סגור
שים לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חווית הגלישה הטובה ביותר | קרא עוד

    דור ה-Z משנה את איראן דרך הרשת

    איראן נלחמת בפייסבוק ובטוויטר, אבל הפעילות ברשתות החברתיות בשיאה עם יותר מ-30 מיליון גולשים - וקמפיינים של צעירים שמובילים שינויים במדינה השמרנית. מה מכעיס את הגולשים האיראנים, על מה הם נאבקים - ובמה הם דומים לישראלים?

    רועי קייס
    לא מעט נכתב בשנים האחרונות על תפקידן של הרשתות החברתיות במזרח התיכון בעיצוב דעת הקהל, זיהוי מגמות בחברה והצפת סוגיות טעונות ורגישות שנחשבות לטאבו. התופעה מתרחשת גם במדינות שנחשבות לסגורות, שמרניות וקיצוניות - כמו איראן.

     

    מי שעוקב אחרי אותן מגמות הוא ד"ר רז צימט - מומחה לאיראן וחוקר בדסק לחקר רשתות ע"ש דורון הלפרין במרכז משה דיין באוניברסיטת ת"א. צימט אומר שלמרות החסימות שהמשטר האיראני מפעיל נגד חלק מהרשתות החברתיות, בראשן פייסבוק וטוויטר, האיראנים לא מתקשים למצוא שיטות טכנולוגיות שעוקפות את החסימות: מספר הגולשים האיראנים ברשתות החברתיות עומד על פי הערכות על יותר מ-30 מיליון.


    במציאות כזו הרשת לא רק משקפת את המגמות בחברה אלא גם מעודדת - ולעיתים אף יוצרת - שינויים חברתיים ותרבותיים. אחת הדוגמאות הבולטות לכוחה של הרשת בעיצוב המציאות החברתית באיראן היא המאבקים בשנים האחרונות לשיפור מעמד האישה. המחאות ברשת הגבירו משמעותית את המודעות הציבורית לאפליה. בחלק מהמקרים הן גם חייבו את השלטונות לבחון מחדש את היחס המפלה לנשים.

     

    צימט מביא כדוגמה לשיפור – היחסי - במעמד האישה את העלייה הדרמטית בשנים האחרונות במספר הנשים הנבחרות לתפקידים ציבוריים, כגון ראשות עיר וחברות מועצות עירוניות. אף כי מגמה זו נעוצה, בין היתר, בשינויים דמוגרפיים, תרבותיים וחברתיים עמוקים המתחוללים בחברה האיראנית, אין ספק שלרשתות החברתיות יש השפעה משמעותית ביצירת אווירה ציבורית המעודדת קידום נשים.


     

    יום האישה הבינלאומי ב-8 במרס סיפק שעת כושר לחדש את המאבק לביטול החוק הכופה על נשים לעטות רעלה במקומות ציבוריים הנהוג מאז המהפכה. במגזין "ביהייב" לחקר רשתות במרכז דיין מסביר צימט שבקמפיין הוצג החוק כביטוי לדיכוי הנשים. "כל עוד הרעלה היא בכפייה, איראן היא כלא אחד גדול", נכתב באחת התגובות. כמה גולשים הדגישו שהחוק פוגע גם בגברים – שהתייחסות אליהם היא אל יצורים חלשים שלא מסוגלים להביט בשיער של אישה מבלי שהדבר יעורר את יצרם.

     

    ב-8 במרס הציפו אלפי גולשים את טוויטר בציוצים עם התיוג "לא לרעלה בכפייה", ושיתפו תמונות וסרטונים שמתעדים את פעילות כוחות ביטחון הפנים האיראניים שאחראים לאכיפת קוד הלבוש. לצד ביטויי התמיכה להם זכה הקמפיין היו שהדגישו שהנשים האיראניות סובלות מאפליה ודיכוי בתחומים רבים אחרים, ולכן לא נכון להתמקד דווקא במאבק הזה.

    "לא לרעלה בכפייה". מחאה ביום האישה הבינלאומי

    המאבק נגד כפיית הרעלה הוא חלק ממערכה כוללת המתנהלת בשנים האחרונות באיראן לשינוי החקיקה נגד נשים בתחומים שונים. כך למשל התעוררה מחאה נרחבת ברשתות בספטמבר 2015 בעקבות פרשת קפטן נבחרת הקט-רגל האיראנית לנשים נילופר ארדלאן. בעלה התנגד לנסיעתה לאליפות אסיה – ויציאתה לחו"ל נאסרה על פי חוק. מעבר להעלאת מודעות ומחאות נראה שבאיראן עדיין ממשיכות הרשתות להוות פלטפורמה להתארגנות בשטח, בייחוד בקרב צעירים.

     

    אלפי בני נוער השתתפו ביוני 2016 במפגשים חברתיים שאורגנו דרך הרשת כדי לחגוג את תום שנת הלימודים. היו כאלה שפירשו את המפגשים מחאתי של הנוער נגד הממסד. בתקשורת המסורתית גינו את ההתקהלויות במשהד ובטהרן. במגזין "ביהייב" הזכיר צימט את המשבר הערכי בו נתון "דור ה-Z" באיראן, אותם ילידי שנות התשעים והעשור הראשון של המאה ה-21 . אותם אירועים, לדבריו, מספקים צוהר ליכולתם המרשימה של הצעירים באיראן לכנס התקהלויות באמצעות שימוש ברשתות, כמו גם להשלכות הפוליטיות האפשריות לסוג כזה של פעילות.

     

    נערים במסיבת רחוב באיראן 
     

    נערים איראנים במסיבה מחתרתית בטהרן

      

    ב-7 ביוני התכנסו אלפי צעירים במתחם "כורש", מרכז קניות ובידור במערב טהרן. ההתארגנות נעשתה דרך האינסטגרם והטלגרם. שעות ספורות לפני המפגש המארגנים פרסמו הודעת ביטול - בגלל חוסר תיאום עם השלטונות. בכל זאת הגיעו המוני צעירים לקניון ופצחו בריקודים במקום ומחוצה לו. תוך זמן קצר כוחות הביטחון פינו אותם. בעיר משהד התכנסו מאות בני נוער, והמשטרה פיזרה אותם בכוח. כמה נערים אף נעצרו.

     

    "ההבדל ביני לבין כמה ילידי שנות התשעים והאלפיים הוא שאני מדבר, אבל הם עושים", שיבח אחד הגולשים את הצעירים על יכולת התארגנותם ועל אומץ לבם לקיים מפגשים חברתיים ללא חשש מההשלכות. היו גם מי שהשוו את זה לתנועת המחאה שפרצה באיראן בקיץ 2009, בעקבות טענות האופוזיציה הרפורמיסטית לזיוף תוצאות הבחירות לנשיאות. אחרים הביעו שאט נפש מההתנהגות של הנוער שמעדיף לחגוג ולבלות, ללא כל תכלית ראויה, במתחמי בידור וקניות.

    "מחאת הג'ינס" אחרי דברי נתניהו
        

    בגיליון האחרון של "ביהייב" כתב צימט על נושא אחר שמעסיק את הגולשים האיראנים: ביקורת על הנפוטיזם והפרוטקציות במגזר הציבורי. לפי צימט הסערה הציבורית והתקשורתית סביב מינויי קרובי משפחה של בכירים למשרות ציבוריות מעידה על תרומתן המכרעת של הרשתות כאמצעי להגביר את המודעות האזרחית לתופעות שליליות בפוליטיקה ובחברה באיראן.

     

    השיח ברשתות החברתיות מבטא מגמה של חילון בחברה האיראנית, והדגשת הזהות התרבותית הפרסית על חשבון הזהות האיסלאמית-שיעית – תגובת נגד למאמצי המשטר להבליט דווקא את הרכיב האיסלאמי בזהות הלאומית. כך למשל התפתחו עימותים אלימים בין אזרחים לכוחות הביטחון ביום "כורש הגדול" (מלך האימפריה הפרסית העתיקה).

    הטוויטר באיראן אחרי נאום הפרישה של טראמפ מהסכם הגרעין
       

    בהקשר הישראלי, מעבר לאיומים ההדדיים בתקשורת המסורתית, מנתח צימט שניטור הפעילות ברשתות החברתיות באיראן מעלה שלפחות מבחינה אחת האיראנים מזכירים מאוד את הישראלים: בעוצמת הגאווה הלאומית שלהם, במיוחד כאשר הם ניצבים מול אויב חיצוני. האיראנים יכולים למתוח ביקורת חריפה על התנהלות המשטר ולהסתייג ממדיניותו, אך כאשר הם חווים זלזול, התנשאות או פגיעה בכבוד הלאומי מצד המערב הם מוכנים "להתייצב מאחורי הדגל".

     

    כשבנימין נתניהו התראיין ל-BBC וטען שהצעירים באיראן אינם רשאים ללבוש ג'ינס הציבור האיראני התייחס לדברים כביטוי לבורות והתנשאות מצד נתניהו. אלפי תמונות של איראנים בג'ינס הציפו את הרשת. דוגמה אחרת לפגיעה בכבוד הלאומי ולאחדות היא איום הפרישה של דונלד טראמפ מהסכם הגרעין – שבו השתמש במונח "המפרץ הערבי". שתי מילים נפיצות שנמצאות בלב הסכסוך התודעתי, הרגיש וההיסטורי בין המדינות הסוניות במפרץ ובראשן סעודיה לבין איראן השיעית, שמכנה את המפרץ "המפרץ הפרסי". הרשת באיראן סערה אחרי נאום טראמפ והנאום איחד את האיראנים – גם את מתנגדי המשטר – נגד הנשיא האמריקני שפגע בכבודם.

     

    פורסם לראשונה 18:36 | 31/10/2017