מתבגרים בחופשה - סימנים של מצוקה

הורים מציידים את ילדיהם המתבגרים בשלל המלצות - כיצד להישמר בכבישים, בעת רחצה בחוף הים וכשהם מבלים במסיבות. עיקר תשומת הלב מופנית לזהירות בדרכים, להגנה מפני השמש, לנזקי העישון ושתיית אלכוהול ולהימנעות מאלימות. לעיתים, הסכנה אורבת למתבגרים לא מבחוץ אלא מבפנים, בדמותן של תחושת בדידות שלא מרפה ומצוקה רגשית חריפה.

מה הופך את "החופש הגדול" למגדיל מצוקה?

1. קושי למצוא נחמה בשגרה: בחופשת הקיץ הארוכה, סדר היום הצפוי והמוכר של לימודים וחוגים משתנה לחלוטין וכבר לא ניתן להסתמך על משענת השגרה, להענקת תחושת שייכות, ביטחון וודאות.

2. הקטנת מעגל התמיכה: מתבגרים החווים קושי סביב כישורים חברתיים גם בשגרת לימודים, עלולים לחוות תחושה של בדידות, דחיה וניכור כתוצאה מירידה בתדירות המפגשים החברתיים שהם לוקחים בהם חלק בזמן חופשה וממידת תחושת הקרבה שהם מפיקים מהם.

3. התמודדות עם שינויים ומעברים: החופש הגדול הוא תקופת מעבר בין שכבה לשכבה ואף בין מסגרת למסגרת. כל מעבר הוא שינוי המהווה מצב עתיר לחץ, של פרידה מהמוכר ודורש מהמתבגר תעצומות נפש של הסתגלות והתמודדות.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

4. עודף זמן פנוי יחד עם חוסר בגבולות: "הכול אני יכול בחופש הגדול" נאמר בשיר ילדים ידוע. לתחושת החופש מתלווה לעיתים רוח של התלהבות ויוזמה. מאידך, היעדר גבולות וקווים מנחים של מותר ואסור, זכויות לצד חובות, עלול להביא לשיכרון חופשה ולהתבטא בחיפוש תדיר אחר ריגושים וחידושים, לרבות התנהגויות מסוכנות ומסכנות.

לא במקרה אחת הטענות המרכזיות שמשמיעים ילדים ומתבגרים בחופשה היא: "משעמם לי". חוסר יכולת למצוא עניין ומשמעות בפעילויות עצמאיות שונות עלול להוביל גם להתמכרות מסוגים שונים, לרבות הישאבות לאינטרנט ולרשתות חברתיות או השתתפות במשחקי רשת מסוכנים.

5. סייברספייס: מתבגר שנאלץ להתמודד עם נידוי, חרם ובריונות במהלך שנת הלימודים לא בהכרח ימצא מפלט בחופשה ועלול לסבול אף יותר מתופעות אלו. בניגוד למרחב הבית ספרי או הביתי, במרחב המקוון אין מורים משגיחים או הורים מלווים שעשויים לפקח ולהושיט עזרה. גם ללא היותם של מתבגרים קורבנות להצקה, לעיתים הם מספרים על תחושת אכזבה עמוקה והחמצה כאשר בתמונת המציאות לכאורה, המשתקפת ברשתות החברתיות השונות, דומה שכולם מבלים ונהנים ורק הם דחויים ובודדים בסבלם.

(צילום: shutterstock)

מדוע מתבגרים אינם ממהרים לפנות להורים בזמן מצוקה?

מחקרים מצביעים על רמה גבוהה של מצוקות רגשיות בקרב מתבגרים. יחד עם זאת נמצא כי כשני שליש מהמתבגרים אינם פונים לעזרה, על אף תחושת מצוקה בה הם נתונים. הסיבה לכך היא כי תהליך קבלת ההחלטה על פנייה לעזרה מאופיין בקונפליקט: מצד אחד העלייה ברמת המצוקה מעלה את הצורך בקבלת עזרה מצד מקורות חיצוניים ומנגד, הצורך הטבעי של מתבגרים הוא לפתח עצמאות, תהליך המעכב נכונות לפנות לעולם המבוגרים לעזרה.

הדפוס השכיח ביותר של ניסיון לפתור בעיות בגיל ההתבגרות הוא התמודדות עצמאית. קיימת העדפה ברורה לפנות אל מקורות לא פורמליים על פני מקורות פורמליים של עזרה, כאשר קבוצת החברים מהווה את המקור המקובל ביותר על מתבגרים. מסיבה זו, לחברים יש תפקיד חשוב באיתור ראשוני של סימנים למצוקה, בהגשת תמיכה ובשיתוף מבוגר משמעותי לצורך קבלת עזרה מתאימה. בהקשר זה חיוני להבין כי בשום אופן לא מדובר בהלשנה אלא בהעברת מידע חיוני שיכול גם להציל חיים.

קראו עוד:

"לא צריך לקצר את החופש הגדול"

הורים מגלים: השיטה שבזכותה הילדים עוזרים בבית

הורים, מאבדים שליטה? 5 צעדים שיעזרו לכם

איך נעזור להם?

הקשיבו: הקשיבו למתבגר ולתחושותיו ללא שיפוטיות וביקורת והעבירו מסר כי אתם עומדים לצדו. השאירו את ערוצי התקשורת פתוחים ועודדו אותו לפנות אליכם בכל פעם שיחוש בכך צורך.

גלו התעניינות ואל תפחדו לשאול: שאלו שאלות פתוחות המזמינות מתבגרים לשתף ולחלוק אך אינן מתפרשות כחקירה. היו קשובים להתנהגויות או לאמירות מדאיגות המבטאות חוסר אונים, ייאוש או תחושת היעדר מוצא, המעידות על מצוקה חריפה. אל תתעלמו מהתבטאויות העלולות להעיד על סיכון כמו "נמאס לי מהחיים האלה".

תנו מקום ולגיטימציה לתחושות המתבגר: ביטויים כמו "אין לך מה לדאוג" או "יהיה בסדר, הכול לטובה" עלולים ליצור תסכול ועלבון. כמו כן, הימנעו מביטויי חוסר סבלנות שמשדרים חוסר אכפתיות. אפשרו למתבגר לפתוח את סגור ליבו בהתאם לרצונו ובקצב שלו.

חזקו תחושת מסוגלות: סייעו למתבגר לזהות בעצמו כוחות התמודדות ומקורות תמיכה חיצוניים. אל תייעצו ואל תתמקדו במתן הוראות ופתרונות ("אתה צריך", "אני במקומך הייתי...", "מדוע אינך..."). אלה מונעים ממנו חשיבה עצמאית ומעבירים לו מסר שאתם לא מאמינים ביכולותיו להתמודד בהצלחה עם משבר.

העבירו מסר מרגיע ומעורר תקווה: קשיים רבים מאפיינים את תקופת ההתבגרות ועם זאת משברים ואירועי חיים מלחיצים הנם זמניים וניתן להתמודד עמם יחד. עזרו למתבגר להבין שהוא אינו חריג בסבלו.

בעת הצורך, אל תהססו לקבל ייעוץ של איש מקצוע: ביחס לאופן התמיכה במתבגר כמו גם במתן טיפול מקצועי העונה על צרכיו.

ד"ר שירי דניאלס היא המנהלת המקצועית של עמותת ער"ן ומחברת הספר "עוצמת ההקשבה" בהוצאת מטר. שירות ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) באינטרנט מציע למתבגרים לפנות בכל מצוקה או קושי גם במהלך החופש הגדול ומכל טלפון: 1201.