סגור
שים לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חווית הגלישה הטובה ביותר | קרא עוד

    הישראלים שמוכרים פתרונות לסמארטפונים בסין

    השבוע תיפתח תערוכת MWC שנגחאי - תערוכה הנחשבת לגדולה והחשובה ביותר בעולם המובייל הנערכת באסיה. וגם 16 חברות ישראליות יהיו שם במסגרת הביתן הלאומי שמקים מכון היצוא בסיוע מנהל סחר חוץ. אז מה ימכרו החברות הישראליות ללקוחות מסין, דרום קוריאה, הונג קונג והודו. הכירו כמה מהן

    נעם קסל
    תערוכת MWC שנגחאי תיפתח השבוע זו השנה החמישית בסין. תערוכה זו נחשבת לתערוכת "אחות" של התערוכה הגדולה והחשובה ביותר בעולם המובייל, הנערכת פעם בשנה בפברואר - MWC ברצלונה. גם תערוכת שנגחאי מאורגנת על ידי אותה חברה, GSMA שמושכת אליה קהלי יעד בעיקר מסין, דרום קוריאה, הונג קונג והודו.

     

    בין המציגים בתערוכה, תוכלו למצוא בפעם הרביעית את הביתן הלאומי הישראלי של מכון היצוא בשיתוף מנהל סחר חוץ, עם 16 חברות שמציגות מגוון רחב מאוד של סוגי טכנולוגיות ופתרונות במגוון תחומים, ביניהם יצרני מכשירים, מפעילים סלולריים, ספקי ציוד טלקומוניקציה למעפילים וכדומה.


    "ענף המובייל הוא ענף שמכיל בתוכו גם את תחום הטלקום, וגם את התחום הIOT (מוצרים שילמדו להכיר אותנו כמשתמשים) שזה אומר שמצד אחד עובדים הרבה עם תעשיות מסורתיות יותר עם פתרונות למפעילים סלולריים כמו תשתית ורשתות, ומצד שני גם מתן מענה לעולמות המתפתחים", אומר אילן רוזנברג, מנהל ענף המובייל במכון היצוא.

     

    המכשיר הנייד כיום מספק כל כך הרבה פונקציות, שלחייג ולבצע שיחות הפכו להיות אחד הדבריים הכי שוליים במכשיר. "היום בעולם כולם מחפשים פתרונות שקשורים לעולמות המובייל. אם בעבר עבדנו בעיקר מול מפעילים סלולריים ויצרני מכשירים, היום אנחנו עובדים גם מול יצרני רכב, בנקים, חברות ביטוח, חברות מתחום הבית החכם, ומה שמאחד את כולם, שכולם מחפשים פתרונות שיושבים על המובייל, או שהוא מהווה תחנת ממסר עבור הטכנולוגיות שלהם", אומר רוזנברג.

     

    מכון היצוא עוסק בשני סוגי פעילויות במשך השנה, האחד - תערוכות. בשיתוף משרד הכלכלה ומנהל סחר חוץ מקימים ביתנים לאומיים המוקמים בכשש או שבע תערוכות במשך השנה. אך בנוסף להקמת הביתנים, מסייע המכון בתיאום פגישות לחברות המשתתפות במהלך התערוכות, על מנת לחבר אותם עם קהלי היעד הרלוונטים עבורם.

     

    "הצורך בסוג השירות שאנחנו מציעים בתערוכה כמו זו הוא מהותי אולי אפילו יותר מבכל תערוכה אחרת, מכיוון שיש הרבה בעיות מובנות בעבודה מול סין. יש הרבה קושי לחברות קטנות וסטרט-אפים לעבוד בסין ולצעוד את צעדיהם הראשונים לבד. לכן יש חשיבות גדולה לסיוע שאנחנו נותנים להם", מציין רוזנברג.

     

    "בסין קשה לעבוד בלי נציגות מקומית", הוא מוסיף. "לבוא ולשבת לפגישה מוצלחת ככל שתהא, לא תועיל במיוחד כאשר אין נציגות מקומית או שותף אסטרטגי נכון. לכן, אנחנו גם מסייעים לתאם פגישה ראשונה עם קהל היעד בעזרת הנציגות המקומית שיושבת שם מטעם משרד הכלכלה. חלק גדול מהתפקיד הוא באמת לעזור לחברות בשלב שאחרי הפגישה המוצלחת".

     

    אך לחברות חדשות יש קושי רב מאוד לחדור לשוק הסיני בשל שינויים תרבותיים ועסקיים בין העבודה בארץ לעומת סין. גם הגודל העצום של המדינה האסייאתית משפיע על הקושי של חברות אלו לבלוט. קושי נוסף הוא שוק המפעילים הסלולריים בסין. שלושת המפעילות הסלולריות הגדולות במדינה נשלטות בידי המדינה עצמה. מה שדורש מעבר בסבך הבירוקרטיה המקומית וללא סיוע שכזה אין לחברות קטנות כמעט סיכוי. 

    צילום: יח"צ (צילום: יח"צ)

    אז למה בכל זאת סין? שם נמצאים קהלי היעד העיקריים. סין נחשבת כיום לענקית הסלולר בעולם, עם מעל מיליארד מנויים סלולרים ומעל 300 אלף מנויים קויים. ובמכשירים הסלולארים: נתח השוק של עשרת היצרניות המובילות בסין גדל בארבע השנים האחרונות. אם ב-2012 הוא עמד על פחות מ-50% היום מדובר על מעל 75%.

     

    יש לציין כי היצרנים הגדולים, מצמצמים בשנים האחרונות משמעותית את מספר הדגמים שהם מוציאים, אבל מרחיבים את הפוקוס על המכשירים היוקרתיים יותר. חברות אלו משקיעות בתחום ה-R&D (Research and Development) שבאים לידי ביטוי בבטריה, במצלמה, ובכל מה שקשור ב-AR וב-VR Virtual Reality. "הסינים משקיעים בזה המון, אנחנו רואים את זה במשלחות שהם מקיימים במשך השנה לארץ, הם מחפשים פתרונות כל הזמן, גם בתערוכות מהסוג הזה"

     

    הנה כמה מהחברות שתוכלו למצוא בביתן הלאומי של ישראל, בתערוכה:

     

    מעידן תלוי אפליקציות, לעידן תלוי אנשים

    "אנחנו חיים היום בעידן תלוי אפליקציות", מספר ברק ויטקובסקי, מייסד ומנכ''ל חברת דרופ. החברה פיתחה 'שכבה' שמעלים אותה בכל נקודה בטלפון, שמראה מצד אחד רשימה חכמה של אנשי קשר קרובים, ובצד השני רשימת אפליקציות. "המוצר שלנו הוא ממוקד אנשים. אנחנו יודעים להראות את האנשים המרכזיים שבעל הנייד מתקשר איתם, תלוי מיקום וזמן. אז בצד אחד תהיה רשימה של אנשי קשר ובצד השני את הדרכים בהם ניתן לתקשר".

    צילום: יח"צ (צילום: יח"צ)

    עד כה, אם הייתם רוצים לשלוח הודעה לאיש קשר תצטרכו להכנס לאפליקצית ההודעות, לסמן את איש הקשר ולהתחיל לכתוב. כל פעולה בנייד דורשת הפעלה של אפליקציה ייעודית. המטרה של דרופה היא להדגיש שהאנשים הם החשובים, לא האפליקציות. "אם הייתי רוצה לנווט לחבר בוויז אי אפשר. בדרופה אני לוקח את הבן אדם, גורר את התמונה שלו לאן שאני רוצה. לחייגן, וזה מחייג, לוואטסאפ וזה נכנס לוואטסאפ, אם אני רוצה לנווט אני גורר את התמונה לוויז, או למשל להחזיר לחבר שלי 20 שקלים על כוס הקפה שהזמין אותי אליה, גורר אותו לאפליקציית התשלומים ומשלם". האפליקציה הזאת כבר נמצאת בשימוש של מליונים, כרגע רק באנדרואיד, ומדורגת גבוה מאוד בגוגל פליי, מעל 4.6 כוכבים.

     

    שיפור חווית המשתמש בסלולרי, במקביל לתיקון הרשת הסלולרית

    הרשת הסלולרית היא רשת שמשתנה בכל העת. היא אינה נפרשת ונשכחת אלאא משתנה בהתאם לצרכי הלקוח. אנטנות זזות, הכל משתנה וזה נועד לדבר אחד בלבד - לשפר את האיכות. ששיחות לא יתנתקו, לשפר מהירויות גלישה וכל זה נקבע על פי השינויים שמתרחשים ברשת ברמה היומיומית. ולכאן נכנסת חברת סלמיינינג.

     

    "אנחנו מנתחים בכל רגע נתון את חווית המשתמש ברשת הסלולרית", מספר אסף אלוני, סמנכ''ל השיווק. כשאנחנו מדברים או גולשים או כל פעולה שצורכת משהו מהרשת הסלולרית, ארועים נרשמים ונפלטים ממקורות מידע שונים. סלמיינינג, אוספת את הנתונים ומצליחה בעצם לזהות מי היה המנוי שצריך את השירות, באיזה מקום הוא היה, באיזה מכשיר הוא השתמש, איזה סוג שירות הוא צריך, וכל הנתונים האלה מאפשרים לחברה לבנות פרופיל של חווית לקוח.

    צילום: יח"צאסף אלוני celmining (צילום: יח"צ)

    "מה שונה אצלנו?", אומר אלוני, "מאות חברות מתיימרות לתת ניתוחים אבל זה רק צעד אחד או חצי מהדרך כדי להביא תועלת עסקית למפעילים השונים. צריך לבנות יישומים עסקיים שהמפעיל לא סתם יראה דוחות עשירים בצבע ובמידע אבל בלי יכולת לעשות איתם משהו. אנחנו מציעים מוצרים מעל האנלטיקות האלה, שפותרים בעיות עסקיות שיש לכל המפעילים"

     

    והנה דוגמה: המפעילים מקיימים תהליכים קפדניים של סקרי שביעות רצון. כמו בנק וחברות ביטוח, גם המפעילים מנסים לאמוד מה המידע שבה המנוי ימליץ על החברה או לא ימליץ. "היתרון שלנו הוא ניתוח חווית הלקוח האמיתית - הצלבה של תוצאות הסקרים שהתקבלו עם החוויה האמיתית שהם חוו, כך אנו מוצאים מתאמים מאוד יפים ומאירי עיניים עבור המפעילים, מה עליהם לשפר את הרשת ובכדי לשפר את תוצאות הסקרים העתידיים. הזיהוי של המתאמים בין תשובות של הסקרים והניתוחים אלה מאפשר למפעיל לעשות פעילות תיקון ברשת. סלמיינינג מכוונת את פעולות התיקון כך ששביעות הרצון של המנויים גבר ותבוא לידי ביטוי בסקרים הבאים שיתרחשו"

     

    מהיום כולם יוכלו להקים אתר בחצי דקה בדיוק

    מוביק היא פלטפורמה לפרסום, לנוכחות במובייל לעסקים קטנים. "ברוב העולם כבר אין מחשבים נייחים או טאבלטים, הכל דרך המובייל", מספר משה פוגל, מנכ''ל ובעלים של חברת מוביק. "המצב יותר קיצוני במדינות המתפתחות כמו דרום מזרח אסיה, תאילנד ויאטנם, פיליפינים, גם במזרח התיכון, גם בברזיל, מדינות שלצרכנים אין מחשב, אלא הכל קורה מהמובייל. אפילו לעסקים הקטנים אין מחשבים, שנמצאים בדרך כלל רק במשרדים של חברות בינוניות ומעלה". זה נכון, הרי היום הכל קורה במובייל. חלק מהעסקים מנסים לפרסם בפייסבוק מה שלא תמיד עובד, כי פייסבוק משנה מדיניות, מעלימה או מורידה תכנים, מאשרת או לא מאשרת אותם, זהו פתרון לא יציב.  

    "אנחנו באים עם פתרון פשוט יותר", מסביר פוגל, "תוך שלושה או ארבעה קליקים בנייד, לעסקים הקטנים יש נוכחות, אתר, בפחות מ-30 שניות".

     

    אז איך זה עובד? בצורה אוטומטית, מהרגע שבעלי העסקים משייכים את מספר הטלפון שלהם לאתר על המובייל, הם מקבלים פלטפורמת פרסום. נייד שמתקשר לבית עסק, אשר מותקנת אצלו אפליקציית מוביק, היא באופן אוטומטי, עוד לפני שבית העסק עונה, מעלה דף עם כל הפרטים שלו וכך כל האופציות ליצירת קשר נמצאות אצלי, עוד לפני שבית העסק ענה לשיחה. אפשר לדבר איתו, להשאיר הודעה, לבקש שיחזרו, לנתק, גם אז הם ידעו שבוצע נסיון להתקשר אליהם.

    צילום: יח"צ (צילום: יח"צ)

    בנוסף לפונקציה הזאת, מופיעים גם באנרים, קופונים ופרסומים של בתי עסק קשורים. מבחינת קונטקסט, מיקום, אם התקשרתם למשל לבית אוכל שנמצא בקניון, יקפוץ פרסום של פיצרייה בקניון גם כן. אם התקשרתם להזמין תור לספא אז יכול להופיע באנר של מוצרי קוסמטיקה.

     

    "מה שעשינו בעצם הוא, בלחיצת קליקים אחדים ייצרנו פלטפורמה לעסקים הקטנים שלא היה להם איך וגם לא מספיק כסף בשביל לשבת ולבנות בעצמם, ולשלם עלויות פירסום בעצמם"

     

    בשיתוף מכון היצוא