שתף קטע נבחר

בית המשפט אישר: עיריות יוכלו לאכוף עבירות חנייה באמצעות מצלמות

ערעורה של עיריית תל אביב-יפו התקבל בבית המשפט המחוזי, אשר קבע כי בסמכותה לאכוף עבירה על חוקי החניה באמצעות מצלמות וידאו נייחות. בית המשפט אף קבע כי המצלמות פוגעת בצורה מינימלית בזכות לפרטיות

בית המשפט המחוזי קיבל אתמול (ב') את ערעור עיריית תל אביב-יפו באשר לסמכותה לאכוף עבירות על חוקי החנייה באמצעות מצלמות וידאו נייחות. בכך הפך בית המשפט את החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים שפסל ראיות שמתקבלות באמצעות סרטוני וידיאו ממצלמות נייחות בעיר תל אביב-יפו.

 

חניה בתל אביב (צילום: שאול גולן)
חנייה בתל אביב. ארכיון(צילום: שאול גולן)

בפסק הדין דן בית המשפט בשני נושאים מרכזיים: הזכות לפרטיות וסמכות העירייה לאכוף את חוקי החנייה באמצעות מצלמות וידאו.

 

באשר לפגיעה בזכות לפרטיות, קבע בית המשפט כי מדובר בסך הכול בתשע מצלמות נייחות שהוצבו בצירי תנועה ראשיים, בעייתיים וקשים לצורך אכיפה יעילה של הסדרי החניה בהם.

 

עוד נקבע, כי "על אף שאין חולק על חשיבותה החוקתית של הזכות לפרטיות, הפגיעה בפרטיות, אם ישנה כזו, עומדת בתנאי פסקת ההגבלה של חוק היסוד והיא מוצדקת, מזערית ומידתית ביותר".

 

עוד נאמר כי "החששות וההשערות השונות שהועלו על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים באשר לגידול במספר המצלמות, הצבתן בכל מקום וכתוצאה מכך פגיעה חמורה בפרטיות האזרחים העוברים במרחב הציבורי, הן בבחינת השערות שאין להן כל בסיס עובדתי. לא היה מקום לייחס למצלמות אלה תכונות של מצלמות מעקב".

 

כלי עזר לגיטימי או פגיעה בפרטיות?

ערעורה של עיריית תל אביב הוגש לאחר שבית המשפט לעניינים מקומיים בת"א קבע בפסק דין תקדימי כי אין לעירייה סמכות לאכוף עבירות על חוקי החנייה באמצעות מצלמות וידאו, כיוון שהיא לא קיבלה לכך היתר הסמכה מפורש מהכנסת. הדיון בנושא נערך בעקבות טענתו של תושב תל אביב שהואשם על ידי התביעה העירונית בעבירה של "חנייה כפולה" ברחוב יפת ביפו, כי העירייה פעלה בחוסר סמכות בהפעלת המצלמות. 

 

השופט איתי הרמלין קבע אז בהחלטתו כי הבעיה בשימוש במצלמות רחוב נעוצה בכך שנאספים בהן פרטים רבים שאינם נדרשים כלל לשם אכיפת עבירות החנייה.

  

רחוב יפת ביפו  (צילום: מתוך אתר עיריית תל אביב  )
רחוב יפת ביפו, שם צולם הנהג בחנייה כפולה (צילום: מתוך אתר עיריית תל אביב )

"בראש ובראשונה, מצולמים בהן אנשים רבים שלא עברו כל עבירה, אלא עברו ברחוב כעוברי אורח", נימק השופט. "המצלמות מתעדות עם מי הסתובבו אותם עוברי אורח, מה לבשו, לאיזה עסק ברחוב נכנסו, האם עשו זאת בשבת או ביום חול וכדומה". השופט הביא כדוגמה את עניינו של הנאשם בעבירת החנייה, שבו לדבריו נגרמה פגיעה קשה בפרטיותו כאשר אישה שנסעה לצידו תועדה יורדת מן הרכב.

  

"אמנם מן המרחק שבו צולמה אותה אישה ובשל העובדה שהשמש ניצבת מאחוריה לא ניתן להבחין בתווי פניה, אך ניתן לראות ששערה קצר וכהה והיא לובשת חולצה אדומה. ומה אם שיערה של אשת הנאשם הוא ארוך ובהיר ואין במלתחתה חולצה אדומה? די בכך כדי לחשוף שהנאשם בילה באותו יום עם אישה שאיננה אשתו - עניין הנוגע ללא ספק לצנעת חייו של הנאשם ואינו עניינה של העירייה".

 

השופט הרמלין אף הזהיר כי "האפקטיביות של מצלמות אלו לצרכי אכיפה יכולה להביא לכך שעם הזמן ילכו ויתרבו, וסופו של תהליך יהיה שנמצא את עצמנו בדיסטופיה אורווליאנית שבה כל צעד שלנו מפוקח על ידי הרשות".

 

ביהמ"ש המחוזי, אשר קבע כאמור שיש לבטל את הכרעת דינו של ביהמ"ש לעניינים מקומיים, אף הרשיע את התושב וגזר את דינו לקנס המקורי בסך 250 שקל.

 

מעיריית תל אביב-יפו נמסר לאחר קבלת הערעור כי "העירייה תמשיך להפעיל מצלמות ייעודיות לטובת אכיפת חנייה כחלק מסמכותה לאכיפת דיני חנייה, כאשר לעמדתנו מצלמות החנייה הן כלי עזר חוקי ויעיל לאכיפת חנייה אסורה".


פורסם לראשונה 21/01/2019 20:16

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים