שתף קטע נבחר

מתחילים ב-7:25: למרות האיסור, בתי ספר רבים מקיימים "שעות אפס"

בדיקת ynet: קיום "שעות אפס" בבתי הספר נאסר לפני 15 שנה בחוזר מנכ"ל, אולם מוסדות חינוך רבים עדיין מתחילים לימודים לפני 8:00. "מורים מבקשים מהתלמידים להגיע מוקדם כדי לצאת מוקדם יותר הביתה". משרד החינוך: "יטופל"

אילוס תלמיד ילד ישן כיתה בית ספר (צילום: shutterstock)
"כשהילד עייף ומרוט, הקשב הוא בהתאם". אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

כבר לפני 15 שנה נאסר על קיום "שעות אפס" בבתי הספר, אך מבדיקת ynet עולה כי במוסדות חינוך רבים עדיין מבקשים מהתלמידים להגיע לפני השעה 8:00 - בניגוד להוראות ולחוזר המנכ"ל.

 

החוזר קובע כי שעת אפס תוכל להתקיים רק בכפוף לאישור חריג ממפקח המחוז במשרד החינוך, ואולם מהבדיקה עולה כי בחלק מבתי הספר השיעורים מתקיימים ללא האישור. גורם במשרד החינוך אומר כי "בתי הספר עושים ככל העולה על רוחם וללא אישור המשרד".

 

במועצת התלמידים והנוער הארצית הגיבו לממצאי הבדיקה וקראו לתלמידים לדווח על קיום שעות אפס בבתי הספר. בעקבות פניית ynet, הודיע משרד החינוך כי יטפל במקרים שבהם מתקיימים השיעורים ללא אישור. בתוך כך יש להדגיש כי אין מדובר במוסדות חינוך דתיים, אשר בהם ניתן לקיים את תפילת הבוקר לפני השעה 8:00 באישור חוזר המנכ"ל, אלא בבתי הספר הממלכתיים.

ריאיון אולפן עם ליאל מלכוביץ' ()
קוראים לתלמידים לדווח על "שעות אפס". יו"ר מועצת התלמידים הארצית ליאל מלכביץ'

בשנת 2003 פורסמה ההנחיה הראשונה בנושא, שלמעשה אסרה על קיום שעת אפס בבתי הספר. "יש לבטל את שעת האפס בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות", נכתב בחוזר המנכ"ל. "המשמעות היא שהלימודים יחלו מהשעה 8:00 ואילך. אין לקיים לימודים לפני השעה 08:00".

 

ההנחיה חודדה שוב לאחר מכן במסגרת כמה חוזרי מנכ"ל, כאשר האחרונה שבהם היא מדצמבר 2017. גם שם צוין בפירוש כי "אין לקיים לימודים בשעת אפס בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות". עוד נכתב כי "הלימודים יחלו בשעה 8:00. אין לקיים לימודים לפני שעה זו".

 

האפשרות היחידה לקיים שיעורים בבתי הספר לפני השעה 8:00, על פי החוזר, תאושר באופן חריג: "במקרה של נימוק יוצא דופן אפשר לקבל אישור להתחיל את הלימודים מוקדם יותר. האישור יינתן על ידי ועדת חריגים בראשותו של מנהל המחוז, תוך יידוע האגף לחינוך העל-יסודי. האישור יינתן לשנה אחת בלבד. ללא אישור כתוב אין לקיים שעות אפס".

 

ואולם, בבתי ספר רבים, הנחיות אלו אינן מתקיימות. בבית הספר שיטים במועצה האזורית ערבה תיכונה, למשל, מתבקשים חלק מהתלמידים להגיע בשעה 7:40.

 

גם בגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב חלק מהשיעורים מתקיימים בשעה 7:35. בתיכון רוטברג ברמת השרון חלק מהתלמידים מתבקשים להגיע ל"שיעור פרטני" שמתקיים בשעה 7:45.

 

בקריית החינוך הניסויית במועצה האזורית לב השרון גם כן מתקיימת "שעה פרטנית" ב-7:45. כך גם בתיכון אחד העם בפתח תקווה: "שעת בוקר" ב-7:45.

 

בתיכון בן צבי בקריית אונו גם כן מתחילים חלק מהלימודים בשעה 7:45, כך גם בתיכון מקיף ח' על שם חיים בר לב בראשון לציון. בבית הספר הרב תחומי בטבריה חלק מהשיעורים מתחילים מוקדם במיוחד, כאשר השיעור הראשון מתחיל בשעה 7:25. ב"כפר הירוק" מתחילים גם כן חלק מהשיעורים בשעה 7:45 ובעירוני ה' בחיפה מתקיימים גם כן שיעורים פרטניים בשעה 7:30. עם זאת, בבית הספר בחיפה טענו כי על אף מערכת השעות המצביעה על קיום שעת אפס, בפועל היא אינה מתקיימת ואין בכוונתו לקיימה.

מתחילים ב-7:35. גימנסיה הרצליה בתל אביב (צילום: אבישי טייכר) (צילום: אבישי טייכר)
מתחילים ב-7:35. גימנסיה הרצליה בתל אביב(צילום: אבישי טייכר)

מתחילים ב-7:45. הכפר הירוק (צילום: יוגב עמרני) (צילום: יוגב עמרני)
מתחילים ב-7:45. הכפר הירוק(צילום: יוגב עמרני)

ההנחיה הראשונית לבטל את שעת האפס התקבלה לאחר שבמשרד החינוך הגיעו למסקנה כי השיעורים הללו אינם אפקטיביים. "חוקרים בארץ ובעולם מצביעים באופן חד-משמעי כי משך השינה ואיכותה הם פרמטרים קריטיים להתרעננות ולתפקוד קוגניטיבי בבית הספר", נכתב ב-2003, ובנוסף צוין כי "עייפות וחוסר ערנות עלולות לסכן את התלמידים במעורבות בתאונות דרכים".

 

"המורים רוצים לצאת הביתה מוקדם יותר"

עם זאת, אחת הסיבות לכך שגם היום התלמידים מתבקשים להגיע מוקדם יותר לבית הספר היא דווקא לוח הזמנים של המורים. "מורים מעדיפים לעבוד בבוקר, ולא בשעות אחר הצהריים, אז הם מבקשים מהתלמידים להגיע מוקדם כדי לצאת מוקדם יותר הביתה", אומר גורם במשרד החינוך. "בנוסף, השעות האלו גם ניתנות לפעמים בתור עונש ואנחנו רואים גם שיש בתי ספר יסודיים שבהם הלימודים מתחילים בשעה 7:30, ולא רק בחינוך העל יסודי".

 

"יש שני גורמים ללמידה אפקטיבית - שינה טובה ובטן מלאה", אומרת רונית תירוש, ששימשה כמנכ"לית משרד החינוך והייתה אחראית לביטול שעות האפס בבתי הספר. "המסר היה מאוד ברור וחד משמעי, ודאגנו שתהיה אכיפה. יכול להיות שהיום זה לא באג'נדה, האכיפה יותר רופפת וההורים לא מודעים להנחיה ולכן לא מתלוננים".

"שיקול שנובע מנוחות של המערכת, זה רע מאוד". רונית תירוש (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
"שיקול שנובע מנוחות של המערכת, זה רע מאוד". רונית תירוש(צילום: ירון ברנר)

תירוש מוסיפה: "ברור שאין פה שיקול פדגוגי לתת לילדים לקום מוקדם, אלא יותר שיקול שנובע מנוחות של המערכת, וזה אומר שהמערכת קודמת לצורכי הילד. זה רע מאוד. השיקול שלנו היה שיקול מקצועי כי הילדים התבקשו לקום מאוד מוקדם. כשהילד עייף ומרוט, הקשב הוא בהתאם, וכשאין קשב ואנרגיות אז גם הפעילות המוחית איטית יותר והתוצאות ניכרות".

 

"המועצה מתנגדת בתוקף לתופעה שבה בתי ספר לא פועלים בהתאם לחוזרי מנכ"ל וחוק זכויות התלמיד, ובתוך כך, לקיום שעות אפס והתחלת יום הלימודים לפני השעה 8:00", אומרת ליאל מלכביץ', יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית. "אנו מודעים לבעיה ועוסקים, בהתאם לכך, בפתרונה, ועל כן מקיימים קשר רציף והדוק בנושא עם משרד החינוך. אנו קוראים לכלל התלמידים לדווח על פגיעות בזכויותיהם, לרבות שעות האפס, למועצת התלמידים והנוער הארצית".

 

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בהתאם להנחיות המשרד, אין לקיים שעת אפס אלא באישור חריג של מנהל המחוז (שהוסמכו על ידי המנכ"ל). המשרד בדק את המקרים שהובאו בפניו, ומצא כי חמישה בתי ספר קיבלו אישור מסודר מטעם המחוז, ואילו ביתר המקרים נמצא כי לא ניתן להם אישור מטעם המשרד. מקרים אלה נמצאים בטיפול".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים