לנצח זה מקצוע / מליניאק

ההצלחה של נבחרת העתודה באליפות אירופה 2018, החזירה אותי להתרגשות של תור הזהב של הכדורסל הישראלי בסוף שנות ה-70: מקום שני לנבחרת ישראל באליפות אירופה בטורינו 1979, ושתי זכיות של מכבי ת"א בגביעי אירופה 77' ו-81'.

השחקן הישראלי עדיין מתאמן קשה ומכפר על מגרעות פיזיות בחוכמה ובלחימה. הבעיה הייתה שתהליך מתמשך ששם את הצלחת המועדון לפני הכל, גרם לאובדן זהות של מכבי תל אביב ולהידרדרות במעמדם של נבחרות ישראל והשחקן הישראלי.

"לנצח זה מקצוע", שהוצאתי לאור, אינו ספר ספורט אלא רשימות שעוסקות בניהול ובאימון. היה לי ברור שפרק גדול יוקדש למכבי ת"א בכדורסל. ניסיתי לברר מה המפתח, מה היה סוד ההצלחה שאין לה אח ורע בעולם - 37 אליפויות ב-38 שנים. המסקנה: המפתח להצלחה הפנומנלית של מכבי ת"א הוא היכולת לנצל הזדמנויות.

הזדמנויות נקרות בדרכו של כל אדם, רובנו לא מבחינים בהן. יש שמבחינים ומתעלמים מהן, יש שמתייחסים אליהן אבל לא יוזמים, המצטיינים מחפשים את ההזדמנויות, ובמכבי ת"א גרים בפנטהאוז - מחוללים את ההזדמנויות. הטבלה לא משקרת, אבל עם הדרך והנזקים הסביבתיים חשוב להתווכח.

קשה לרכז 16 עמודי ספר לעמוד אחד, לכן איתרתי עשר הזדמנויות שנוצלו ע"י מנהלי מכבי ת"א כמקפצות לשליטה במסה קריטית של אוהדים, חסויות וכסף, שיצרו פער בלתי אפשרי לסגירה בשוק קטן כישראל.

הזדמנות 1

שמעון מזרחי משתלט

ב-1968 יצאה מכבי ת"א למסע משחקים בדרום אמריקה ונתקעה בברזיל בלי יכולת לחזור. ההנהלה אספה מהקהילות היהודיות תרומות והלוואות שהספיקו לרכישת כרטיסי טיסה, הקבוצה חזרה, אבל ראשי המועדון זזו הצידה. את מקומם תפס יו"ר זמני, ישראל גורל, עד שנבחרה הנהלה בראשות עו"ד שמעון מזרחי, הגזבר אריה ברנוביץ', איש הפרסום שמואל (שמלוק) מחרובסקי ואמנון אבידן. עידן חדש נפתח.

הזדמנות 2

מינוף "נס בדאלונה"

אחרי תבוסה בהפרש 32 נקודות בספרד, מכבי ת"א עשתה את הבלתי ייאמן וניצחה בדיוק באותו הפרש בגומלין. המשימה הושלמה במשחק השלישי והמכריע כעבור ארבעה ימים ביד אליהו. לראשונה הודפסו ונמכרו 5,000 כרטיסים מהיום למחרתיים. אנשים עמדו שעות בתור למשרדי "הדרן" באבן גבירול, ועדיפות ניתנה למי ששמרו את הכרטיסים ממשחק מספר 2. הבעיה שאיש לא העלה בדעתו שיהיה משחק שלישי.

מ-1968 בלי הפסקה. שמעון מזרחי(צילום: אינטיים ספורטס)

מ-1970, מי שרצה להבטיח מושב בהיכל, היה חייב לרכוש מינוי שנתי והייתה לכך משמעות פיננסית מרחיקת לכת. בשנות ה-80 נסקה האינפלציה ל-400 אחוז ומכירת הכרטיסים הייתה לכל העונה מראש בשקלים. בזמן שחוזי השחקנים היו נקובים בדולר קפוא, הוכפלה למעשה ההכנסה השנתית הריאלית. היריבה הפועל ת"א נאלצה לוותר על הביתיות בשביל לעשות קופה, העבירה משחקי אליפות ליד אליהו, הפסידה, לא השתתפה בגביע אירופה לאלופות ולא הייתה מסוגלת להגדיל את התקציב. העשירים נהיו עשירים יותר והעניים עניים יותר.

המינוי הפך לסמל סטטוס. בעזרת "הזמנות", למכבי ת"א התאפשר לסדר כמעט כל עניין. סיפורי ה"הזמנות" המפורסמים ביותר קשורים למזרחי, שהשאיר אותן במעטפה לשופט תעבורה ולמזכיר בית המשפט. הראשון הוצא לגמלאות, השני נשלח למאסר. לאחר התאבדותו של מוני פנאן נמצאה רשימת שמות. תחילה חשבו שמדובר בבעלי החוב, בהמשך התברר שהם "בסך הכל" מקבלי ה"הזמנות" הקבועים. פנאן השתמש בהן גם לקידום עסקיו, מכבי ת"א הייתה בין הנפגעים.

היכל מנורה מבטחים. בעבר מינוי היה סמל סטטוס(צילום: אורן אהרוני)

הזדמנות 3

הזכייה בגביע אירופה

שום הישג ספורטיבי לא נחגג כמו הזכייה של מכבי ת"א בגביע אירופה ב-1977. רוב הקבוצות שניסו להתחרות ב"קבוצה של המדינה" נמחקו, היתר נשארו הרחק מאחור, והמתחרה של מכבי ת"א על תואר "הקבוצה של המדינה" הייתה... נבחרת ישראל, שנשענה על אותם שחקני מכבי.

המהלך הראשון שעשיתי כשהתמניתי למאמן נבחרת ישראל ב-1984, היה מינוי מיקי ברקוביץ' לקפטן. לא נראה הגיוני בעיניי שמיקי יסיים את הקריירה בלי שיהיה קפטן הנבחרת, אבל חבר הנהלת מכבי ת"א הזמין אותי לפגישה בבית קפה בדיזנגוף ולתדהמתי ניסה לשכנע אותי שאחזור בי. השיקולים שלו נגעו למכבי, אבל עדיין...

מיקי ברקוביץ' וטל ברודי עם הגביע של 1977(צילום: יוסי רוט)

לאלופת ניצול ההזדמנויות היה גם פספוס ענק ב-1977, כשהזדמנות נדירה לקבל מראש העירייה קרקע להקמת אולם ביתי הוחמצה.

הזדמנות 4

השליטה בתקשורת

לתקשורת הייתה תרומה ענקית ביצירת מיתוס "הקבוצה של המדינה", ומנהלי מכבי ת"א התקשו להבין איך תקשורת אחראית מפרסמת ידיעות שעלולות לפגוע בבטחון השדה של המועדון. עיתונאים, שדרים ופרשנים קבועים היו מצטרפים למשחקי חוץ, שהתקיימו לפעמים בעיירות שכוחות אל.

בלי להיעזר בסידורים הלוגיסטיים של מכבי היה קשה להגיע לחורים הנידחים, ובעיקר לחזור משם למחרת. בזמן שהעיתונאים היו מעבירים דיווחים אחרי המשחק, מזרחי היה מעכב את אוטובוס השחקנים. לא נעים להעביר ביקורת על מי שעושה לך טובה ותפגוש אותו בעוד חצי שעה. לכן, מודע לבעיה, סיכמתי עם הערוץ הראשון שככל שזה ניתן אגיע למשחקי החוץ ואחזור בנפרד מהקבוצה.

דייויד פדרמן. מעטה החשאיות נסדק(צילום: ראובן שוורץ)

מכבי ת"א הייתה חבורת סוד מוחלט בהחלט, ומה שהטריף אותם היו ההדלפות. עכשיו אפשר לגלות צינור שהזרים אליי אינפורמציה שוטפת בזמן אמת. מזרחי ופיני גרשון היו מסתפרים אצל אותו ספר, שהיה מעדכן את פיני בחדשות הכי חמות שקיבל כמה שעות קודם משמעון. החומר היה עובר אליי בשיחת אגב בלי שביקשתי.

מאז שמשפחות פדרמן ורקנאטי הצטרפו מעטה החשאיות נסדק, אבל עדיין קשה להעלות על הדעת את מזרחי מוציא מפיו משפט כמו שאמר פדרמן אחרי ההפסד להפועל אילת ב־2015: "אובדן האליפות רע למכבי, אבל טוב לכדורסל בישראל".

הזדמנות 5

מי שקובע כללים שולט

מי שקובע את הכללים שולט במשחק. אם מכבי ת"א זקוקה לשחקנים זרים, מזרחי ישכנע את חברי הכנסת שביטול הפטור ממס לזרים יהווה "מכת מוות לספורט בישראל". האמת הפוכה, הפטור ממס הוא מכת המוות לספורטאים הישראלים, הליגה הפכה ללגיון זרים ונבחרת ישראל בבעיה.

הכללים שמשפיעים במישרין ובעקיפין על האינטרסים של מכבי ת"א נקבעים באיגוד הכדורסל, במנהלת הליגה, ביורוליג, בפיב"א, במועצה הלאומית לספורט, בוועד האולימפי ובמרכז מכבי ישראל. את מי תמצאו בהנהלות המוסדות הללו? שמעון מזרחי, כמובן. כשהחליף את אבנר קופל כיו"ר זמני באיגוד הכדורסל, הוא אולץ להתפטר על פי דרישה של שרת הספורט דאז לימור לבנת בשל ניגוד עניינים. אין בעיה שידאג למכבי ת"א, מישהו אחר צריך לדאוג לכדורסל הישראלי.