בואנה ויסטה סושיאל קלאב: למרות השנים, הקסם עוד שם
נכון שחברי ההרכב המקורי כבר אינם על הבמה ושרוב המופיעים צעירים בהרבה מאלה שסללו את הדרך, אבל המוזיקה היא אותה מוזיקה, הכוונה עדיין שם וכך גם האנרגיה. לקראת הביקור בארץ, בדקנו הופעה של בואנה ויסטה סושיאל קלאב בשוויץ. עם רום וקצת זיעה, אפילו באזל הרגישה כמו הוואנה
קצת מעל לעשרים שנה חלפו מאז שהגיטריסט האמריקני ריי קודר והמוזיקאי הקובני חואן דה מרקוס גונזלס הזמינו לאולפן כמה חברים כדי להקליט אלבום בשישה ימים בלבד. אותו אלבום, שזכה לשם "בואנה ויסטה סושיאל קלאב", הפך במהרה להצלחה בינלאומית - דבר שגרר הופעות באמסטרדם וניו-יורק, כמו גם סרט דוקומנטרי שבוים על ידי וים ונדרס והיה מועמד לאוסקר. ההרכב, שקרא לעצמו על שם מועדון חברים שפעל עד 1940 בהוואנה, נעשה מאז לשם דבר.
קובה עצמה השתנתה. אחרי הקריסה הסובייטית והתקופה הקשה שהגיעה אחריה, המדינה התחילה להיפתח לעולם, הסגר התיירותי הוסר, הרפורמה הכלכלית הוכנסה לתוקף, הביקור ההיסטורי של אובמה התרחש וכך יצא שכיום קובה היא אחת מיעדי התיירות המבוקשים ביותר. כנראה שהשינויים האלה היו מגיעים בכל מקרה, אבל אין ספק שלמוזיקאים של בואנה ויסטה סושיאל קלאב היה תפקיד חשוב בשינוי התפיסה העולמית את קובה.
וזה בדיוק מה ש"הפסיון של בואנה ויסטה", המופע החדש לצון 20 שנות קיומה של החבורה השמחה (שינחת בחודש הבא בישראל לשש הופעות) מנסה לשמר. אז נכון שאין אף חבר מההרכב המקורי, ושרוב המופיעים על הבמה צעירים בהרבה מאלה שסללו את הדרך, אבל המוזיקה היא אותה מוזיקה, הכוונה קיימת וכך גם האנרגיה.
הבמה בבאזל, שהוארה לאורך כל ההופעה בצבעים חמים של אדום, ורוד וצהוב, שהתחברו היטב לפעימות המקצבים הלוהטים של הרומבה, ממבה, צ'ה צ'ה צ'ה וסלסה, נכבשה מיד בתחילת ההופעה על ידי שבעה מוזיקאים, שלושה זמרים וארבעה רקדנים הלבושים בתלבושות גרנדיוזיות שתאמו את התאורה. הקטע הפותח היה שיר הלל לקובה, שהכניס את הקהל ישר לקצב.
אחריו עלה חוזה גיירמו פואלה בריזואלה, בן ה-66. פואלה הוא נצר למשפחת מוזיקאים ידועה וסבו, קרלוס פואלה, היה זה שהלחין את השיר הידוע "המפקד צ'ה גווארה". פואלה, בשחור אף הוא, שר את הביצוע שלו לשיר של סבו, כמו גם את "דוס גרדניאס".
בהמשך הגיעו גם "בואנה-בואנה", "אימפרה מקרה" של קומפאי סקונדו, "קיסס קיסס" ועוד רבים, טובים וידועים שלחלוטין הביאו את הרוח הקובנית לבאזל. את הבלדות הרכות יותר, אלו שחודרות ללב, ביצעו המבוגרים שבחבורה, לעיתים מלווים על ידי פריאס. אלה הרגעים בהם ניתן היה לחוש את האהבה בלילות החמים של הוואנה אי שם בשנות הארבעים. החבר'ה הצעירים יותר (יחד עם הרקדנים) היו אלה שממונים על המוזיקה הקצבית, על הקשות הרגליים של הקהל בהתאם לקצב ועל ההרגשה שהנה, עברנו למועדון לילה אפוף זיעה ורום.
לאלה שחושבים ללכת להופעה במטרה למצוא את אותו בואנה ויסטה סושיאל קלאב של לפני עשרים שנה - אמליץ להשאיר את הרעיון בבית. אבל, אם אתם אוהבים ריקוד לטיני, מוסיקה מרגשת, אווירת קרנבל ואהבה ואפילו הצצה לאיך קובה הייתה פעם, זאת בהחלט ההופעה בשבילכם.
המופע "הפסיון של בואנה ויסטה" יעלה לבמת האנגר 11 בתל אביב ב-20 בדצמבר, ב-21 בדצמבר לשתי הופעות וב-22, גם כן בהאנגר 11 בתל אביב. ב-24 בדצמבר ינחת המופע בתיאטרון ירושלים וב-25 בדצמבר באודיטוריום חיפה.
