שתף קטע נבחר

ישראל מפגרת אחרי אתיופיה

ראש הממשלה החדש אביי אחמד מינה אישה לנשיאה ומתעקש שנשים יכהנו במחצית מתפקידי השרים. ישראל מדשדשת בינתיים במקום ה-51 בעולם

 

אתיופיה סאהלה וורק-זוודה נשיאה ראשונה אביי אחמד ראש הממשלה (צילום: AFP)
ראש הממשלה אביי אחמד והנשיאה סאהלה וורק-זוודה (צילום: AFP)

בחודשים האחרונים עושה אתיופיה היסטוריה פורצת דרך ומסמנת נתיב לכולנו ביישום עיקרון השוויון המגדרי: ראש הממשלה ד"ר אביי אחמד מתעקש על הרפורמה שלפיה בראשם של מחצית ממשרדי הממשלה יעמדו נשים. העדות לכך שפיו ולבו שווים היא במינוי הדיפלומטית הוותיקה סהלה וורק זוודה לתפקיד נשיאת המדינה. הפרלמנט אישר את ההחלטה והיא הפכה לאישה הראשונה התפקיד, אחרי שכבר כיהנה כתת מזכ"ל האו"ם ונציגה מיוחדת של האו"ם באיחוד האפריקני.

 

 

יישום הרפורמה של ראש הממשלה מתבטא גם במינוי קבינט חדש שמחציתו נשים. בכך מצטרפת אתיופיה לשתי מדינות נוספות באפריקה, רואנדה ואיי סיישל, אשר שומרות על עיקרון שוויון מגדרי בממשלה. מינוי הנשים מסמן מהפך אמתי באתיופיה ברקע המלחמות העקובות מדם שהתחוללו באזור: כיום מכהנות, בנוסף לנשיאה, גם שרת הגנה, שרת בנייה ושרה לענייני שלום.

 

כמי שנולדה וגדלה באתיופיה, המהפכה הזו היא בגדר הגשמת חלום. מעטים האמינו שיבוא יום ומקבלי ההחלטות יפנימו את העובדה שיש להכיר בכוחן של נשים ולגייס אותן לתפקידים בכירים. היום הזה הגיע בזכות מנהיג אמיץ ומהפכני.

 

מדינת ישראל יכולת להתבונן על אתיופיה וללמוד. בכנסת ה-20 מכהנות 34 נשים, שהן 28.3% מכלל הח"כים. שיעור הנשים בכנסת - הוא הגבוה ביותר בתולדות המדינה - מציב את מדינת ישראל בסך הכול במקום ה-51 מתוך 193 בתחום זה.

 

העלייה בשיעור הנשים בכנסת היא חלק מתופעה המתרחשת במערכת הפוליטית בעולם בעשורים האחרונים: שיעור הנשים בפרלמנט באזורים שונים בעולם עולה בהתמדה מאז אמצע שנות ה-90, בעיקר בשל אימוץ שיטות שונות של שריון מקומות לנשים בבחירות.

אושרה פרידמן הרשות לקידום מעמד האישה (גדעון אגזה)
אושרה פרידמן(גדעון אגזה)

מאז קום המדינה כיהנו נשים מעטות בלבד בממשלות ישראל, ומן הסתם הרבה פחות נשים בתפקידי שרים בכירים. חרף מיעוט הנשים בתפקידים אלו, ישראל היא בין המדינות המעטות שבהן כיהנה אישה כראש הממשלה, אך מלבד עובדה זו, היא מפגרת אחר רוב מדינות העולם המערבי, הן בייצוג נשים בבית המחוקקים והן בממשלה.

 

מאז קום המדינה כיהנו רק 17 נשים כשרות ו-14 כסגניות שר. מעולם לא כיהנו יותר מארבע נשים בו זמנית, גם כאשר הממשלה מנתה יותר מ-20 שרים. המשרדים הנפוצים שבהם נשים כיהנו היו החוץ, החינוך, המשפטים, הבריאות, איכות הסביבה, התקשורת, משרד התרבות והספורט, המשרד לשוויון חברתי ומשרד העבודה. מעולם לא כיהנה אישה כשרה במשרד הביטחון או במשרד לביטחון הפנים, כמו גם במשרד האוצר, התשתיות, התחבורה ואחרים.

 

בשנה האחרונה הובילה הרשות לקידום מעמד האישה את קמפיין "תתמודדי" ודחפה נשים להשתתף לבחירות 2018. כיום יש 750 מועמדות למועצות ו-72 לראשות רשויות. מדובר על עלייה של 20% במועצות וכמעט 40% בראשות. קמפיין זה נועד לשנות את המציאות ולהביא למהפכה הנשית המתבקשת מזה שנים.

 

ארוכה הדרך לשינוי המתבקש במדינת ישראל. אתיופיה, שעוברת מסכת של שינויים מאז מונה אבייה מוחמד לראש הממשלה, מלמדת את כולנו מהו הסטנדרט העתידי שצריך לקבוע כדי שהצבת נשים בעמדות מקבלי ההחלטות בחיים הציבוריים תהיה מובנת מאליה.

 

  • אושרה פרידמן היא סמנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים