12 משפטים שהורים צריכים לומר לבנותיהם
עוד ארוכה הדרך עד שנגיע לשוויון בין המינים אבל בינתיים הורים יכולים לומר לבנותיהם משפטים שיעצימו ויחזקו אותן כדי להתמודד עם דילמות ומצבים לא פשוטים. ממה להתחיל?
למרות שאנחנו מתקדמים בצעדים קטנים אל שוויון בין המינים, הדרך עוד ארוכה מאוד. אפשר לדבר בלי סוף על שוק התעסוקה, על חוקים בכנסת וכמעט על כל תחום, אבל כדאי גם להסתכל מה קורה אצלנו בבית ואילו מסרים אנחנו מעבירים לבנות שלנו, איך אנחנו מעצימים אותן ועם אילו כלים הן יוצאות לעולם. אז מה כדאי לומר להן?
שירי בכר, מנחת הורים ומרצה:
1. אין דבר כזה מלכת הכיתה
מתישהו ביסודי מגיע השלב שהן מכתירות את מלכת הכיתה. זו שעל פיה יישק דבר. הבנים מאוהבים בה, הבנות סרות למרותה, ויש מלחמת גוג ומגוג על מי הן החברות הכי טובות שלה.
אם הילדה שלנו נמנית על "נתיניה", זה הזמן להבהיר, שלאיש אין את הרשות "למלוך" עליה. גם לא לחברה הכי הכי טובה (מלבד אימא ואבא, שלהם יש את הסמכות העליונה). היא מקבלת החלטות עבור עצמה, לא נוהרת, לא נגררת ובטח לא מצייתת. וכמה חשוב שתמיד תראה את עצמה שווה בין שווים, ולא תאפשר לאיש להתנשא מעליה, להחליט עבורה או להכתיב לה.
אם גילינו כי הבת שלנו היא זו שהוכתרה למלכה, זו הזדמנות נהדרת לא פחות לדבר על שווה בין שווים על כישורים של מנהיגות, כבוד וחברות.
2. לא!
קשה לנו לומר להן לא, כי אנחנו רוצים לפרגן, לאפשר, לשמח, לרצות, או סתם כי התעייפנו מהחפירות, הדרמות והבכי. אבל לפעמים צריך לומר "לא!" - על הבגד החשוף מדי, על הרשתות החברתיות בגיל מוקדם מדי, על "בילוי" בחדר נעול שעות ארוכות מדי, על חזרה הביתה בשעה מאוחרת או על צפייה בתכנים אלימים או פרובוקטיביים מדי.
הכול זמין בלחיצת כפתור ונדמה שהן מתבגרות מהר מדי, אבל אסור שנתבלבל, כי לפעמים הן עדיין קטנות, ואנחנו חייבים להציב גבול כדי להשגיח. ולכן, למרות הקושי, אמרו לא כשצריך, ותסבירו שהאיסור נובע מדאגה והשגחה, כי כשהעולם בחוץ כל כך שואב, אין כמו גבול טוב להזכיר שאימא ואבא כאן כדי לשמור עלייך.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
3. שמרי על הפרטיות של הגוף שלך
בעידן שבו צנעת הפרט מתנוססת בסרטונים ותמונות שרצות ברשת, זו אמירה שחייבת להיות מפורשת. הילדים שלנו משחקים ב"מגרש משחקים" נפיץ ופרוץ, בו כללי המשחק לא תמיד ברורים, הכול מתועד ונשמר, והילדים נאיביים מספיק כדי להאמין. ולכן הכללים חייבים להיות מדוברים בבית.
להסביר כי אין לצלם ולהצטלם, וכי חשוב שישמרו על צניעותן. אין צורך בסיפורי אימה, יש צורך בגבול ברור ובהסבר קצר שתואם את גילן, וגם אם לא פשוט, וגם אם נדמה לכם שהדבר רחוק מכם מאות שנות אור, המסר החד משמעי הזה חשוב כדי לשמור עליהן.
60 שניות על דימוי עצמי של ילדות:
4. תעשי רק מה שאת חושבת
אתגר לא פשוט כשהרשתות החברתיות פועלות 24/7, ומעגל ההשפעה אינסופי, בלתי פוסק וכמעט לא משאיר מקום לשיקול דעת. אבל חשוב שנלמד את הבנות שלנו שיקול דעת, כדי שיהיה להן טוב, גם כשטובתן האישית שונה מטובת הכלל.
זה מסר מעולה לחיים - לא לנהור אחר העדר, לא לעשות את מה שמצופה ומקובל, ולפעול לפי צו ליבנו ולפי שיקול דעתנו. הלחץ החברתי מלחיץ, ולכן זו לגיטימציה שצריכה להינתן. חשוב לדבר על זה, להסביר את זה, ובעיקר לחזק אותן ולבקש מהן להישאר נאמנות לעצמן, כי הן יודעות טוב מכולם מה נכון להן.
5. חברה אחת אמיתית עדיפה על עדת מעריצים בפייסבוק
הרשתות החברתיות מבלבלות אותנו, כי לכאורה מעולם לא היו לנו כל כך הרבה חברים. כבר מגיל צעיר הילדות מצטלמות באינסטוש, בסנאפצ'אט, במיוזיקלי, ומבקשות חיזוקים על יופי וכשרון. לפעמים התגובות מפרגנות ממש, ולפעמים ממש לא, אבל זו לא חברות, זה קהל.
בעידן שלנו, מושג החברות התערפל, וחשוב לדייק אותו עבורן, כי חברים הם לא מספר, חברות לא נמדדת בכמות הלייקים, הלבבות והתגובות, וחברות אמיתית לא נמצאת ברשת, כי היא לא עוסקת ביופי וכשרון.
חברות דורשת השקעה, וחברה אמיתית היא זו שנוכחת בחיים שלנו. לא ברגעים המצולמים, אלא באלו שקורים באמת. היא אוזן קשבת וכתף תומכת. אנחנו לא שולחות לה תמונות, אנחנו מדברות איתה, היא ממשית ומוחשית והיא לא צריכה קהל. היא אוהבת אותנו כפי שאנחנו והיא שם עבורנו תמיד.
שיר דרור, עובדת סוציאלית קלינית (.M.S.W), מטפלת בילדים ובני נוער:
6. את יכולה ללכת לכל חוג שתרצי
"את יכולה ללכת לכל חוג שתרצי - רובוטיקה או אומנות, כדורגל או בלט. בחוגים שיש בהם יותר בנים או אפילו רק בנים, עדיין יש לך זכות מלאה לקחת חלק, אבל אם זה לא נעים לך- אז ננסה להקים קבוצת מעורבת של בנות ובנים בעצמנו".
חלק מהמצב האי שוויוני מגביל את הבחירות של בנים ושל בנות בחוגים ובעיסוקים שלהם. הציווי החברתי על בנים ללכת לשחק כדורגל וכדורסל ועל בנות לרקוד ולעסוק באומנות – הוא חזק, ותגובת הסביבה היא סנקציה קשה דיה כדי שבת לא תבחר בחוג שנחשב "של בנים".
כדי לסייע לבתך לממש את עצמה וליהנות מכל השפע והמגוון שישנם - מוטב לעודד אותה לעשות בחירות אינטואיטיביות במה שהיא אוהבת ורוצה, גם אם המשמעות היא לפעול באופן אקטיבי להקמת קבוצת בנות מקבילה או קבוצה מעורבת של בנים ובנות. עשייה זו גם תהווה עבור בתך הזדמנות לצפות בדוגמה אישית, שתעצב את דמותה כמי שמסוגלת לעצב את חייה בהמשך חייה הבוגרים.
7. לעולם אל תסכימי שיגידו לך אמירות מעליבות
אל תסכימי שיגידו לך אמירות מקטינות או משפילות - אפילו אם זה בתור בדיחה, או מצד ידיד או חבר שאת מעריכה, לא משנה מה יחשבו עלייך בגלל זה.
אנחנו חיים בתקופה ובתרבות שבה גברים מרשים לעצמם לספר בדיחות שוביניסטיות על חשבון נשים. זה יכול לבלבל כי לפעמים זה נאמר במעטה קלילות או רוח שטות, או אפילו מצד מישהו שאת מעריכה או אוהבת.
הבעיה היא שכשמאפשרים לבדיחות מהסוג הזה להיאמר, אנחנו מאפשרות להנציח יחס מקטין ומשפיל לנשים. לכן, אם את מעירה למישהו או אפילו משתיקה אותו כשמתחיל לספר בדיחה כזו, סביר להניח שיאשים אותך שאת "כבדה", "לא כיפית" או "משביתת שמחות". לאורך זמן את תביני, שעדיפים כל אלו על פני לתת יד להחפצת נשים (התייחסות אליהן כאל חפץ, לשימושו של הגבר).
קראו עוד:
הורים, השינוי שיעשה לכם חיים קלים יותר
במקום עונשים: השיטה שתעשה סדר בבית
8. אל תצפי בפורנוגרפיה
אל תצפי בפורנוגרפיה, אבל אם את נחשפת אליה אז דעי שפורנוגרפיה היא לא מין, אף אישה לא בוחרת לשחק בסרטים האלה מתוך רצון אמיתי ומבחירה חופשית והיא מבטאת בעיקר אלימות כלפי נשים ולא התנהלות מינית בין נשים וגברים.
בסרטים הללו האנשים שנבחרים לשחק הם עם אברי מין גדולים באופן מוגזם, מגולחים משער הערווה שלהם, ורבות מהנשים מנותחות, וזה לא משקף אנשים רגילים. כל אלו יוצרים ציפיות לא מציאותיות מעצמך ומבני זוגך. האקטים המיניים בסרטים הללו אינם מבטאים אינטימיות וקרבה, שהם חלק חשוב במין.
9. זכותך להתנגד
"אם מישהו רוצה לגעת בך ואת לא רוצה - זכותך להתנגד תמיד, בכל מצב ובכל שלב, גם אם את נדמה לך שעודדת את הצד השני לכך".
נערות ואף נשים בוגרות נקלעות לפעמים לסיטואציה שבה המגע שהן חוות פתאום לא נעים להן, הרחיק לכת יותר ממה שהתכוונו, או שפתאום הן רוצות להפסיק. לפעמים הן לא מרגישות בנוח להפסיק, כי "אולי בלבלתי אותו", "מה הוא אשם שהתגריתי בו?", "אני באתי אליו הביתה אז למה בדיוק ציפיתי?"
כל המחשבות הללו לא מצדיקות שתחווי מגע אינטימי או מיני שאת לא רוצה בו באותו הרגע. זכותך לעצור זאת, ואם הצד השני אינו נענה לזה, הוא פועל באופן אסור ובניגוד לחוק.
רנא חילו חאג', עובדת סוציאלית בעלת תואר שני במשרד העבודה והרווחה, בוגרת מכון אדלר ומנחת קבוצות:
10. את חזקה ויכולה
אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא לגדל ילדה שתאמין בעצמה. כאשר ילדה תשמע את המשפט "את חזקה ויכולה" שוב ושוב לאורך השנים מההורים שלה, היא תפנים ותאמין במסר שמאחורי המשפט והערך העצמי שלה בעיני עצמה יעלה. מאחורי כל ילדה בעלת ביטחון ותחושת מסוגלות גבוהה יש הורה שהאמין בה קודם ודאג להגיד לה זאת במיוחד כאשר היה נחוץ וחשוב. התוצאה תהיה ילדה אשר יש לה אמונה בעצמה, ביכולותיה וכוחותיה ושיש לה אומץ להתמודד עם משימות ואתגרי החיים.
11. אל תפסיקי לחלום
בעולם בו הילדות שלנו עלולות להיתקל במחסומים, קשיים, קולות שמחלישים או מדכאים יש חשיבות עליונה למסר שמועבר להן במקום המבטחים שלהן - אל תפסיקי לחלום!
אפשר לשתף את הילדה באתגרים שאנחנו התמודדנו איתם, בשבילים שבהם צעדנו, חלומות שאותם הגשמנו וכלים בהם נעזרנו.
לשתף, להקשיב ואף לקיים לפעמים שיח יזום על חלומות ושאיפות. המטרה היא להעניק השראה לבנותינו היקרות, להכניס בהן מוטיבציה ולעניק להן את היכולת לחלום, לשאוף, לתכנן ולדמיין את העתיד.
12. את יכולה לספר לי הכול
אחד הדברים החשובים ביותר עבור הורים הוא לאפשר שיח פתוח ובטוח עם הילדות. כל הורה היה רוצה להיות קרוב לעולמה של בתו, לאפשר שיתוף והתייעצות, במיוחד במצבי קושי או משבר.
חשוב להגיד באופן עקבי לילדות כי הן יכולות לספר לנו הכול ולתת לגיטימציה לשיתוף בכל מצב או רגש. כאשר בתנו בוחרת לשתף אותנו במשהו אישי, כדאי להגיד קודם כל "תודה שסיפרת לי". חשוב גם לזכור לשתף אותן גם בדברים מעולמנו. כך, יתבססו יחסים קרובים של אמון ושיתוף, הילדה תחווה כי יש לה עוגן, תדע כי אנחנו כתובת בטוחה אליה תוכל לפנות כאשר תרצה או תצטרך.
לפנייה לכתב/ת 
