"המרדתי את הורי הגן בגלל ילד לא מחוסן"
המוות של הפעוטה מחצבת העלה לנקודת רתיחה את הקרב על החיסונים. מאות ילדים כבר נדבקו במחלה והפאניקה בשיאה. קבוצות הווטסאפ של גני הילדים על סף פיצוץ וכולם מחכים שהמדינה תכריע בשאלה הבוערת: האם לחייב הורים לחסן את ילדיהם?
קבוצות הווטסאפ של ההורים בגני הילדים סוערות. על הפרק: מגפת החצבת המתפשטת. תפריט: פחד, המון לחץ ובעיקר ביקורת שגולשת גם לאלימות מילולית נגד הורים שלא מחסנים את ילדיהם. השאלה שעולה בלא מעט קבוצות היא איך מונעים כניסה של ילדים לא מחוסנים והאם להשבית את הלימודים בגן. רק לפני שלושה ימים נפטרה בירושלים תינוקת מחצבת, והפאניקה בקרב ההורים בישראל בשיאה. יותר מ־1,200 חולים בחצבת אובחנו בשמונת החודשים האחרונים. 600 מתוכם רק בחודש האחרון. קרוב למחצית מהנדבקים בחצבת הם ילדים עד גיל ארבע.
"אני לא מצליחה להבין הורים שמתרשלים באחריות על הבריאות של הילדים שלהם ולא מחסנים אותם כפי שצריך לעשות בשנת 2018. אנחנו בעולם של קדמה ולא חיים במדינת עולם שלישי", אומרת מיכל, אם לשני ילדים בני שלוש ושש וחצי. בקבוצת האמהות שהיא חברה בה חשבו ההורים כי נכון יהיה שלא לשלוח את הילדים לבית הספר בתחילת השנה ולשבות, כדי שבעיית ההורים שאינם מחסנים את ילדיהם תיפתר.
"נכון, שומעים פה ושם על גן פרטי שהגננת החליטה כי בגן שלה נרשמים רק ילדים שחוסנו עם הצגת פנקס חיסונים, אבל זה לא צריך לעבוד כך. מאחורי כל ילד יש סיפור ולהחרים ילד זה דבר נורא בעיניי כשהוא בעצם לא אשם", אומרת מיכל. "הילד לא עשה שום רע לאף אחד. ההורים שלו מחליטים בשבילו ויש לזה מחיר, לא רק מחיר לגבי הסכנה לבריאות שלו אלא גם מחיר חברתי".
הצגת פנקס חיסונים עם הרישום לגן
בשנים האחרונות זה הפך לטרנד - הורים שלא מוכנים לחסן את ילדיהם. הטענות שלהם רבות: חיסונים גורמים לאוטיזם ולבעיות התפתחותיות, מחלות כמו חצבת שייכות לעבר ואינן מסוכנות יותר, ועוד. הטרנד הזה נפוץ בעיקר במרכז הארץ ובגני ילדים אנתרופוסופיים, שם לעיתים כרבע מהילדים אינם מחוסנים. קבוצה גדולה נוספת שאינה מחסנת את ילדיה הינה של הורים חרדים. כך, למשל, התינוקת שנפטרה בירושלים נולדה למשפחה של נטורי קרתא שאינם מכירים במדינה.
קראו עוד:
"בתי נחשפה לחולה חצבת בקופת חולים"
"הורים שלא מחסנים מסכנים את כל הילדים בהידבקות"
גני ילדים ברמת השרון: אין כניסה לילדים לא מחוסנים
המומחים מסבירים כי ברגע שישנם אפילו אחוזים בודדים של ילדים שלא מחוסנים לחצבת - קיימת סכנה של התפרצות מגפה שעלולה להדביק גם ילדים מחוסנים. בגנים פרטיים, שמיועדים לילדים עד גיל שלוש ואינם נתונים תחת פיקוח ממשלתי - גננות רבות החלו לאסור על כניסת ילדים לא מחוסנים ודורשות מההורים הצגת פנקס חיסונים עם הרישום. בגני עירייה שקולטים ילדים מעל גיל שלוש, וכמובן גם בבתי הספר היסודיים - הדרישה הזו אינה חוקית ולכן אי אפשר למנוע כרגע כניסה של ילדים לא מחוסנים.
"המרדתי את כל ההורים בגן", מספרת חני מאזור המרכז, אם לילד בן שנתיים וחצי. "ברגע שגיליתי שיש בגן ילד לא מחוסן עשיתי אינתיפאדה לגננת וגיהינום בקבוצת הווטסאפ. לגננת לא נותרה ברירה אלא להוציא מהגן את הילד שלא מחוסן. מזל שזה גן פרטי ואין לה מניעה חוקית לעשות את זה.
"האמא של הילד ניסתה להילחם, אמרה שהיא תיאלץ להתפטר מהעבודה בגללי, אבל עם כל הצער בבריאות של הילדים לא משחקים. גם הבנתי שהילד הזה מצא בסוף מקום בגן אנתרופוסופי, שם אף אחד לא שואל שאלות. זה ממש הזוי. בשנה הבאה הילד שלי הולך לגן עירייה ושם זה מטורף, כל אחד יכול להחליט שהוא לא מחסן את הילד שלו ואין איך להילחם בזה. חייבים לחוקק חוק נגד ההורים האלה. למה מחכים? שימותו עוד ילדים?".
"הורים הבוחרים שלא לחסן את ילדיהם מסתמכים למעשה על החיסון של ילדים שהוריהם דאגו לחסן אותם", אומרת שרית, סייעת בגן במרכז הארץ. "ברוך השם, אצלנו רוב הילדים בגן מגיעים מחוסנים. יש כעת מודעות גדולה בקרב ההורים גם לחסן את הילדים בחיסון נגד שפעת. הורים שלא מקפידים לעשות זאת למעשה לא רק שחושפים את הילדים בגן להידבקות במחלות, אלא גם את הגננת והסייעות.
"בכמה גנים בארץ קמה מהומה בנוסח 'ילד לא מחוסן לא נכנס לגן!'. אני לא בעד, זאת לא הדרך להתמודד עם תופעת סרבני החיסונים, למרות שאם ילד כזה מגיע לגן שלנו - זה חושף אותי ואת ילדיי להידבק במחלות. מי שצריך לפעול הם משרדי הבריאות והחינוך. לא ההורים, ובטח לא בקבוצות מחאה נגד ילד כזה או אחר בווטסאפ - היום זה בגלל שהילד לא חוסן ומחר זה בגלל שיש לו כינים".
כמו אש בשדה קוצים
עד שנות השישים היה ברור שכל אחד יחלה בחצבת. הורים היו אפילו מארגנים מסיבות הדבקה, כמו הסצנה המפורסמת עם מחלת האדמת בסרט "אלכס חולה אהבה". המחשבה הייתה שעדיף לחטוף את המחלה בילדות. "פעם זאת הייתה גזירת גורל", אומר ד"ר ארז גרטי, אימונולוג ממכון דוידסון לחינוך מדעי. "אחוז התמותה עמד על 1:500 או 1:1000, בהתאם למערכת הבריאות באותה מדינה. חצבת זאת מחלה נבזית. הסיבוכים יכולים להיות קשים, וסיבוך נדיר של המחלה יכול להיגרם אפילו לאחר שבע שנים. אדם שנדבק במחלה עלול ללקות בתסמונת SSPE שגורמת לניוון המוח ומערכת העצבים".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
חצבת זאת מחלה שהייתה יכולה להיכחד מן העולם, מסכימים המומחים, אלא שבשנים האחרונות, בעקבות מגמה של הורים שמסרבים לחסן את ילדיהם - היא מתפרצת שוב בעוצמה, באירופה וגם בישראל. לדברי ד"ר גרטי, בשנות השישים, כשהחיסון יצא לראשונה, אחוזי התחלואה צנחו באופן דרמטי. "זה ניקה את בתי החולים מהמחלה הזאת.
החיסון מגן גם על אוכלוסיות שמסיבות רפואיות לא יכולות להתחסן, כמו ילדים מתחת לגיל שנה, חולי סרטן וכו'. כך שהחיסון הוא לא רק הגנה אישית אלא גם הגנה חברתית. כשאת מחסנת את הילדים שלך, את שומרת גם על התינוקת שעוד לא חוסנה וגם על הסבתא בת השמונים. בעולם המערבי המחלה הייתה קרובה להכחדה, אך בשנים האחרונות היא חזרה בשל קבוצות הולכות וגדלות של הורים סרבני חיסונים. באירופה עלה מספר הנדבקים במחלה ל־41 אלף. זה כמו אש בשדה קוצים".
טל הורביץ מספרת על כך שבתה נחשפה לחולה חצבת בזמן המתנה לבדיקה בקופת חולים:
"כרגע המחלה רחוקה מלהיכחד", מסכים גם פרופ' יצחק לוי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז שניידר לרפואת ילדים. "חצבת היא מחלה ויראלית ומדבקת מאוד. אפשר להידבק גם דרך האוויר או מחשיפה לרסס שיעול ליחתי. היא אחת המחלות היחידות שאדם יכול להידבק בה גם לאחר ששהה באותו חדר עם חולה ולא היה איתו כלל במגע. סימניה העיקריים בשלב הראשון הם חום, נזלת, שיעול ודלקת עיניים. כעבור ארבעה ימים מופיעה פריחה שמתפשטת מחלקו העליון של הגוף לחלקו התחתון. שלב זה נמשך כחמישה ימים, לאחריהם מגיע שלב ההחלמה. המחלה כרוכה בסיבוכים אפשריים כמו דלקת ריאות, דלקת קרום המוח, דלקת במוח ודלקות אוזניים".
מאמצע שנות השבעים ניתן החיסון נגד חצבת בישראל לכל הילדים בגיל שנה וחיסון דחף בגיל שש, בכיתה א'. "בחיסון ניתן וירוס חי מוחלש בשילוב עם החיסונים לחזרת, אדמת ואבעבועות רוח - והוא נקרא MMRV," ממשיך לוי. "זה חיסון מאד יעיל — מעל ל־95% יעילות. לצד זאת, הוא מאוד בטוח מבחינת תופעות לוואי: יכולה להיות נפיחות קלה באזור החיסון וחום עד שבוע לאחריו, אבל פרט לזה אין תופעות לוואי משמעותיות. החצבת זאת מחלה שיש לה חיסון, החיסון מאוד יעיל ומאוד בטוח".
בשנים האחרונות גדלה במהירות אוכלוסיית ההורים שלא מחסנים את ילדיהם. "כל אחד מסיבותיו", אומר לוי. "יש אוכלוסיות חרדיות שבאופן עקרוני לא מחסנות את הילדים, יש אוכלוסיות שמתנגדות לחיסון מחשש שהוא לא בטוח. יש שמועה שרצה בין אנשים שהחיסון יכול לגרום לאוטיזם, למרות שזה נבדק במחקרים על עשרות אלפי ילדים וראו שאין שום קשר בין אוטיזם לבין החיסונים. אותה אוכלוסייה שלא מחסנת חשופה מאוד להידבקות בחצבת, ואנחנו באמת רואים התפרצות של המחלה בעיקר בקרב אוכלוסיית הילדים שאינם מחוסנים".
"זה כבר לא רק מקרה אחד או שניים בגן בשכונה חרדית של נטורי קרתא - זה מתפשט", אומרת גלית, אם לשלושה מאזור השרון. "קיבלנו טלפון ממשרד הבריאות ליידע את רופא המשפחה שלנו ולבוא מיד להיבדק ביחד עם כל מי שהיה בטיסת 'טורקיש איירליינס' שחזרה לארץ. התברר שעל הטיסה היה חולה חצבת שחשף את כל נוסעי המטוס למחלה. מחשש שנדבקנו אמרו לנו להגיע מיד עם פנקס החיסונים.
"השיחה הזו הידהדה בראש שלי, כי אני עסוקה בימים אלה בשאלה האם לחסן את בתי שהיא תלמידת כיתה ח' בחיסון נגד וירוס הפפילומה.
"בקרב קבוצת האמהות בווטסאפ הכיתתי ובקבוצת החברות שלי זו אחת הסוגיות שהפכו לשיחת היום, אבל ברגע שקיבלתי את הטלפון המפחיד הזה להתייצב מהר עם הילדים ובעלי לבדיקה שמא נחשפנו לחצבת בטיסה - הספק שהיה לי לגבי החיסון של הבת בכיתה ח' נעלם. מיד חתמתי על הטופס והודעתי לבת שלי שאין אופציה אחרת. היא מתחסנת, נקודה!".
הכתבה פורסמה היום (א') ב"ידיעות אחרונות", מוסף "24 שעות"
לפנייה לכתב/ת 
