הישג לניסנקורן: שכר המינימום השעתי עולה ל-29 שקל

    לאחר שהארגונים העסקיים טענו שהצו לקיצור שבוע העבודה אינו משפיע על שכר המינימום השעתי בניגוד לקביעת יו"ר ההסתדרות, היום מודיעים שני הצדדים יחדיו כי על המעסיקים לחשב את השכר לפי 182 שעות בחודש ולהעלותו ל-29 שקלים לשעה

    צחי שדה

    קיצור שבוע העבודה מקבל משמעות בקרב העובדים החלשים במשק: יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ויו״ר נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברוש הגיעו הבוקר (ג') להסכמה כי משמעותו של צו ההרחבה שנכנס לתוקף בתחילת החודש וקובע כי שבוע העבודה יקוצר ל-42 שעות, היא ששכר המינימום השעתי יעלה ל-29.12 שקל לשעה.

     

    הבנק העולמי: לבטל את שכר המינימום כדי "להגן על העובדים "

     

    מדובר אמנם בעליה מזערית של כ-2%, אך בעוד קיצור שבוע העבודה לא ישפיע בפועל על עובדים רבים אשר מועסקים במשרות גלובליות, לעלייה בשכר המינימום השעתי השפעה ברורה על העובדים העניים במשק. יש לציין כי משרד העבודה עדיין לא ציין את עמדתו הרשמית בנושא, אך מכיוון שההסכם המקורי נחתם בין ההסתדרות לנשיאות הארגונים העסקיים וצו ההרחבה של משרד העבודה נתן לו תוקף עבור כלל המשק, קשה לראות כיצד תתקבל פרשנות אחרת לנושא שכר המינימום השעתי.

     

    כאשר פורסם צו ההרחבה המורה על קיצור שבוע העבודה במשק בשעה אחת טען בכל תוקף יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, כי הצו מתייחס אך ורק לעובדים במשרה מלאה, ולא תהיה לו השפעה על שכר המינימום השעתי.

     

    כבר אין יותר הבדלים בפרשנות

     "חשוב להבהיר, וזאת על מנת למנוע בלבול אצל העובדים, כי שבוע העבודה יקוצר בשעה, אך ורק לעובדים העובדים במשרה מלאה, והצו לא משפיע על עובדים במשרה חלקית או על חוק שכר המינימום במשק", כך נמסר אז מנשיאות הארגונים העסקיים.

     

    בתגובה הצהיר יו"ר ההסתדרות באולפן ynet כי אין דרך אחרת לפרש את הצו, וכי על המעסיקים לחשב את שכר המינימום השעתי לפי 182 שעות עבודה חודשיות הנגזרות משכר המינימום החודשי שעומד כעת על 5,300 שקל. "אני מכבד הסכמים, וההסכמים מחייבים חלוקה ב-182, גם במשרות חלקיות" הצהיר ניסנקורן והבטיח לקיים: "כל אחד יראה בחודשים הקרובים שלא ישלמו פחות מ-29.12 ואיפה שישלמו פחות אנחנו נהיה שם, ואדאג גם שיתקנו את החוק בהתאם. אם צריך לתקן אותו אנחנו נתקן אותו, ואני אעמוד על זה כי זה מתחייב".

     

    צילום: אסף שילה / ישראל סאןניסנקורן וברוש חותמים על ההסכם המקורי (צילום: אסף שילה / ישראל סאן)

    סעיף 2.8 בהסכם, עליו הסתמך ניסנקורן, קובע כי "בהתאמה לקיצור שבוע העבודה, שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה". ובהתאם לשכר המינימום למשרה מלאה שעומד כיום על 5,300 שקל, חשבון פשוט מביא לכך ששכר המינימום לשעה יעמוד על 29.12 שקל.

      

    בארגוני המעסיקים הסתמכו באמירתם על סעיף אחר בהסכם, שקובע כי "הפחתת שעת העבודה לפי צו זה לא תהווה עילה לתביעת תוספות שכר או להפחתות שעות עבודה או לשינויים בתנאי העבודה של העובדים המועסקים לפני תחילת צו זה 42 שעות או פחות".

     

    בהודעה שהוציאו היום במשותף ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים, נכתב כי החלטת צוות ההיגוי שהוקם קובעת כי "לצורך הבהרת סעיפים 2.7, 2.8, ו-2.10 להסכם הקיבוצי וצו ההרחבה לעניין קיצור שבוע העבודה במשק, מובהר בזאת, כי החל מיום 1.4.18, שכר העבודה השעתי למקבלי שכר מינימום, בכל היקפי המשרה (חודשי ושעתי), יחושב באמצעות חלוקת שכר המינימום החודשי, בגובה 5,300 שקל נכון למועד חתימת הסכם זה, ב-182 שעות בחודש, במקום 186 שעות בחודש (29.12 שקל לשעה)".

     

    בהודעה הודגש כי :"הבהרה זו באה במקום כל פרשנות קודמת של מי מהצדדים". 

     

    בנשיאות הארגונים העסקיים אישרו את ההסכמה בין הצדדים, אך לא הסבירו מדוע החליטו לסגת מעמדתם המקורית.