הטובים לטניס / על התבוסה לאלבניה

רק השבוע הטניס העולמי התבשר על סנסציה. ילנה אוסטפנקו בת ה-20 זכתה ברולאן גארוס לאחר משחק נהדר מול סימונה האלפ. אף אחד לא הימר עליה לפני המשחק, אמרו שהיא נוהגת לקחת יותר מדי סיכונים, ובכל זאת היא עשתה זאת ובגדול. איך זה קשור לנבחרת ישראל? כי היא מייצגת בדיוק את איך שהנבחרת שלנו אמורה להיראות. צעירה, רעבה, משחק התקפי נהדר ועלייה לרשת לווינרים גם במחיר של איבוד המשחקון. אז היא איבדה הרבה נקודות בטורניר, אבל בסופו קטפה את התואר בדרך מעוררת כבוד.

אחרי המשחק מול מקדוניה, כתבתי שאני מקווה שאלישע יוליך את הנבחרת לכדורגל יותר יפה ויותר התקפי, כפי שצריך להיות. לצערי התבדיתי בגדול. במקום ללמוד את הלקח הוא ממשיך להתעקש. זה יהיה עצוב לומר, ואולי לא תסכימו איתי, אבל הנבחרת של היום יותר גרועה מזו של גוטמן. ולא, לאו דווקא בגלל היכולת, אלא בגלל ההתנהלות. מסתבר שבנבחרת לא לומדים לקח ולא מיישמים שום מסקנות. מאמן חדש, תצוגה ישנה. הנה תראו:

נתחיל בהחלטה הזויה ומעצבנת. אין לאף אחד מבכירי הפרשנים ואנשי הכדורגל הסבר מדוע נאתכו וזהבי פותחים בהרכב פעם אחר פעם?! זה כבר קמפיין שני שזהבי ביכולת חלשה מאוד, כופה את עצמו על המשחק ופוגע בהתקפה של הנבחרת. גם נאתכו כבר עייף וגמלוני ומזמן כבר לא הבולדוזר שהיה. אבל כמו שזה לא הפריע לגוטמן להמשיך ולפתוח איתם בהרכב יחד עם שכטר (שאז נראה כמו הצל של עצמו), גם עכשיו זה לא מפריע לאלישע להמשיך ולהלל אותו, כאילו הוא המושיע של ישראל ועליו יקום וייפול דבר. אילולא הפוליטיקה בנבחרת, הם לא היו מוזמנים בכלל למשחק הערב. האם הסוכנים הם אלו שקובעים את ההרכב?

נמשיך בעוד החלטות תמוהות: מדוע לפתוח עם אותו הרכב כל הזמן. אותה שיטה, עם 3 קשרים דפנסיביים וחלוץ בודד! איך נבחרת אמורה להיות התקפית ככה? אלישע ניסה את זה כל הקמפיין, קיבלנו תוצאות איומות והוא לא לומד לקח. יש לנו שחקנים כל כך כישרוניים שנתנו עונה גדולה כמו ורד, שכטר, אוחנה ואפילו איינבינדר, ואף אחד לא מבין מדוע הם לא בהרכב. איינבינדר וקלטינס עולים על נאתכו וגולסה בכל פרמטר העונה, אוחנה צעיר עם דריבל נהדר, מליקסון בלי הפציעות הרבה יותר מסוכן מרפאלוב, וג'רפי ועומרי גלזר הם המרעננים הרשמיים של הנבחרת בעמדת השער, במקומו של גורש.

למה בצוות המקצועי לא מבינים שהנבחרת צריכה להיות מורכבת מצעירים רעבים שמוכנים לתת הכל בכל משחק במקום חבורה של "לגיונרים" שמפחדים להיפצע ומשחקים בעמידה? למה אי אפשר לשחק עם מערך יותר התקפי כמו 4-4-2 או 4-1-2-2-1 כדי לפתוח את המשחק, או סתם לשנות מערך כדי להפתיע? מה הפלא שג'יאני דה ביאסי עשה בית ספר לאלישע ופירק את הנבחרת?

איסלנד שינתה את פניה בשנים האחרונות, ובמקום להמשיך עם הפוליטיקה הישנה וזימון לגיונרים "זקנים", נתנה את המקום בהרכב רק לאלו שבאמת נלחמים עליו. ההצערה הזו הובילה אותה לקמפיין אירופי נהדר. גם נבחרת גרמניה,שהביסה את סן מרינו 7-0 עשתה זאת עם הרכב משני. אז נכון שגם הרכב משני של גרמניה מפרק את סן מרינו, אך מה שחשוב זה האפשרות לתת הזדמנות לצעירים להוכיח את מקומם בנבחרת.ושימו לב מי כבשו: סנדרו ואגנר, אמין יונס, יוליאן בראנדט (עם שער בכורה), כולם טריים בנבחרת. אם גרמניה הגדולה נותנת לצעירים שלה לצבור ניסיון במעמדים האלו, למה אנחנו לא יכולים?

אבל הדבר הכי מרתיח זו התגובה של אלישע לוי, גם בהפסקה, ועוד יותר גרוע, בסיום המשחק. לפני המשחק הוא יצא בהצהרות: "נגיע הכי מוכנים, לא ניראה כמו שנראינו מול מולדובה". ואז, בהפסקת המחצית, כשהנבחרת יורדת בפיגור שני שערים אחרי שהציגה כדורגל מגעיל, הוא פולט: "אנחנו משחקים טוב, מלבד כמה דקות שלטנו במשחק". ואז, בסוף המשחק מגיע הציטוט הבא: "אני חושב ששיחקנו טוב עד השער השני, אחר כך קצת ירדנו אחורה", ולשאלתה של הכתבת: אמרת שהנבחרת תיראה יותר טוב מאשר מול מולדובה וחטפנו שלושה שערים, איך אתה מסביר את זה?" הגיע המשפט הבא (ציטוט מהזיכרון): "אני חושב שנראינו יותר טוב מול מולדובה. שיחקנו די טוב עד השער השני. ספגנו אמנם 3 שערים משלוש מתפרצות אבל זה הכדורגל. אני מאמין בנבחרת ואנחנו עוד נשתפר".

אין כמו המשפט הזה כדי לייצג את כל הרעות החולות של הכדורגל הישראלי. אני לא יודע איזה משחק הוא ראה, אבל הנבחרת לא עשתה כלום. למעט 3-2 דקות בתחילת המחצית השנייה בהן היה קצת לחץ (אחרי הכניסה של ורד ושכטר!), לא הייתה שום התקפה לנבחרת. במקום שייקח אחריות ויגיד: "כן, נראינו זוועה ואני אשם. אני אעשה חושבים ולא אעבור על זה בשתיקה. מי שלא ייתן את כולו לא יהיה בנבחרת", מגיעה ההתבטאות ההזויה עד להכעיס הזו. איך אתה, בתור המאמן הלאומי, יכול ללכת לישון בשקט כשככה החניכים שלך נראים? איך אתה ממשיך לתת להם את המפתחות? איך אפשר לשמוע תירוצים כמו אלו של זהבי על כך שהשחקנים עייפים אחרי עונה מתישה? הרי גם איטליה מגיעה אחרי סוף עונה ובכל זאת היא דרסה 0-5 את ליכטנשטיין. וזהבי בכלל רק פתח עונה בסין, איך הוא מצדיק את היכולת שלו?

כרגע נראה שכל מאמן ישראלי מגיע "לעשות סיבוב" על הנבחרת וללכת. לקבל משכורת עתק למשך קמפיין, לדחוף שחקנים לא ראויים (אולי בתמורה לעמלה מסוכנים), ואז ללכת לאמן עד סוף הקריירה בקבוצות נידחות. ביום שבו בהתאחדות יפסיקו עם העסקנות וייתנו את המושכות למאמן נייטרלי, שבוחר שחקנים אך ורק לפי יכולתם על המגרש, אז יגיע השינוי. אז שחקנים יתחילו להילחם על מקומם בהרכב. אז נראה שחקנים צעירים וסופר כישרוניים כמו קלטינס, אוחנה, דור אלו, מנור סולומון, זריהן, לצד בוזגלו, חמד ודאבור. ואז אולי תהיה לנו התקפה טובה ומשחק יפה לעין. אולי נחטוף הרבה שערים, אבל בסופו של דבר נצליח במשימה בדיוק כמו ילנה אוסטפנקו.