בקשה לייצוגית: דיסקונט גובה עמלות מופרזות

    לטענת התביעה, הבנק גובה עמלות בשיעור מופרז בגין רכישה או מכירה של ניירות ערך הנסחרים בחו"ל, תוך שהוא מציג מצג שווא בנוגע לעלות הפעולה. דיסקונט: "הבנק יביא את עמדתו בפני בית המשפט"

    אליצפן רוזנברג
    לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, הוגשה בימים האחרונים בקשה לתביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט בטענה כי הוא גובה עמלה מופרזת מלקוחות המעוניינים לרכוש מניות הנסחרות מחוץ לישראל.

     

     

    לדברי התובע, במשך תקופה ארוכה הבנק גובה מלקוחותיו עמלות בשיעור מופרז בגין רכישה או מכירה של ניירות ערך הנסחרים בחו"ל, כאשר בבנק מסבירים שהעמלה משולמת לגוף חיצוני לצורך ביצוע הפעולות הללו, אולם לטענתו, אין בכך אמת. 

     

    התובע טוען כי פעולת הרכישה אמנם מתבצעת באמצעות צד שלישי ("ברוקר זר") - חברה פיננסית היושבת בחו"ל ודרכה מספק הבנק ללקוחותיו שירות לרכישת ניירות ערך, כגון: אגרות חוב, אופציות, קרנות נאמנות ומניות הנסחרים בחו"ל.

     

    אולם לדבריו, הבנק גובה עמלה מופרזת בשיעור מינימלי של 7.5 דולר, כאשר הברוקר הזר גובה בפועל סכום נמוך באופן משמעותי, בעוד לבנק אסור לגבות עמלה בשיעור העולה על העמלה אותה הוא משלם בפועל. לשם השוואה, הסכום שגובים הבנקים הגדולים המתחרים, בישראל, עומד בממוצע על כ-1.5 דולר בלבד.

      


    התובע, באמצעות עו"ד שי חן ממשרד ארנון גרפי ושות' טוען עוד כי דיסקונט משלם עמלה הגבוהה במאות ואלפי אחוזים מהמקובל בבנקים אחרים, ומקבל בחזרה החזרים מהברוקר ("kick backs"). "פעולה זו מתבצעת במחשכים, בחסות הסדר סודי (שתוכנו לא מגולה, כמובן, ללקוח) עם ברוקר זר, על מנת לאפשר גבייה נוספת של עמלה נסתרת מעיני הלקוח בשיטה מובנית וסדורה, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים המוגדרים ומוסווים כהוצאות, בעוד בפועל מדובר במקור רווח נוסף של הבנק", נכתב בתביעה.

     

    "שיטת גבייה ערמומית ונסתרת"

    התובע, שהיה בעבר מנהל בכיר בדיסקונט, מעיד על עצמו כי הכיר מקרוב את תעריפי העמלות המשולמות לברוקרים וכן את התופעה, לפיה הבנקים הישראלים מקבלים החזרים מאותם ברוקרים עבור רכישת מניות הנסחרות בחו"ל.

     

    בכתב התביעה מציין התובע את המקרה שארע לו  - כאשר לפני מספר חודשים ביקש מהבנק לרכוש עבורו שתי מניות של חברת טבע הנסחרות בארה"ב. לדבריו הוא חויב בסכום של 49.78 דולר עבור הרכישה – מתוכם 42.28 דולר עבור המניות עצמן וסכום נוסף של 7.5 דולר שהוגדרו כ"עמלת סוכן בחו"ל. לאחר כחודשיים טוען התובע כי מכר את המניות ושוב חויב בסכום של 7.5 דולר עבור "עמלת סוכן בחו"ל.

     

    התובע כותב כי "שיטת הגבייה של דיסקונט היא ערמומית, עמומה ונסתרת, העומדת בסתירה לדין, תוך הפרה בוטה של חובות המוטלות על הבנק, בין היתר מכוח דיני החוזים, הנאמנות, השליחות, איסור עשיית עושר ולא במשפט וחובת תום הלב".

     

    התובע מבקש לכלול בתביעה הייצוגית את כל לקוחות דיסקונט אשר רכשו או מכרו מניות הנסחרות בחו"ל באמצעות הבנק וחויבו בעמלת ברוקר בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה. בשלב זה, מעריך התובע את הבקשה בסכום של עשרות מליוני שקלים ולא פחות מסכום של 2.5 מיליון שקל.

     

    מדיסקונט נמסר בתגובה: "הבנק קיבל בימים אלה את התביעה ואת עמדתו יביא בפני בית המשפט".