40 שנה לקמפ דייוויד: "מחסום רגשי בין המצרים לישראלים"
מרבית התושבים נולדו לאחר החתימה על הסכם השלום - אך האווירה הכללית במצרים אינה אוהדת את ישראל. הדור הצעיר מסרב לקבל את הנוכחות ביהודה ושומרון, והיחסים בין המדינות עולים לעתים קרובות בתוכניות האירוח. אחיינו של הנשיא לשעבר סאדאת: "היה לו חזון מגובש"
40 שנה לאחר הסכמי קמפ דייוויד בין ישראל למצרים - היחסים בין ישראל למצרים עדיין אינם חמים למרות שיתופי הפעולה הרבים והתיווך מול הפלסטינים.
בגין לסאדאת: לא נפרק יישובים. דבר עם החבר שלך, שמעון פרס
על פי נתונים רשמיים, יותר מ-65% מתושבי מצרים נולדו לאחר החתימה על ההסכם עם ישראל - אך ההתנגדות כלפיה מעולם לא הופסקה. למרות היחסים הרשמיים והסיוע בזמן מלחמה ובשחרור שבויים - האווירה הכללית בשכנה מדרום אינה אוהדת במיוחד כלפי ישראל.
חבר הפרלמנט לשעבר מוחמד אנואר סאדאת, אחיינו של הנשיא לשעבר סאדאת, אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP כי "גם היום יש מחסום רגשי בינינו לבית הישראלים. אבל לעומת העבר, הנוכחות הישראלית ביהודה ושומרון כבר אינה מובנת מאליה".
חבר הפרלמנט לשעבר אמר כי ל"סאדאת היה אמיץ במיוחד והיה לו חזון מגובש לעתיד למרות היחסים הקרירים בין המדינות". דודו, שחתם על הסכם השלום עם ישראל, הוחרם מצד מדינות ערב בעקבות החלטתו - ושלוש שנים לאחר מכן חוסל על-ידי מתנקשים במהלך מצעד צבאי לציון הניצחון על ישראל במלחמת יום הכיפורים.
"להפנות את הביקורת כלפי הממשלה, לא העם"
מוסטפה כמאל סייד, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת קהיר, אמר כי על אף שמצרים נרמלה את יחסיה עם ישראל באופן מלא במישור הדיפלומטי, הפוליטי והכלכלי - הדבר לא הוביל להידוק הקשרים התרבותיים בין העמים.
מוחמד עבד אל-מונעים, בן 32 מקהיר, נשאל לדעתו על הסכמי קמפ דייוויד, והתעקש כי בעיניו למצרים אין באמת סכסוך עם ישראל.
מצד שני, הבנקאי מוחמד עוסאם טען כי ההסכם לא באמת מורגש בגלל התקריות עם הפלסטינים. הוא הוסיף כי גם התקיפות האוויריות של צה"ל במחנות הפליטים במהלך מלחמת לבנון הן "בלתי-נשכחות". "הישראלים לא באמת נצמדים לעקרונות השלום עם הערבים והפלסטינים", אמר צעיר נוסף.
"אנחנו מדברים על שלום ונרמול יחסים בזמן שהם הורגים את אחינו הפלסטינים וגוזלים מהם את אדמתם", הוסיף איסלאם אימאם בן ה-28. "אך את הביקורת צריך להפנות לעבר הממשלה הישראלית, ולא העם", הוא ממשיך. "בסופו של דבר - האזרחים לא באמת בוחרים את הממשלה".
הכל פוליטי
הטינה בין שני העמים מורגשת לא מעט גם מחוץ לשדה הפוליטי, כמו בספורט ובבידור. הכדורגלן מוחמד סלאח ספג גל של ביקורת כשהסכים לשחק בישראל עם קבוצתו השוויצרית במסגרת ליגת האלופות ב-2013.
סלאח טען בתגובה כי הוא מרחיק את עצמו מכל עיסוק פוליטי במסגרת עבודתו כשחקן כדורגל. שלוש שנים לאחר מכן, הג'ודוקא איסלאם אל-שהאבי סירב ללחוץ את ידו של אורי ששון הישראלי באולימפיאדת ריו ב-2016 - וגרם לסערה שהביכה את המצרים במיוחד.
הסופר והמתרגם המצרי נאיל אל-טוחי כינה את אל-שהאבי "קורבן של החברה הערבית", ואמר כי הוא נכנע לאיומים ולסחיטות מצד גורמים המתנגדים להבעת מחוות מפויסות לישראל.
גם בתוכניות האירוח בטלוויזיה המצרית, שמתמקדות במחלוקות הבוערות ביותר על סדר היום,
ישראל תמיד נמצאת בכותרות לצד זכויות הקהילה גאה וסוגיות הלכתיות באיסלאם.
במרץ 2016 הזמין חבר הפרלמנט תאופיק אורצ'ה את השגריר הישראלי חיים קורן לארוחת ערב בביתו - והואשם בכך שניהל עמו דיון על ענייני ביטחון לאומי. הוא הודח מהפרלמנט לאחר ששני שליש מעמיתיו המחוקקים הצביעו בעד ההחלטה.
גם בפן התיירותי המצב אינו מזהיר. למרות שרבבות ישראלים צובאים על חופי סיני מדי שנה, המצרים פחות מתעניינים במה שיש לישראל להציע. מתוך 3.8 מיליון תיירים שהגיעו לישראל בשנה שעברה - רק 7,200 מתוכם היו מצרים.
עם זאת, לאור האזהרות החמורות של המטה ללוחמה בטרור בעניין הנסיעה לסיני - אתמול פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות" כי ממלא מקום השגריר המצרי בישראל, גמאל גלאל, הציג את התוכנית המסיבית של הממשלה המצרית לאבטחת חצי האי.
לדבריו, בעקבות השינויים הקרובים כמה מדינות מערביות צפויות להוריד בקרוב את אזהרות המסע שלהן לחצי האי.
לפנייה לכתב/ת 
