תצאו בחוץ: כך מחלצים חיות בר שנפלו לבורות

אם החיים בטבע המקומי לא מספיק מאתגרים לחיות הבר, המפגש עם בורות מים עתיקים או בורות תשתית תת קרקעיים שנותרו פתוחים, לרוב מסתיים מבחינתן במפלה כואבת ואף במוות.

בחול המועד סוכות התקבל דיווח מטכנאים של "בזק" שהיו עסוקים בתחזוקת קו תקשורת באזור ערוץ נחל אלכסנדר על חיית בר שלכודה בתוך הבור. 

"לא הופתענו כשהם סיפרו כי יש דורבן בבור התקשורת כי עשרות חיות בר נופלות לבורות. זה היה מפתיע לשמוע שהפעם מדובר בדורבן חי", אומר ל-ynet ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים. "כשטכנאים מגיעים לתחזוקה בבורות התקשורת בכל כמה חודשים או במקרה של תקלה, הם מגלים את החיות או את הפגרים שלהן".

(צילום: יריב מליחי, רשות הטבע והגנים)

מליחי יצא למקום יחד עם הפקח אוהד מס, שם מצאו דורבן זכר גדול. "הוא נראה בריא וחזק", סיפר מליחי. "בחלק מהמקרים מדובר בבורות תקשורת ישנים שכוסו במכסים ממתכות וגנבי מתכות פשוט גונבים אותם. הפקח אוהד ירד לבור ובעזרת מוט לכידה תפס את הדורבן שחולץ בשלום אל ארגז מאובטח".

החשש כי הדורבן נפצע התבדה במהירות והוחלט לשחררו באזור הסמוך. "איך שפתחנו את הארגז הוא פרץ בריצה מהירה והסתתר בצמחיה. הפעם היה לו מזל. בבור עצמו מצאנו פגר של קיפוד שנפל ולא שרד".

צבי מעד לבור מים עתיק

הדורבן לא היה היחיד. במהלך החג הגיע דיווח אל יוסי רינסקי, פקח תשתיות במרחב שרון ברשות הטבע והגנים על צבי במצוקה באזור הגבעות במערב מודיעין. "רועה בדואי שעבר במקום גילה צבי שנפל לבור מים וקרא לנו לבוא לסייע לו", מספר רינסקי שהגיע למקום יחד עם הפקח נועם מצרי.

(צילום: יוסי רינסקי, רשות הטבע והגנים)

"מדובר בצבי ישראלי זכר בוגר ששכב בבור מים בעומק של כשני מטרים וחצי. לא יכולנו להגיע אליו ובסריקה ראשונית, לא יכולנו לדעת בבירור את מצבו, אך לא ראינו פציעות קשות או דימומים". 
 

(צילום: יוסי רינסקי, רשות הטבע והגנים)

הפקח נועם גלש אל הבור בעזרת חבל וכיסה את ראשו של הצבי בעזרת חולצה. כיסוי העיניים של הצבי נועד להפחית את העקה (סטרס) בה נתונה חיית הבר ולהרגיע אותה. רגלי הצבי נקשרו כדי שלא יתפרע או יבעט במהלך החילוץ. הצבי הורם למעלה ואחריו גם חולץ הפקח מהבור בשלום. הצבי הוסע לבדיקה בבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי ברמת גן, שם נמצא לו שבר בצלעות והוא צפוי לשוב לטבע לאחר סדרת טיפולים ושיקום קצר.

רינסקי מציין כי במסגרת תפקידו כפקח תשתיות, הוא נתקל בדיווחים רבים על דורבנים שנופלים לבורות תקשורת של "בזק". "הבורות הללו מכוסים במכסים שעשויים מברזל יצוק והם נגנבים על ידי גנבי מתכות וברזל. דורבנים רבים נופלים לבורות הללו מדי שנה". 

שחור ראש. אחד הנחשים המחולצים מבורות מים(צילום: עקיבא טופר)

מירוץ נגד הגשם: מנסים להציל את החיות שנפלו

דודו זכאי, פקח אזור גוש עציון ומדבר יהודה מספר כי מבצעי חילוץ של חיות בר מתנהלים במקרה של דיווחים בזמן אמת של אזרחים על חיות שתועדו בבורות וגם במסגרת פעילות סיור שגרתית החוזרת על עצמה מדי שנה.

צפעון שחור(צילום: עקיבא טופר)

(צילום: דודו זכאי, רשות הטבע והגנים)

"אנחנו יודעים את המיקום של הבורות המועדים לתוכם נופלים בעלי החיים ובמיוחד נחשים. ככל שעובר הזמן, יש יותר ויותר בורות מים, בעיקר כשיש שנים שחונות בגשם והבורות מתרבים, הופכים למלכודות לנחשים וחיות אחרות", הוא מציין. "אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים כדי להציל את האחוזים הבודדים לפני בוא הגשמים. הזוחלים יכולים לשרוד בבור כל עוד יש להם מה לאכול. ברגע שמגיע הגשם, הם טובעים למוות".

(צילום: דודו זכאי, רשות הטבע והגנים)

"הפלסטינים רצו שנציל את הנחשים ממוות"

לפני מספר ימים יצרו קשר מספר פלסטינים עם זכאי ודיווחו כי הבחינו במספר בורות באזור מדבר יהודה בהם לכודים נחשים. "הם רצו שנציל את הנחשים. גם עקב החשש שעם בוא השיטפון, פגר של החיה יזהם את המים וגם ריחמו על הנחשים ולא רצו שימותו".

זכאי הזעיק למשימת החילוץ, את חברי הסיירת לחילוץ זוחלים מבורות מים, ביניהם חברים עקיבא טופר, אסף אוזן, שלומי פלד, בעלי היתר לכידה של זוחלים מוגנים שהגיעו עם ציוד לכידה וגלישה לבורות המים. הפלסטינים הצטרפו אליהם והכווינו אותם לבורות בהם נראו הנחשים. "עברנו בור בור, מצאנו מספר בורות שהיו עמוקים ומלאים במים, אחרים היו ריקים. בחלק היו נחשים חיים, באחרים היו פגרי נחשים", מפרט זכאי.

(צילום: דודו זכאי, רשות הטבע והגנים)

עקיבא טופר, לוכד זוחלים מורשה מטעם רשות הטבע והגנים ומנהל קבוצת "זוחלים ודו חיים בישראל", מספר כי "לא לגמרי ברור מדוע נחשים נופלים לבורות. על פי מיטב ידיעתי לא חקרו זאת מעולם, אך אחת הסברות שהועלו היא שיתכן והם נמשכים ללחות בבורות. הלחות נחשבת למצרך נדיר בסביבה המדברית. לעיתים הם עשוים להיכנס לבורות כי הם נמשכים לריח של טרף", הוא מציין.

"להבדיל מיונקים שלא יכולים לשרוד לפרקי זמן ארוכים ללא מזון ומים, אחת הסיבות שאנחנו מוצאים בעיקר זוחלים חיים בבורות היא כי הם מסוגלים לחיות תקופה ארוכה ללא מזון, במיוחד אם נחש נפל לבור אחרי שכבר זכה לארוחה. יכול להיות שאגיע אליו אחרי חודש-חודשיים והוא עדיין יהיה בחיים".

עקיבא טופר מחלץ את הצפעונים מבור המים(צילום: דודו זכאי, רשות הטבע והגנים)

טופר עוסק מאז גיל צעיר בחקר ותיעוד זוחלים. לדבריו, הוא מציל נחשים בעיקר בבורות מים באזור מערב הנגב ומדבר יהודה. "ישנה סכנה להיכנס לבורות מים בנוסף להתעסקות עם נחשים, שחלקם ארסיים, לכן מדובר בפעולה שמצריכה לא רק עבודה בצוות, אלא גם ניסיון והיתר לכידה של זוחלים מוגנים", הוא מסביר. הגלישה לבור המים בו נמצאו הצפעונים נעשית באמצעות סולם חבלים מיוחד שנבנה למטרה זו והוא מעוגן לאיש צוות או לרכב.

"בבור הצפעונים לא היה ברור כמה מים יש בתוכו והוא היה בעומק של כארבעה מטר לערך, אך עם פתח צר ביותר", הוא מספר. לאחר שהוכנס בזהירות לבור הצר, הוא מצא חמישה צפעונים חיים וצפעון שישי ללא רוח חיים. "בעזרת מלקחיים הרמתי כל אחד והכנסתי אותם לכלי שהועלה למעלה".

הצפעונים השחורים נחשבים לנחשים ארסיים ביותר ופעילים בעיקר בשעות הלילה. הם ניזונים מזוחלים. החבורה שוחררה בטבע בשמורת נחל תקוע באזור בו יוכלו למצוא צל ומחסה. "מצאנו להם אזור עם צל ומחסה, כי אי אפשר לשחרר נחשים שפעילים בדרך כל בלילה, להיות חשופים בשטח באמצע היום, בתנאים שהם לא מורגלים בהם".

לדבריו, לכידת הנחשים נעשית עם רישיון והיתר לכידת נחשים מטעם רשות הטבע והגנים וכי ישנו איסור ללכוד חיות בר מוגנות.

מריון(צילום: עקיבא טופר)

סיירת הזוחלים בבורות המים

אביעד בר, בוגר תואר ראשון בביולוגיה ותואר שני באקולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון ומחבר הספר "מדריך הזוחלים והדו חיים של ישראל" (עם גיא חיימוביץ), הוא חובב זוחלים ומדריך סיורי זוחלים ב-27 השנים האחרונות. הצלת זוחלים מבורות הפכה לחלק בלתי נפרד מחייו.

"חילוץ הזוחלים מבורות החל בתקופת התיכון ובעשור האחרון בכל שנה, עם תום עונת הפעילות של הזוחלים, יוצאים מספר חברים לאזורים קבועים במערב הנגב לפני הגשמים ומחלצים את הזוחלים שנפלו ונתקעו בבורות", הוא מספר. "בתחילה בדקנו כמות מצומצמת של בורות, אך עם ההיכרות המעמיקה של האזור התרבו הבורות והיום רשימת הבורות במערב הנגב כוללת למעלה מ-100 בורות".

באזור מערב הנגב מיפה עמירם כהן, פקח רשות הטבע והגנים, במהלך השנתיים האחרונות את כלל הבורות בשטח, במטרה למצוא פתרון קבע שיאפשר יציאה של הזוחלים באופן עצמאי מהבורות אליהם נפלו, כדוגמת סולם בדמות ענפי עצים.

כוח אפור(צילום: אביעד בר)

לדבריו, חלק מהסיבות שזוחלים נופלים לבורות הן כתוצאה מלחות גבוהה בבור ביחס לסביבה אשר מושכת את הזוחלים, טמפרטורה נמוכה מהסביבה ביום וגבוהה מהסביבה בלילה אשר יוצרת מחסה אידיאלי מבחינת מיקרו אקלים ומיעוט מחסות בסביבה מדברית מעלה את קרנו של הבור כמחסה.

(צילום: אביעד בר)

(צילום: אביעד בר)

"לא מצליחים להגיע לכל הבורות המוכרים"

אלפי בעלי חיים, בעיקר זוחלים בדמות נחשים ולטאות אך גם גירית ועופר צבי, חולצו על ידי אביעד וחבריו במהלך השנים האחרונות. חילוצי הזוחלים מבוצעים כיום בסיוע של אמיר ארנון, אקולוג חיות בר מפארק רמת הנדיב ולוכד הזוחלים גיא חיימוביץ. "בכל שנה פונים חובבי זוחלים בבקשה להצטרף לפעילות", הוא מציין.

(צילום: אביעד בר)

(צילום: אביעד בר)

הגלישה לבור מסוכנת יותר מחילוץ החיה

לדברי אביעד, האתגר בחילוץ זוחלים הוא "להספיק לבדוק כמה שיותר בורות לפני בו החורף. היות וחלק מבורות המים מתמלאים בחורף אנו משתדלים לבצע את חילוץ הזוחלים בסוף הקיץ כשרמת הפעילות של הזוחלים יורדת ובטרם מתמלאים הבורות במים בהם טובעים הזוחלים. לצערי אנו לא מצליחים להגיע לכל הבורות המוכרים לנו ולעיתים אנו מוצאים פרטים שנפלו ומתו", הוא מפרט.

"בניגוד לדעה הרווחת הסיכון בתפיסת זוחל בארץ, מסוכן ככל שיהיה, במידה ועובדים עם ציוד תקני ובזהירות איננו גבוה, אך הסכנה בחילוץ חיה מבור, נעוצה בירידה ובעליה מהבור, ההשתלשלות לבור עתיק חושפת אותנו לנפילת אבנים או התמוטטות של דופן בור אשר יכולות לפגוע באדם שנמצא בקרקעיתו".

(צילום: אביעד בר)

(צילום: אביעד בר)

"תחושת הסיפוק הגדולה ביותר היא בעת חילוץ מינים נדירים או גבוהים בהיררכיית המזון, דוגמת לטאות הכוח. במהלך סיור לילי עם ילדי הגן של בתי הבכורה באזור הנגב המערבי, מצאנו בתוכו לטאת כוח אפור בוגרת ששמחה מאוד מהביקור של הגן. תחושת הסיפוק שהיתה לבתי בעת שחרור הכוח לחופשי היתה שווה בעבורי את כל ההשקעה", הוא אומר.  

מצאתם חיית בר לכודה בבור? מומלץ ליצור עם קשר עם מוקד הסביבה בטלפון 3639*.