מורה מסביר למה ישראלים לא יודעים אנגלית
בלימודי שפות אין קיצורי דרך. כל עוד משרד החינוך לא יוזם מהפך, לימודי האנגלית בארץ לא יצליחו. כי איך אפשר לצפות ממי שבקושי קורא טוב בעברית שיעשה זאת בשפה אחרת? יונתן בר-און, מורה מחיפה, קורא למהפכה
(צילום: shutterstock)
כמו בכל שנה, במפגש צוות האנגלית הראשון בבית ספרי מסרה לנו רכזת המקצוע את השינויים שמשרד החינוך העביר לשנה הקרובה. מבחינתנו, השינוי ה"משמעותי" ביותר שעליו עודכנו הוא שהחל משנת הלימודים הבאה, בבגרות בעל פה ייבחנו התלמידים לא על ידי מורה חי ונושם אלא כשהם יושבים מול מחשב ובאמצעות סקייפ או איזשהו אווטאר. בשנים האחרונות ניסו שר החינוך ופקידיו לשכנע אותנו שעלינו להתמקד בכישורי התקשורת של התלמידים, והעובדה שמבחן הבגרות היחיד שמאפשר ומחייב תקשורת בין-אנושית יוחלף במבחן ממוחשב מסמל את הדרך הלא רצינית ולא מקצועית שבה מעוצבת ומוכתבת מדיניות לימודי השפות במשרד החינוך. יש דיסוננס צורם בין המטרות המוצהרות לגבי לימודי האנגלית לבין יישום המדיניות.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
בתחילת 2018 שלח מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב (שאותו אני מעריך מאוד) אגרת אישית לכל המורים והמורות לאנגלית. אחרי שהדגיש כמה השפה העברית יקרה וחשובה לנו, הוא ציין כמה חשובים לימודי האנגלית הן ברמה האישית והן ברמה הלאומית. לאחר מכן הוסיף שבנושא לימודי האנגלית החליט השר בנט "על שינוי גישה. העתקת הדגש מאנגלית שיטתית, תחבירית ודקדוקית, לאנגלית קולחת, המדוברת מפיות האנשים".
בואו נשכח לרגע שאנגלית קולחת ודקדוקית הולכות בדרך כלל יד ביד, ששיטת הבחינה החדשה לבגרות בעל פה סותרת לגמרי את המילים "אנגלית המדוברת מפיות האנשים", ושגודל הכיתות בארץ (במקרה שלי, 30 תלמידים נחשבים כיתה קטנה) לא ממש מאפשר לימוד ותרגול יעילים של דיבור שוטף. מה שיותר חשוב ומדאיג הוא שאנו רואים תפישה של משחק סכום אפס שלא עולה בקנה אחד עם מה שרוב המומחים אומרים על למידת שפה ועל לימודה.
למידת שפה מוצלחת ויעילה היא תהליך הוליסטי והדרגתי. חייבים להתייחס לכל היבטיו ורכיביו ולפתח אותם כמכלול כדי שלומד השפה יוכל לתקשר בה באופן יעיל ומוצלח. כן, צריך לפתח שטף שפה, אבל רק אחרי שיש לאותו שטף בסיס איתן. פאול ניישן, אחד החוקרים המוערכים והמובילים בתחום לימודי אנגלית ושפות בעולם אומר ששטף שפה נוצר כשהלומדים "מנצלים באופן מיטבי את (השפה) שהם כבר למדו".
ניישן מזהה ארבע רצועות (strands) בלמידת שפה: למידה דרך קריאה והקשבה; למידה דרך דיבור וכתיבה; למידה ממוקדת שפה (דגש על איות, הגיה, דקדוק, אוצר מילים) ופיתוח שפה קולחת בהקשבה, דיבור, קריאה וכתיבה. מתוך ארבע הרצועות האלה, למידה ממוקדת שפה – שהשר רוצה בפועל להקריב על מזבח השפה הקולחת – היא דווקא הרכיב הכי יעיל מבחינת היחס שבין זמן ואנרגיה המושקעים בו לבין התוצאה הישירה.
דיוויד קריסטל, עוד מומחה מפורסם בתחום השפה האנגלית, מספק תשובה נוספת לשאלה מדוע לימוד אנגלית שיטתית, תחבירית ודקדוקית חשוב כל כך. הוא כתב שדקדוק חיוני בשפה כדי שהיא תהיה הגיונית יותר וכדי להימנע מאי-הבנות. לדעתו, דקדוק תקני נחוץ במיוחד "בחברה מגוונת ביותר... כדי לסייע בתקשורת ברורה על-אזורית, הן בתוך מדינה ומחוצה לה".
אין פה אקזיט
לרוב הישראלים אין בעיות בתקשורת. אם היו מכבדים יותר את הכללים ונשמעים להם – באנגלית ואף בתחומים אחרים – מיומנויות התקשורת שלהם היו משתפרות עוד הרבה יותר.
גם העובדה שהעברית של רוב הישראלים היהודים הצעירים הופכת יותר ויותר דלילה (אינני יודע מה מצבם של הצעירים הערבים ושל ידיעתם את השפה הערבית. היות שמדובר באותו משרד החינוך ניתן להניח שהמצב לא מאד שונה) משפיעה על (חוסר) הצלחתם ללמוד שפה זרה כמו אנגלית. אי אפשר לצפות מתלמיד שמיומנויות הקריאה שלו בעברית אינן מפותחות, שיש לו אוצר מילים מצומצם מאוד בשפת אמו, ושקורא לכל מה שאינו פועל "משלים פועל", שישלוט באמת בשפה זרה ושיכתוב וידבר בה באופן קולח, מדויק ומכובד.
לימוד שפה זה לא סטארט-אפ. אין פה אקזיט מהיר. לא מדובר במשהו על חשבון משהו אחר. כשאנחנו מדברים על למידת שפות בתוך מערכת חינוך, תלמידים חייבים לעבור שלבי התפתחות ולמידה מסוימים – הן בשפת אמם והן בשפה הזרה – כדי שבסופו של דבר יהפכו ללומדי שפות מצליחים. זה אומר שכל גישת לימוד השפות בארץ (עברית, ערבית, אנגלית, ובעזרת השם עוד שפות) חייבת להשתנות כדי שהתהליך יהיה מקצועי ויעיל יותר.
ברור שכותבי תוכנית הלימודים באנגלית (אקדמיות מומחיות ביותר ומורים/מורות מקצועיים ומנוסים) הפנימו זאת, אך עד כה אנחנו לא רואים את ההבנה בהכתבות שנוחתות עלינו מלמעלה כל שנה. כל עוד משרד החינוך מטיל עלינו שינויים קוסמטיים ובירוקרטיים בלבד, ובעוד שהעומד בראשו מפזר בעיקר סיסמאות וטוויטים, במקום ליזום ולבצע מהפך יסודי ועמוק במהות לימודי השפות במדינה, נוכל רק להמשיך לחלום על כך שביום מן הימים למידת אנגלית ולימודה יהפכו לעוד סיפור הצלחה ישראלי.
- המחבר הוא היסטוריון ומורה לאנגלית במרכז חינוך ליאו באק בחיפה. הוא כותב טור שבועי ביומון ההולנדי Friesch Dagblad
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
יונתן בר-און
מומלצים
