שתף קטע נבחר

מותשת או בדיכאון אחרי לידה? כך מזהים

עצבות, חרדה, חוסר אנרגיה ואי שקט הם חלק מהתסמינים של דיכאון אחרי לידה. איך מזהים שיש בעיה אמיתית, ומהן אפשרויות הטיפול שעשויות להקל על האישה מהר ככל האפשר?

 

 

כ-12% מהנשים לאחר לידה מפתחות דיכאון. מצב זה מתפתח על פי רוב בתוך ארבעה שבועות מיום הלידה, אם כי בקרב חלק מהנשים מסתמנת ההפרעה כבר בשבועות האחרונים להיריון.

 

השינויים ההורמונליים שחווה האישה בסמוך ללידה הם בין הגורמים המרכזיים להפרעה. גם לשינויים הפסיכולוגיים והסביבתיים שהאישה ובני המשפחה חווים יש חלק גדול בהתפתחות התופעה. כמו בכל המצבים המוכרים בתחום הפסיכיאטרי, מצבה הנפשי של האישה מושפע מהסביבה וממצבה הפיזיולוגי.

 

התסמינים המרכזיים הם עצבות המורגשת רוב שעות היום ורוב ימות השבוע ותחושת פגיעה בהנאה, הנמשכים מעל שבועיים. באופן ספציפי נשים מתלוננות על חוסר הנאה מהטיפול בתינוק או תחושה של טיפול "טכני" בו וירידה בחשק ליזום פעילויות.

תחושת אי שקט (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
תחושת אי שקט(צילום: shutterstock)

 

תסמינים נוספים הם קושי בהירדמות או יקיצות מרובות (שאינן תלויות בתינוק), תיאבון ירוד או מוגבר, חוסר אנרגיה ועייפות או תחושת אי שקט, פגיעה בערך העצמי, קושי בריכוז וקבלת החלטות. בנוסף - דאגה מוגזמת מדברים רבים, תחושות של ייאוש וחוסר טעם ובמקרים קיצונים חוסר רצון לחיות או מחשבה על פגיעה עצמית או פגיעה בתינוק (אלו מקרי חירום המצריכים התערבות רפואית מיידית).

 

תחושת חרדה עשויה ללוות את ההפרעה הדיכאונית. במקרים רבים לאחר הלידה ממוקדות החרדות בבריאות הילוד ובהתפתחותו והן נסובות סביב רגשות אשמה של האם.

 

קראו עוד:

דיכאון אחרי לידה: "כשבתי נולדה קיבלתי סטירה לפנים"

המצלמה לא משקרת - דינמיקה של אחיות

הילדים שניצחו את הפחדים שלהם

 

מה עושים?

אם יש חשד לדיכאון לאחר לידה, יש לפנות לגורם מקצועי לשם אבחון וטיפול. חשוב לציין כי חלק מהתסמינים טבעיים ושגרתיים (שינויים בשינה, תיאבון או הפרעה בריכוז). עם זאת, דיכאון אינו מאובחן לפי תסמין בודד, אלא לפי מספר תסמינים המופיעים לאורך התקופה הסמוכה ללידה. איש מקצוע יכול למפות את התסמינים ולברר אם אכן מדובר בהפרעה המצריכה טיפול.

 

התאמת הטיפול היא אישית ודומה ל"תפירת חליפה". בבחירת הטיפול מתחשבים בעוצמת ההפרעה, עברה הנפשי של האישה, אם מדובר באם מניקה, העדפותיה של האם ויכולתה לשתף פעולה עם טיפולים שונים המוצעים לה.

 

דיכאון אינו מאובחן על ידי תסמין בודד (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
דיכאון אינו מאובחן על ידי תסמין בודד(צילום: shutterstock)

 

אלה הן אפשרויות הטיפול:

 

1. גיוס מערכת תמיכה: הסבר ועידוד למתן תמיכה רגשית ופיזית, למשל לאפשר לאם לישון מספר שעות מספק בלילה.

 

2. זיהוי ותיקון של חסכים פיזיולוגיים: חסך שינה, חוסר במרכיבים תזונתיים, אנמיה, הפרעה בבלוטת התריס.

 

3. טיפול פסיכולוגי: יעילותו של הטיפול הפסיכולוגי גבוהה ועשויה להקנות כלים להתמודדות במשברים עתידיים.יש טיפולים פסיכולוגיים מגוונים היכולים לסייע בהקלת המצב. מטרת הטיפול הוא לזהות את הגורמים הנפשיים והסביבתיים המזינים את ההפרעה הדיכאונית ולהקנות כלים להתמודדות עימם. ניתן לטפל באישה בטיפול פסיכולוגי בלבד, ללא תרופות, אם עוצמת הדיכאון קלה עד בינונית ואם האישה מגלה מוטיבציה ומסוגלת לשתף פעולה בטיפול. 

 

בהקשר זה ראוי להזכיר את הטיפול הדיאדי (אם-תינוק). טיפול זה מתאים למצבים שקיים קושי ביצרת קשר בין האם לתינוקה. חשיבותו נעוצה בהיותו סוג של "טיפול מניעתי" ליצירת דפוסי קשר עתידים בעייתיים ובעיות התפתחות אצל הילוד.

 

4. טיפול תרופתי: טיפול תרופתי ניתן במצבים של דיכאון בינוני עד קשה. יש תרופות הנחשבות בטוחות בהנקה ואינן מחייבות את הפסקתה. תחילת השפעת הטיפול נעה בין שבועיים לשישה שבועות. ניתן לשלב את הטיפול בתרופות להרגעה ושינה (תרופות מסוימות שנמצאו בטוחות לשימוש בהנקה). הטיפול ניתן בדרך כלל לשנה ומומלץ לשלבו עם טיפול פסיכולוגי.

 

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

 

הקשר בין דיכאון לאחר לידה והנקה

ההנקה נחשבת למזון הטוב ביותר עבור הילוד ובעלת מעלת רבות. עבור חלק מהנשים תורמת ההנקה לתחושת הצלחה וחיוניות, ובמקרים אלה ניתן להמשיך ולהניק בזמן טיפול תרופתי הבטוח בהנקה, אם נדרש כזה. עם זאת, ההנקה עלולה לעיתים לתרום להתפתחות הדיכאון, למשל אם האישה מתקשה להניק, חווה כאב או מפתחת חרדה רבה בעניין ההנקה. מצב זה עשוי לעורר תחושות אשמה או כישלון. אם מתרשמים שההנקה מחמירה את מצבה הנפשי של האישה, יש לשקול את הפסקתה.

 

איך לעזור לאישה שאינה מעוניינת לקבל טיפול?

לעיתים המשפחה מזהה כי היולדת מתקשה מעבר למקובל - ועם זאת אינה מעוניינת להסתייע בטיפול. ראשית חשוב להדגיש כי במצבים שבהם אין מסוכנות ליולדת או לתינוק לא ניתן לטפל בה בניגוד לרצונה וכל טיפול מוצע ניתן בשיתוף פעולה עם המטופלת ומותאם להעדפותיה. עם זאת, אם היולדת אינה מעוניינת לפנות לפסיכיאטר, אפשר לפנות לרופא המשפחה להערכה ראשונית.

 

לרופא המשפחה הכשרה בסיסית בטיפול בדיכאון לאחר לידה, ותמיד עומדת לרשותו האפשרות להתייעץ עם פסיכיאטר מומחה בנושא. בנוסף, ניתן לפנות ראשית לפסיכולוג או עובד סוציאלי קליני המתמחה בטיפול בנשים לאחר לידה על מנת שיסייע באבחנה ויוכל להקנות ליולדת מידע בנושא דיכאון לאחר לידה ואפשרויות הטיפול העומדות לרשותה.

 

דיכאון לאחר לידה הינו הפרעה נפוצה בעלת השלכות משמעותיות ליולדת, לתינוק ולבני המשפחה. חשוב לזכור שזהו מצב רפואי בר טיפול. סבלה של היולדת הוא משמעותי, וראוי להקל אותו.

 

כמו כן יש לזכור שהתערבות מהירה ויעילה, לשיפור מצבה הנפשי של האם, היא למעשה רפואה מניעתית בהקשר התינוק. התפתחותו של התינוק מושפעת במידה רבה ממצבה הנפשי של אימו; הקשר התקין של התינוק עם האם חיוני להתפתחותו התקינה. יש חשיבות ראשונה במעלה לאיתור מהיר של נשים הלוקות בהפרעות מצב רוח או חרדה סביב הלידה וטיפול יעיל בהן.

 

ד"ר גבי אייזנברג רומנו היא פסיכיאטרית ומנהלת מקצועית של "עולם ומלואה", מרכז לבריאות נפש האישה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
עצב רוב שעות היום
צילום: shutterstock
מומלצים