שתף קטע נבחר

צביקה שרף: "מי שקורא לי מיושן הוא רשע"

אחרי הזכייה בגביע ווינר, מאמן מכבי ראשון לציון יפתח מול נס ציונה (ראשון, 20:35) את עונתו ה-27 כמאמן בליגת העל. בראיון מיוחד הוא יוצא להתקפה נגד מבקריו, מבקר את הניפוי של קולשוב מהנבחרת ("קטש טעה, זו טיפשות לוותר עליו"), לא רוצה להפסיק לאמן ("לאן אלך? לקונצרטים?") ואולי מתחיל להבין שהוא לא ישוב עוד למכבי ת"א: "מ-2008 מישהו שם לא רוצה אותי"

בימים האחרונים רץ ברשתות החברתיות GIF של צביקה שרף מחצי גמר גביע ווינר נגד הפועל ירושלים שבו הוא נראה משתולל על הקווים. שרף מסמן עם הידיים בתנועת ביטול להחלטת שיפוט, מחקה את השחקן שלו שעמד נכון לעבירת תוקף ולסיום מראה לשופטים את סימון העבירה הנכונה לדעתו.

 


לראשונה: מכבי ראשון לציון זכתה בגביע ווינר

 

די מדהים לראות עדיין את התשוקה והרעב של מי שבעוד חודשיים וחצי יחגוג את יום הולדתו ה-67, גיל שבו אפשר כבר לצאת לגמלאות. "אני מוכן לעבוד עוד עשר שנים, אין לי כוונה לצאת לפנסיה", אומר שרף בראיון לפתיחת עונת הכדורסל שתהיה ה-27 שלו בליגת העל.

 

 

"תראה מה סבטיסלב פשיץ' (ברצלונה), אאיטו רנסס (אלבה ברלין), דראגן סאקוטה (אא"ק אתונה) ולארי בראון (טורינו) עושים. כולם מאמנים בני גילי, שחזרו בגדול לאמן קבוצות והצליחו בענק. אתה כבר רוצה להפריש אותי, לאן אני אלך? לראות קונצרטים? להסתובב בגלריות? הצגות? זה לא אני. אם לא אאמן, אלך לאולמות לראות את הליגה לילדים ואצפה במשחקים בטלוויזיה, זו האהבה שלי".

 

כבר יש לו תואר ביד. שרף (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
כבר יש לו תואר ביד. שרף(צילום: עוז מועלם)

 

אתמול (חמישי) הוא הדריך את מכבי ראשון לציון בגמר גביע ווינר והוביל אותה לזכייה בתואר הראשון של העונה, עם ניצחון 66:78 על הפועל באר שבע. לפני כן הדיחו הכתומים את מכבי תל אביב ואת הפועל ירושלים בזו אחר זו, תוך 24 שעות.

 

צביקה שרף חוגג זכייה בגביע ווינר (צילום: אורן אהרוני)
שרף. "מוכן לעבוד עוד עשור, אין לי כוונה לצאת לפנסיה"(צילום: אורן אהרוני)

 

"אני חי וקיים ויש לי תואר", הכריז שרף אמש לאחר הניצחון. "יש אנשים שנוטים לא להעריך את התואר הזה, אבל ראינו שבכל שנה הקבוצה שזוכה בתואר הזה מרוצה מאוד. אני לא חושב שהקבוצות ששיחקו מולנו לא רצו לקחת את התואר הזה. אני מאוד מכבד את התואר הזה, אנאדולו אפס זכתה בתואר המקביל בטורקיה מול פנרבחצ'ה, מילאנו באיטליה, ריאל מדריד בספרד. אנחנו בחברה טובה".

 

ביום ראשון (20:35) הוא יעביר את משחק הבכורה שלו העונה עם הקבוצה בבית נגד עירוני נס ציונה. אבל עוד קודם לכן הוא סוגר חשבון עם כמה ממבקריו הגדולים.

הנפת גביע ווינר (צילום: אורן אהרוני)
הנפת גביע ווינר(צילום: אורן אהרוני)

 

צביקה, מה אתה אומר לאלה שקוראים לך מיושן?

"אני לא יכול להתחבא מזה שאני בן 67 עוד מעט. להגיד עליי שאני מיושן? מישהו הדביק לי את הסטיגמה הזאת. אז קודם כל, אני חי את הכדורסל 24 שעות. יש לי את הדעות שלי שלא ישתנו - עבודה קשה, משמעת ושאסור לפגוע בסמכויות של המאמן. ב-15 השנה האחרונות אני מנהל את קורס המאמנים בווינגייט. בכל שישי לומדים אצלי ומלמדים אותי את כל הדברים החדשים. אני יודע כל מה שקורה בכדורסל מקט-סל ועד בוגרים. קורא כל מאמר שיש על כושר, פסיכולגיה וכו', רואה 25 משחקי כדורסל בשבוע מליגת העל, יורוקאפ, ליגה ספרדית, טורקית ועד הליגה השנייה בישראל. ואני גם משדר חלק מהמשחקים. אז לכתוב עליי שאני לא יודע ששעון ה-30 שניות ירד ל-24 ול-14 זה טמטום ורשעות".

 

באיגוד הכדורסל אתה לא רצוי.

"ניסיתי בעבר להתערב בדברים שקורים באיגוד מבחינה פוליטית והיום אני פרסונה נון גרטה שם. עם כל הכבוד לפיני גרשון, איתו יש לי יחסים טובים מאוד, יש אנשים מעליו שאני לא חושב שייתנו לו להכניס אותי כמאמן באיגוד באיזושהי עמדה".

 

בגיל 67 לאמן פתאום נבחרות צעירות, זה עדיין בשבילך?

"תמיד ארצה לאמן בנבחרות ישראל. כשאימנתי את מכבי תל אביב ונבחרת ישראל הבוגרת שאלו אותי מה אעשה אחרי שזה ייגמר, אז אמרתי שאני מוכן לרדת ולאמן את נבחרת הנוער וזה גם מה שקרה. כשהיו בעיות עם דייויד בלאט בנבחרת ישראל, הגעתי תוך 24 שעות והחלפתי אותו תוך כדי שאני מקבל משכורת עלובה. הכדורסל הישראלי זה בדם שלי, זה הלב שלי".

 

 

צביקה שרף (צילום: עוז מועלם)
הפך לפרסונה נון גרטה באיגוד הכדורסל(צילום: עוז מועלם)

 

שביתת השחקנים? טעות ענקית שלהם

בקיץ האחרון שרף היה מראשוני האנשים שזומנו לתת את חוות דעתם בוועדת שרעבי שהוקמה כאחת המסקנות משביתת השחקנים הישראלים. כמה שעות אחרי סיום הדיון הודלפו דברים שכביכול אמר ובחלקם קרא לכדורסלן המקומי עצלן. שרף שוב עולה להתקפה: "מוציאים דברים מהקשרם כדי שיהיה נוח למישהו. הוזמנתי לוועדת שרעבי, אמרתי שהכדורסל הישראלי לא עובד מספיק ובגלל זה חלק מהשחקנים לא מתאמנים מספיק. יש מספר גדול מאוד של קבוצות שמתאמנות בקושי פעם ביום. את מי אנחנו דופקים? את הכדורסלן הישראלי. תראה את שון דוסון. אחרי שהוא הגיע לחובנטוד בדאלונה הוא היה בשוק מזה שמתאמנים פעמיים ביום שש שעות. באירופה זה דבר רגיל. אצלנו בארץ, חלק מהמאמנים קבעו סטנדרט של אימון ביום. ואז אנחנו מגיעים מול הגופות האירופיות ואנחנו יותר חלשים, איטיים ולא מנתרים".

 

מה עבר עליך אחרי שפורסמו הדברים?

"כשהדיון הסתיים, כולם התחייבו שלא מדליפים. פתאום שלחו לי את הכתבה שאמרתי שהשחקן הישראלי עצלן. אחרי חצי שעה צלצל אליי מר שרעבי והתנצל על כך שהדברים הלא נכונים הודלפו. גם ניר אלון התקשר ואמר אותו דבר. הגעתי לשם בלי פוליטיקה, אני לא שייך לאף גוף. הגעתי כדי לתרום מהידע שלי בכדורסל".

 

שון דוסון (צילום: AP)
דוסון. "היה בשוק מזה שמתאמנים בספרד פעמיים ביום שש שעות"(צילום: AP)

 

מה אתה חושב על השביתה שהייתה?

"השחקנים עשו טעות ענקית, אמרתי את זה לאבי בן שימול וניצן חנוכי. מי שיידפק זה הם. יורידו תקציבים והמשכורות יקוצצו".

 

אחת הבעיות העקרוניות שפוגעות בשחקן הישראלי מול הזרים והמתאזרחים היא נושא המיסוי. בזמן שכדורסלן ישראלי צריך לשלם מס מלא על משכורתו, האמריקנים - כחלק מאמנה שקיימת בין ישראל לארה"ב - מחויבים לשלם רק 25 אחוז ברגע שהמשכורת שלהם עולה על 108 אלף דולר לעונה. רוב הקבוצות מכוונות את המשכורות לזרים ולמתאזרחים לסכומים האלה ואפילו לסכומים נמוכים יותר, ואז הן לא משלמות את המס. נוצר מצב שבו לקבוצה עדיף להביא מתאזרח על פני ישראלי, כי הוא זול יותר משמעותית.

 

לשרף יש פתרון לסוגיה: "כולם מדברים על המס. אני לא רואה חשבון ולא יועץ מס, אבל גם לא מטומטם. בסוף שנה כל אזרח במדינה צריך לדווח במס הכנסה כמה הוא הרוויח וגם הקבוצה צריכה לדווח. אם יש מישהו שיש לו אזרחות ישראלית ואמריקנית, הוא עובד בישראל ומדווח דיווח שקרי, מי שרוצה שיגיש תלונה למס הכנסה נגד אותו מועדון ואותו שחקן ושמס הכנסה יברר את זה".

 

צביקה שרף ויצחק פרי (צילום: יאיר שגיא)
שרף לצד יצחק פרי. כל השחקנים הוחלפו(צילום: יאיר שגיא)

 

"לא ציפיתי שניראה כל כך טוב בשלב הזה"

זו למעשה הקדנציה השלישית של שרף בראשון לציון. את תחילתה של הנוכחית הוא מעדיף כנראה לשכוח. באמצע העונה שעברה הוא החליף את שמוליק ברנר. במועדון חששו שהקבוצה תרד ליגה והחליטו לפטר את המאמן הצעיר ולהחזיר את שרף. הבעיה הייתה שגם תחתיו הקבוצה נראתה לא טוב ואפילו הידרדרה למקום ה-11 בסיום העונה, מרחק נגיעה מהליגה השנייה.

 

למרות הכישלון הוא נשאר בתפקיד (החזיק בחוזה גם לעונה הזאת) והבין שכדי להיראות אחרת המועדון והוא חייבים לעבור מהפך, וכך אכן היה - כל השחקנים הוחלפו. "הובלנו מהפכה. מצד אחד לקחנו סיכון גדול, הימרנו. השקענו הרבה מחשבה ועבודה כדי לבנות תלכיד שיכלול שינוי גיל הסגל, רעב חדש וסגנון כדורסל אחר. לצרף אל הישראלים זרים מתאימים ולא בסכומים מפוצצים. כל זה יצר איזשהו מרכיב, שבינתיים בהכנה עובד מצוין. אני בטוח שיהיו משברים וירידות, אבל מכבי ראשל"צ חזרה להיות מרכיב קצת יותר בכיר בליגה ולא במקום 11 כמו בעונה שעברה".

 

אתה מרגיש חייב למכבי ראשל"צ אחרי הנפילה בעונה שעברה?

"אני תמיד חייב למועדון שבו אני עובד. חונכתי במכבי תל אביב, מועדון הבית שלי שבו נולדתי. אתה חייב לעשות הכל למען המועדון שבו אתה עובד, 24 שעות ללא חשבון וללא שעון כדי לנצח".

איתי שגב עם איגור קולשוב (צילום: עוז מועלם)
איתי שגב ואיגור קולשוב. ראשון לציון נראית הכי מחוברת(צילום: עוז מועלם)

 

הכתומים נראו פשוט נהדר במשחקי ההכנה ובגביע ווינר. הם ניצחו כאמור את מכבי תל אביב והפועל ירושלים והציגו רוח חדשה, בדיוק כפי ששרף רצה. השאלה הגדולה היא כמה זמן המומנטום החיובי יכול להימשך. "לא ציפיתי שניראה כל כך טוב בשלב הזה של העונה. הפתענו את עצמנו", מודה שרף. ראשל"צ היא מהקבוצות הבודדות שמתאמנות פעמיים כמעט בכל יום בשבוע. אחרי חצי הגמר נגד הפועל ירושלים, שרף אמר במסיבת העיתונאים כי הוא החליט "לרחם" על השחקנים ולתת להם חצי יום חופש לפני הגמר. זה כמובן גרר קולות צחוק בחדר מסיבות העיתונאים הקטן בבית מכבי.

 

מצד אחד ראשל"צ נראית הכי מחוברת, אבל היא גם עובדת כאמור הכי קשה. פציעות יכולות לבוא ואולי גם השיא של הכתומים בא מוקדם מדי בעונה. שרף חושב אחרת: "אין שיא מוקדם מדי ואין שיא מאוחר מדי, זה לא מדע מדויק. בינתיים יש פציעות אצל קבוצות שמתאמנות פחות מאיתנו. להפך, אימונים חזקים צריכים לשפר את הגוף שלך. לא תמיד על כל הפציעות יש לך שליטה והן לא תמיד קשורות לאימונים".

 

"קולשוב עבר קיץ קשה מאוד מבחינה רגשית"

אחד מאותם ישראלים ששרף מטפח בראשון לציון הוא איגור קולשוב, שחזר לישראל אחרי שבע שנים בארה"ב. קולשוב עד עכשיו הוא הישראלי המלהיב ביותר בהכנה מבין כל שחקני הליגה. מנגד, עודד קטש בחר לנפות אותו מנבחרת ישראל רגע לפני חלון מוקדמות גביע העולם בספטמבר.

 

איגור קולשוב חוגג זכייה בגביע ווינר (צילום: אורן אהרוני)
קולשוב. "הניפוי מהנבחרת היה עבורו אגרוף בפרצוף"(צילום: אורן אהרוני)

 

"במקרה באימון שבו הוא נופה נכחתי והוא היה מצוין. גם אמרו לי שהוא היה טוב מאוד באימונים הקודמים. יצאתי מהאולם, הלכתי לאוטו שלי ופתאום יוצאת הודעה שהוא נופה", מספר שרף. "כתבתי לו באותו רגע שידבר איתי. הוא צלצל אחרי חמש דקות ושמעתי בקול שלו שהוא קיבל אגרוף בפרצוף. איגור עבר קיץ מאוד קשה מבחינה רגשית. חלום ה-NBA שלו לשנה הזאת התנפץ, הוא היה בליגת הקיץ ושיחק רק דקה ו-10 שניות ובכלל לא נגע בכדור. ישבתי שם וראיתי אותו מתבשל בתוך עצמו".

 

מה אתה חושב על הניפוי שלו מהנבחרת?

"מאחר שאנחנו רוצים אותו בנבחרת ישראל לעשר השנים הבאות, אתה לא יכול ליצור לו אנטגוניזם לנבחרת, אתה צריך לחבר אותו ושתהיה לו גאווה להיות כאן. אימנתי את הנבחרת וגם ניפיתי שחקנים, אבל לדעתי הניפוי של איגור היה שגיאה. אמרתי את זה גם לעודד קטש, זו הייתה טיפשות. מתוך 14 שחקנים איגור לא יכול לנסוע למשחקי האימון ברוסיה? נו, באמת".

 

אתה לא יכול להבין את קטש?

"אם בונים נבחרת לעתיד חייבים לשלב אותו. מה זה 'לא מכירים אותו'? מה זה 'צעיר יותר מאחרים'? איגור מבוגר מכמה שחקנים שכן בנבחרת ואני לא מזלזל באף אחד מהם חס וחלילה, כולם נהדרים, את כולם אני אוהב".

 

 

לאורך הקריירה שרף היה צריך לא פעם להתמודד עם יושבי ראש דומיננטיים מאוד. שניים כאלה הם שמעון מזרחי ויצחק פרי. בחצי גמר גביע ווינר נגד ירושלים, ראשל"צ כבר הוליכה ב-27 הפרש, ושרף החל להכניס את השחקנים הצעירים. ירושלים לאט-לאט צימקה את הפער. בשלב מסוים פרי קם מכיסאו הצמוד לספסל, התרגז על שרף, והמאמן ניסה להרגיעו. "באופן טבעי, כשהקבוצה נכנסת למומנטום שלילי הגיוני שיושב הראש יתרגז. זה פרי 40 שנה וזה בסדר. באופן כללי, היחסים בינו לביני טובים מאוד, אבל פרי זה פרי וצביקה זה צביקה, הכל יכול להיות. בינתיים אנחנו בסדר גמור".

 

מי יותר אמוציונלי, מזרחי או פרי?

"שניהם אנשים שחיים את המועדון שלהם 40 שנה, שעוברים את הלחצים וחצאי התקפי לב על הספסל. הם הקדישו את החיים למועדונים שלהם. אין לי שום דבר רע להגיד עליהם, להפך".

 

יצחק פרי (צילום: עוז מועלם)
"פרי זה פרי וצביקה זה צביקה, הכל יכול להיות. בינתיים אנחנו בסדר"(צילום: עוז מועלם)

 

שמה של מכבי תל אביב עולה לא מעט בשיחות ובראיונות עם שרף. בכל פעם שהוא חווה הצלחה מסוימת ובמקביל הצהובים מקרטעים, המועמדות שלו עולה בתקשורת ולפעמים גם בתוך

 הנהלת המועדון. יחד עם זאת, מאז עונת 2007/08 - אז הוביל את מכבי ת"א לשלושה גמרים (יורוליג, ליגה וגביע) והפסיד בכולם - הוא לא חזר להיכל מנורה מבטחים.

 

"אני מכביסט ולא מתבייש בזה", אומר שרף. "בגיל 12 נכנסתי למגרש הבלטות של מכבי ת"א ונקשרתי אליו. כשיש משחק של מכבי ת"א בכדורגל אני בטירוף. אני גם אוהד את קבוצת הכדורסל, אבל צריך לעשות את המקסימום עבור ראשל"צ. טוב לי איפה שאני עכשיו, יש לי חוזה. היחסים שלי עם מכבי ת"א בעייתיים ומורכבים ועוברים כחוט השני, בעצם מ-2008 כשהם בטעות הדיחו אותי למרות שהיה לי חוזה מנכ"ל לעוד שלוש שנים. מאז, בכל פעם שעולה אפשרות שאהיה המאמן של מכבי ת"א, יש מישהו שדואג שאני לא אחזור למועדון".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורן אהרוני
צביקה שרף
צילום: אורן אהרוני
מומלצים