


אם מסתכלים בראייה רחבה על הישגי התלמידים משנת 2011 ועד שנת 2016, ניתן לראות שהחינוך הממלכתי-דתי רשם עלייה במדד ההישגים (3 נקודות), בעוד החינוך הממלכתי והחרדי נמצאים בירידה לאורך השנים (6 ו-3 נקודות בהתאמה).

 

בהשוואה בין הישגי החינוך הממלכתי להישגי החינוך הממלכתי-דתי ברמה העירונית, ניתן לראות כי מתוך 41 ערים שנבדקו, ובהן לפחות ארבעה בתי ספר שבשנת 2016 נבחנו במיצב – ב-33 מהן עומד הפער לטובת החינוך הממלכתי, בשבע ערים יש פער לטובת החינוך הממלכתי-דתי, וביישוב אחד לא נרשם שינוי.

 

הפער הגבוה ביותר נרשם במגדל העמק (38 נקודות לטובת החינוך הממלכתי), אחר כך בדימונה (31), ראש העין (24), ראשון לציון (22) ותל אביב (20). בערים בת ים, מודיעין, רמלה, צפת, קריית גת, לוד, פתח תקווה, חולון, הרצליה, נתניה ואור יהודה, נע הפער בין 18-2 נקודות לטובת החינוך הממלכתי.

 

הערים בהן נרשם פער לטובת החינוך הממלכתי-דתי הן בית שמש (פער של 14 נקודות), בית שאן (12), מעלות תרשיחא (9), שדרות (8), ירושלים (2), אופקים (2), באר שבע (1).

 



 

ד"ר אברהם ליפשיץ, מנהל החינוך הממלכתי-דתי במשרד החינוך, התייחס לנתונים והדגיש כי בכל המקצועות התלמידים רשמו עלייה ביחס לשנת 2015. "בסופו של דבר, פער של חמש נקודות הוא לא משמעותי בסולם של 100. עשינו קפיצות מאוד גדולות בשנים האחרונות ואנחנו נמצאים בעלייה שיטתית לאורך השנים". ליפשיץ מודה שאנגלית זה המקצוע הבעייתי ביותר עבור החמ"ד. "עלינו בשתי נקודות אבל זה לא מספיק, אנחנו צריכים לעבוד על זה ועינינו נשואות לשם. אנחנו עובדים בימים אלה על תוכנית ייחודית להעלאת ההישגים באנגלית בקרב התלמידים. אני מתאר לעצמי שבשנה הבאה נראה עלייה משמעותית גם במקצוע הזה".

 

"החינוך החרדי הוא מגוון"

בחינוך החרדי קיימות כמה קבוצות: מוכר שאינו רשמי, שעובד ישירות מול המחוז במשרד החינוך, מוכר שאינו רשמי (חינוך עצמאי) שעובד דרך רשתות כמו מעיין החינוך התורני, ומוסדות הפטור. רוב התלמידים בחינוך החרדי לא משתתפים במיצב.

 

חיים ביטון, מנכ"ל רשת מעיין החינוך התורני ש-206 בתי ספר שלה לוקחים חלק במיצב, אומר כי אצלם מייחסים חשיבות רבה למבחנים. "החינוך החרדי הוא מגוון, אנחנו גאים להשתייך אליו, אבל זה בעייתי לבדוק את התוצאות ביחס לכלל המערכת החרדית. אני יכול להגיד שאם אני מסתכל על הרשת שלנו, מידי שנה אנחנו רושמים עלייה בהישגים. יש לנו בית ספר בהוד השרון שקיבל בשנה שעברה ציון 100. אנחנו בשיח מתמיד בנושא הזה עם המערכת ומשקיעים המון מאמצים".

תלמיד דתי. "עשינו קפיצות מאוד גדולות". אילוסטרציה (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
תלמיד דתי. "עשינו קפיצות מאוד גדולות". אילוסטרציה(צילום: Gettyimages)

ביטון הוסיף: "אני לא רוצה להתבדל בצורה כזו או אחרת מהמגזר החרדי, אבל אנחנו נותנים משקל כבד ללימודי הקודש וגם ללימודי החול. אנחנו יותר פתוחים ממערכות אחרות ומצליחים להתמודד, אבל זה לא קל כי במגזר החרדי אתה פתאום נחשב חילוני ובמגזר החילוני אתה נחשב חרדי. אין ספק שצריך לבדוק כל מערכת בנפרד, אנחנו סובלים מהחיבור הזה של כל המערכות החרדיות".

 

דלית שטאובר, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך וכיום מנהלת פרקטיקום לתואר שני בייעוץ ארגוני למוסדות חינוך בבית הספר לחינוך בקריה האקדמית אונו, אמרה על הנתונים: "נתוני 2016 של בתי הספר הממלכתיים במבחני המיצב לא משקפים ירידה בהישגים, שכן הם אינם משמעותיים מבחינה סטטיסטית. לגבי בתי הספר החרדיים הרי שמשרד החינוך לא פרסם נתונים לגביהם. מאחר ובתי הספר שנבחנו אינם מהווים מדגם מייצג אי אפשר להסתמך על התוצאות ולא לראות בתוצאה לא ירידה ולא עלייה יחסית לשנים קודמות.

 

"לגבי בתי הספר הממלכתיים-דתיים, אני יכולה לומר בוודאות ששיפור הישגי המיצב נמצא ביעד ובקדימות במינהל החמ"ד ולכן בתי הספר משקיעים באופן מסודר בהוראה שתוודא את שליטת התלמידים בתוכניות הלימודים, ומכאן העלייה שנצפתה בהישגים", הוסיפה שטאובר. "ככלל אני רואה חשיבות רבה במערכת שבודקת את עצמה באופן עקבי, מקצועי, מסודר ובדרכי הערכה מגוונות, חיצוניות ופנימיות, בנקודות זמן קבועות על מנת לוודא עמידה ביעדים".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים