הפרקליט הבכיר למתמחה: "יש לך חוטיני מנומר בארון?"
מנכ"לית משרד המשפטים קבעה כי תירשם התראה לפרקליט מחוז חיפה, עו"ד עמית איסמן, בתום הליך משמעתי פנימי לבירור אמירות "וולגריות" כלפי מתמחה ופרקליטה. המנכ"לית קבעה כי שתי התבטאויות של הפרקליט הבכיר מהוות התנהגות שאינה הולמת: "אין לקבל אמירות כאלה ביחסים בעבודה"
מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור קבעה כי שתי התבטאויות של פרקליט מחוז חיפה, עו"ד עמית איסמן, מהוות התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה. בעקבות כך קבעה פלמור כי תירשם לעובד התראה במסגרת הליך משמעתי פנימי. "מדובר בהתבטאויות וולגריות ולא ראויות", ציינה פלמור בהחלטתה.
נגד איסמן נפתחה חקירה של אגף בכיר חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד להטרדה מינית. במסגרת החקירה זימן אגף המשמעת לעדות נחקרים רבים, בכללם פרקליטים מפרקליטות המדינה ופרקליטות המחוז, עובדי מנהלה ואף עובדים לשעבר שפרשו זה מכבר מהמערכת. בסך הכול נגבו בפרשה כ-20 הודעות ונחקרו כ-18 עדים. לאחר גביית הודעות אלו, נחקר איסמן עצמו בנציבות בחשד להתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, מבלי שיוחס לו חשד להטרדה מינית.
הנציבות קבעה: ההתבטאויות - לא הטרדה מינית
ב-25 בפברואר, בסיומה של החקירה, החליט עו"ד גיא דוד, מנהל אגף בכיר משמעת בנציבות שירות המדינה, כי אין בהתבטאויות שיוחסו לעובד משום מעשים המהווים הטרדה מינית וכי אין בסיס לטענה שהועלתה לקשר פסול בין העובד לפרקליטה הכפופה לו. לצד זאת, נקבע בהמלצת הנציבות כי רק שתיים מההתבטאויות שיוחסו לעובד, ושבעניינן גובשו ראיות במסגרת החקירה, עולות לכאורה כדי התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, והומלץ לקיים שימוע בנוגע להתבטאויות אלו בפני מנכ"לית משרד המשפטים.
בשימוע השתתפו נציגי הלשכה המשפטית של משרד המשפטים, והעובד יוצג במהלכו על ידי עו"ד ארנה לין, אשר הציגה את טיעוניו בכתב ובעל פה. בנוסף לכך, נשא העובד עצמו דברים, וכן השיב לשאלות.
המתמחה הובכה
ההתבטאות הראשונה המיוחסת לעובד הופנתה על ידו בסביבות שנת 2008, בעת ששימש כמנהל מחלקה, אל מתמחה. העובד שוחח עם פרקליטה אחרת על תיק של עבירות מין, ובשלב מסוים הסתובב אל המתמחה ושאל אותה בקול, בנוכחות אותה פרקליטה, האם יש לה בארון חוטיני מנומר.
כשהשיבה בשלילה, פנה העובד לפרקליטה שעמה שוחח ואמר לה: "את רואה, זאת בחורה נורמלית, היא לא מחזיקה דברים כאלה בארון", כשהכוונה היא לעומת המתלוננת בתיק עבירות המין שבו טיפלה אותה פרקליטה. ביחס לאמירה זו ציינה המתמחה כי הדבר הביך אותה והיה בוטה, אבל היא לא חשבה שנועד כדי להטריד אותה מינית או לפגוע בה.
ההתבטאות השנייה המיוחסת לעובד הופנתה על ידו לכאורה כלפי פרקליטה אחרת, לפני כ-4-3 שנים, בעת שכבר כיהן כפרקליט מחוז. לפי הודעתה של אותה פרקליטה, היא ביקשה להתייעץ עם העובד בנוגע לתיק, שהסנגוריה לחצה עליה להביא לסיום בהסדר טיעון. לפי גרסתה, העובד אמר לה: "את לא גבר, אין לך ביצים, נכון...? כי כשאת גבר ומועכים לך את הביצים אז יש תחושה של כאב אבל יש גם תחושה של עונג, וזה מה שהסנגורית עושה לנו". ביחס לאמירה זו ציינה הפרקליטה כי המשפט האמור היה משתק, אך היא בחרה שלא להתלונן על כך באותה העת מכיוון שמדובר היה במשפט אחד.
במהלך השימוע העלה עו"ד איסמן טענות בנוגע להתנהלותה של אלמונית והנסיבות שהביאו לפתיחת החקירה. לטענתו, מקור הדברים ביחסים עכורים בינו לבין הפרקליטה, על רקע אי קידומה בעבודה בעבר ועל רקע כוונתו להוציאה מחדרה ולהעבירה לחדר אחר. לטענתו, כחודש לפני פרסום הפרשה אמרה הפרקליטה לעובדת אחרת כי אם יוציא אותה העובד מחדרה, היא תגיש נגדו תלונה בגין הטרדה מינית.
במשרד המשפטים ציינו כי הפרקליטה הכחישה טענה זו מכול וכול. יחד עם זאת, קיומה של אמירה זו נתמך בהודעתה של פרקליטה אחרת שלה נאמרו הדברים, ושלוש הודעות נוספות של פרקליטות ששמעו ממנה וסיפרו האחת לשנייה על פרטי המקרה.
לבסוף, לאחר שבחנה היטב את חומרי החקירה שבתיק, את טענותיו של עו"ד איסמן, ובכללן הטענות ביחס להתנהלותה של הפרקליטה והנסיבות שהביאו לפתיחה בחקירה, וכן את המצב המשפטי, החליטה מנכ"לית משרד המשפטים כי שתי האמירות שהשמיע העובד, כל אחת מהן בנפרד והצטברותן יחד, מבססות עבירת משמעת של התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה.
בהחלטתה קבעה פלמור כי "מדובר בהתבטאויות וולגריות ולא ראויות, שנאמרו על ידי מנהל לעובדות בדרג נמוך יותר (כראש צוות למתמחה, וכפרקליט מחוז לפרקליטה בדרג ביניים). שתי האמירות לא הופנו סתם כך לחלל החדר, אלא כוונו באופן אישי לעובדות, בצורת שאלה אינטימית ורגישה שאף אילצה את העובדות, בשני המקרים, להשיב להן. בנוסף, בשני המקרים, האמירות לא נאמרו במסגרת של שיחת חולין בין עובדים, אלא דווקא בהקשר של דיון מקצועי.
עוד ציינה פלמור כי "נוכח זאת, ובייחוד נוכח העיסוק הרגיש בפרקליטות בעבירות מין קשות וחריגות מאין כמותן, התנהלות במסגרתה משתמש מנהל בשיח המקצועי בדימויים גסים או בשאלות אינטימיות ישירות, שלא לצורך, ובאופן שניתן להימנע ממנו, היא התנהגות לא ראויה ולא הולמת שאין לקבל אותה במסגרת היחסים הנהוגים במקומות עבודה בכלל ובמשרד ממשלתי בפרט".
פלמור הדגישה כי האמירות שהשמיע העובד הן פסולות, גם אם היו מושמעות על ידי עובד זוטר יותר, אך יש לייחס להן חומרה יתרה שעה שנאמרו על ידי מנהל במעמדו של העובד כלפי עובדות זוטרות ממנו.
ביקורת על טיפול נציבות שירות המדינה
פלמור נדרשה בהחלטתה גם לכמה סוגיות מערכתיות הקשורות בדיון או נובעות ממנו במישרין. לדבריה, "ההחלטה מצביעה על בעייתיות בכל הקשור בטיפול גורמי הנציבות בפרשה מתחילתה. למשרד המשפטים לא הועבר תיעוד כלשהו של שיחת הטלפון שהתקיימה בין התובעת מנציבות שירות המדינה לבין הפרקליטה, שהובילה לפתיחת הפרשה בקול תרועה, ותוכנה לא הועלה על הכתב ולא נכלל במסגרת חומרי החקירה".
היא הוסיפה כי "חשיפת הדברים בתקשורת, טרם פתיחת החקירה, גרמה נזק בכמה מישורים. הראשונה להתרעם על כך הייתה הפרקליטה אשר שוחחה עם התובעת ועומדת על כך שכלל לא התכוונה להתלונן, שהדברים ממש הוצאו ממנה בניגוד לרצונה על ידי תובעת הנציבות, כאשר הובטח לה שהחקירה לא תיפתח בה, ולבסוף מצאה את עצמה כהרף עין חשופה לאירוע שלא התכוונה אליו, לדבריה, ולא התכוננה לו.
"חשיפת הדברים בטרם עת הזיקה גם לחקירה עצמה, זיהמה אותה באופן חמור ופגעה ביכולת לקיים תחילה חקירה יסודית וחשאית, כמקובל במקרים מעין אלה. גם העובד נפגע מהפרסום המוקדם, שכלל אי דיוקים בעניינו. העובד ציין במהלך השימוע כי הפרסום המוקדם קיבע נרטיב חמור שאינו תואם את תוצאות החקירה שהתנהלה בנציבות".
מנכ"לית משרד המשפטים ציינה עוד כי "סוגיה נוספת היא הצורך בבחינה מחודשת של אופן הטיפול בתלונות ביצירת אווירה שתמתן את הקושי הכרוך בהגשת תלונה על ידי מתלוננת נגד גורם הממונה עליה, ומעבר לכך, הקושי הכרוך בהגשת תלונה נגד בעלי תפקיד עוצמתיים, כמוהם יש רבים במשרד, וזאת גם במצבים שאינם עולים כדי הטרדה מינית. במשרד ממשלתי, דוגמת משרד המשפטים, המעסיק אלפי עובדים בפריסה גיאוגרפית נרחבת, יש למנות בכל מקרה כמה ממונים על טיפול בהטרדות מיניות, וליצור מצב בו תלונות יטופלו על ידי ממונים שאינם מועסקים ביחידות בהן מתבררת התלונה".
במשרד המשפטים אמרו כי בכוונת המנכ"לית פלמור "לבחון צעדים אפשריים לקידומה של תרבות ארגונית המאפשרת הצפה של תלונות על שיח בלתי הולם (גם במצבים שאינם עולים כדי הטרדה מינית), ומודעות להשלכותיו על מגוון העובדים המועסקים בשירות הציבורי, בהם נשים, אנשים בעלי רקע דתי, עובדים זוטרים (כגון מתמחים, משרתי שירות לאומי וסטודנטים) וכיוצא באלה. בעניין זה כאמור נדרשת חשיבה מחודשת, שתיעשה בשיתוף נציבות שירות המדינה, על מתן מענה למבנה הייחודי של המשרד".
לפנייה לכתב/ת 
