עולי אתיופיה: מתייצבים פחות בלשכה אך עדיין מרוויחים מעט

כמעט 30 שנה לאחר העליה האתיופית הגדולה, מצבם התעסוקתי והכלכלי של העולים השתפר - אך הוא עדיין נחות יותר משאר האוכלוסיה. כך לפי נתוני שירות התעסוקה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) אשר התפרסמו לרגל חג הסיגד.

עוד בערוץ הקריירה

מתגרשים יותר, מתחתנים מאוחר: איפה גרים יוצאי אתיופיה?

בישראל חיים כיום כ-81,400 ישראלים שעלו מאתיופיה, מתוכם כ-67,600 בגילאי העבודה בין גיל 15 לגיל 65. לפי נתוני הלמ"ס, ההכנסה הכספית נטו למשק בית בקרב יוצאי אתיופיה ב-2016 הסתכמה ב-11,294 שקלים, לעומת 15,751 שקלים בכלל משקי הבית באוכלוסייה - כ-30% פחות.

על פי נתוני שירות התעסוקה, מספר תובעי הבטחת הכנסה ילידי אתיופיה ירד מ-3,944 איש ואישה בינואר 2013, ל-1,898 בספטמבר האחרון, ומספרם של תובעי האבטלה בספטמבר עמד על 1,959. בשנה האחרונה, 869 ישראלים עולי אתיופיה יצאו ממעגל הקצבאות של הבטחת הכנסה. מתוכם, כ-33% בגיל 44 ומטה, כ-23% בגילאי 45-54 והשאר, כ-44%, מעל גיל 55.

האם כולם השתלבו בשוק העבודה? לא בטוח(מקור: שירות התעסוקה)

אם משווים את הנתונים לשאר האוכלוסיה, שיעור המתייצבים בלשכות התעסוקה בקרב עולי אתיופיה גבוה כמעט פי שניים משיעור המתייצבים בקרב כלל הישראלים. גם שיעורם של תובעי הבטחת הכנסה גבוה בשיעור דומה, אולם מספרם של התובעים קצבה זו יורד בחדות משנה לשנה.

לפי הנתונים מדובר על ירידה משמעותית של כ-52% במהלך חמש השנים האחרונות, לעומת ירידה של כ-36% בכלל האוכלוסיה, אך עם זאת לא ניתן להסיק בוודאות מה עולה בגורלם של העולים אשר מפסיקים להתייצב בלשכה, והאם חזרו בוודאות למעגל העבודה. בשירות התעסוקה ציינו כי על פי מחקרים, רוב תובעי הבטחת הכנסה אשר מפסיקים להתייצב בלשכות חוזרים למעגל העבודה.

כדי לעודד את החזרה למעגל העבודה, העניק שירות התעסוקה בשנת 2016 לעולי אתיופיה כ-100 שוברים להכשרה מקצועית בשווי של למעלה מ-750,00 שקל. לאור העובדה שהתקציב מוצה לחלוטין, בשנת 2017 אף הורחב התקציב המיועד לאוכלוסייה זו ב-20%.

מנכ"ל שירות התעסוקה, בועז הירש,  אמר כי "השתלבות בתעסוקה בקרב הישראלים עולי אתיופיה הינו מהלך משמעותי לצמצום העוני וקידום הניידות החברתית בקרב קהילה זו. ההשפעה אינה רק על אותם איש ואישה שהשתלבו במעגל העבודה, אלא גם על כל הנפשות במשפחה".

שר העבודה והרווחה, חיים כץ, התייחס לנתונים ואמר: "שילובם של יוצאי אתיופיה בחברה ובמעגל התעסוקה הוא יעד לאומי שיש לפעול בכל האמצעים על מנת לקדמו. בשנה האחרונה יצאנו לתוכנית רב שנתית בעלות של 20 מיליון שקל בשנה, הכוללת תמיכה ייחודית למשפחות עם קשיי שפה והסתגלות, הכשרה לחזרה למעגל העבודה וטיפול ייחודי בבני נוער בסיכון".